ויסנטה אליכסנדרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ויסנטה אליכסנדרה
ויסנטה אליכסנדרה, 1977
ויסנטה אליכסנדרה, 1977
לידה 26 באפריל 1898
פטירה 13 בדצמבר 1984 (בגיל 86)
לאום ספרדי
עיסוק משורר
נושאי כתיבה טבע, ידידות, אחווה
יצירות בולטות צל גן העדן

ויסנטה פיו מרסלינו סיריליו אליכסנדרהספרדית: Vicente Pío Marcelino Cirilo Aleixandre y Merlo;‏ 26 באפריל 189813 בדצמבר 1984) היה משורר ספרדי. חתן פרס נובל לספרות לשנת 1977. נמנה בין חברי קבוצת המשוררים "דור 27 (אנ')" .[1]

שיריו המוקדמים של אליכסנדרה נכתבו בסגנון כתיבה חופשי וסוריאליסטי והושם בהן דגש על הטבע. הוא עשה שימוש רב בסמלים לייצוג הארץ והים. שיריו באותה תקופה הם נוגים וניכרת בהם התחושה שהאנושות איבדה את תשוקתה לחופש, כפי שקיים בטבע.[2]

בשנת 1944 פרסם אליכסנדרה את ספרו "Sombra del Paraíso" (צל גן העדן) שבו הוא החל לעסוק בערכים, כמו ידידות ואחווה.

אליכסנדרה למד לימודי משפטים באוניברסיטת מדריד.

אליכסנדרה הזדהה כביסקסואל, ומיניותו הייתה ידועה בקרב מכריו, אם כי הוא מעולם לא יצא מהארון באופן ציבורי. הוא קיים מערכת יחסים ארוכת שנים עם המשורר קרלוס בוסוניו (אנ').[3]

נקבר בבית הקברות דה לה אלמודנה.[4]

הערות שוליים

  1. ^ The Nobel Prize in Literature 1977, NobelPrize.org (ב־)
  2. ^ David Vilaseca, Hindsight and the Real: Subjectivity in Gay Hispanic Autobiography, Oxford, 2003
  3. ^ Las cartas de amor de Vicente Aleixandre a Carlos Bousoño, LaRazonES, ‏2016-03-05 (ב־español)
  4. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ויסנטה אליכסנדרה בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.


ערך זה הוא קצרמר בנושא משוררים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.