איוו אנדריץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איוו אנדריץ
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 10 באוקטובר 1892
טראווניק, בוסניה, האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית האימפריה האוסטרו-הונגרית (היום ב-בוסניה והרצגובינה העצמאית)
פטירה 13 במרץ 1975 (בגיל 82)
בלגרד, סרביה, יוגוסלביהיוגוסלביה יוגוסלביה
לאום יוגוסלבי
עיסוק סופר
נושאי כתיבה חיים בין מזרח למערב, ריקנות
פרסים והוקרה פרס נובל לספרות (1961)

איוואן "איוו" אנדריץ' או איבו אנדריץ'סרבית בכתב קירילי: Иво Андрић; בסרבו-קרואטית: Ivan Ivo Andrić, ‏10 באוקטובר 1892, טראווניק בוסניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית13 במרץ 1975, בלגרד, יוגוסלביה) היה סופר ומשורר יוגוסלבי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1961. כתיבתו עוסקת בחיים בין מזרח למערב, בריקנות, ובניסיון להתגבר על האבסורד באמצעות האמנות. אנדריץ' היה חבר באקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות.

חייו

אנדריץ' נולד להורים ממוצא קרואטי בכפר ליד טראווניק (שהייתה אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית). שמו המקורי היה איוון, אבל הוא נודע בשם החיבה, איווֹ. כשהיה בן שנתיים נפטר אביו. אמו, שלא יכלה לכלכל את המשפחה, שלחה אותו להתגורר עם משפחתה בווישגראד בבוסניה-הרצגובינה (כיום בשטח רפובליקה סרפסקה), עיר השוכנת על נהר הדרינה. נהר זה התפרסם בעקבות ספרו "גשר הדרינה".

למד בווישגראד, סרייבו, וינה, קרקוב וגראץ. התמחה בהיסטוריה בתחום התרבות הבוסנית תחת השלטון העות'מאני וב-1924 קיבל תואר דוקטור. שמו נקשר בתנועת "בוסניה הצעירה" שלקחה אחריות על ההתנקשות בפרנץ פרדיננד הארכידוכס ב-1914. מאוחר יותר, לאחר המלחמה הפך לדיפלומט ושירת בשגרירויות של בירות אירופאיות.

פרסם סיפורים ומסות, ביניהם: "תולדות טרווניק" (בלגרד 1945), "גשר הדרינה" (בלגרד 1945), "חצר השטן" (1954), "תמרורים לצד הדרך" (פורסם לאחר מותו בבלגרד 1977).

ספריו שתורגמו לעברית

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איוו אנדריץ' בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.