יאסונרי קאוובטה
יָאסוּנָארִי קַאווָבָּאטָה, (ביפנית: 川端 康成, Kawabata Yasunari; 14 ביוני[דרושה הבהרה] 1899 – 16 באפריל 1972) היה סופר יפני וזוכה פרס נובל לספרות לשנת 1968.
קאוובטה הוא היפני הראשון והאסיאתי השלישי (אחרי רבינדרנת טאגור וש"י עגנון) שזכה בפרס נובל לספרות.
קאוובטה נולד באוסקה, יפן וידע יתמות ושכול. בגיל שנתיים התייתם מאביו, גדל עם הסבים ועם אחותו, כשבגיל 7 נפטרה גם סבתו. בגיל 9 נפטרה אחותו ובגיל 14 איבד גם את סבו. בשלב זה עבר קאוובטה לעיר הולדתה של אימו. הוא למד באוניברסיטה האימפריאלית של טוקיו (כיום אוניברסיטת טוקיו) וסיים בשנת 1924.
בנוסף לכתיבתו הספרותית, קאוובטה היה גם כתב של העיתון היומי "מאיניצ'י שימבון" (毎日新聞, Mainichi Shinbun) באוסקה ובטוקיו. מלחמת העולם השנייה ואובדן יקיריו בילדותו, השפיעו מאוד עליו ועל יצירתו.
בשנת 1972 שלח יד בנפשו. הועלו בנושא זה מספר תאוריות שגרסו, בין היתר, מחלה קשה או השפעת התאבדותו של יוקיו מישימה שעוררה הדים רבים ביפן, אך העדר הסבר כתוב לגבי מניעיו הותיר בעינו את המסתורין האופף את הסתלקותו.
מיצירותיו
- 1926 伊豆の踊り子 Izu no odoriko הרקדנית מאיזו
- 1935-1937, 1947 雪国 Yukiguni ארץ השלגים
- 1951-4 名人 Meijin מייג'ין
- 1949-52 千羽鶴 Senbazuru אלף עגורים
- 1949-54 山の音 Yama no oto קולות ההר
- 1962 古都 Koto הבירה הישנה
- 掌の小説 Tenohira no Shousetsu סיפור כף היד
- 1972 美しさと哀しみと Utsukushisa to kanashimi to יופי ועצבות
ספריו שתורגמו לעברית
- הנאהבים הצעירים, תרגום מגרמנית - צבי ארד, עם עובד, תשל"ב 1972.
- יופי ועצבות, תרגום מאנגלית - שרונה עדיני, כנרת, 1987.
- האגם, תרגום מיפנית - שונית שחל-פורת, עקד/גוונים, תשנ"ה 1994.
- בית היפהפיות הנמות וסיפורים אחרים, תרגום מיפנית - שונית שחל-פורת, כתר, 1999.
- אני בן יפן היפה, מיפנית: איתן בולוקן, לוקוס, 2020[1]
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא יאסונרי קאוובטה בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.- Hanami Web - Kawabata Yasunari
- יאסונרי קאוובטה, באתר פרס נובל (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
- יאסונרי קאוובטה, באתר "Find a Grave" (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
- יאסונרי קאוובטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יסונרי קובטה (1899-1972), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^
רן גיל, "אני, בן יפן היפָה": מבט אישי מעשיר על תרבות יפן, אמנותה וספרותה, באתר הארץ, 10 בפברואר 2021
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גראי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | קובץ:Nobel Prize.png |
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגוויי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יונסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) • האן (2024) | |
