חסינטו בנאבנטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{סופר}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

חסינטו בנאבנטהספרדית: Jacinto Benavente Martínez;‏ 12 באוגוסט 186614 ביולי 1954) נחשב למחזאי הגדול ביותר של ספרד במאה ה-20, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1922.

ביוגרפיה

בנאבנטה היה בן יחיד לאב שהיה רופא נודע (פסל לזכרו הוצב באחד מגני מדריד). בנאבנטה למד משפטים, אך לאחר מות אביו בשנת 1885, החליט להקדיש את חייו לספרות. הוא ערך מסעות, כמנהל קרקס וכשחקן וביקר ברוסיה, צרפת, גרמניה ואנגליה. בשנת 1913 התקבל לאקדמיה הספרדית. הוא אהב ילדים וייסד תיאטרון ילדים ונוער. את כל הפרסים שקיבל במהלך חייו, תרם לקרן להגשת ארוחת בוקר לתלמידים.

בשנים 19081912 כתב בעיתון אל אימפרסיאל. מאמריו קובצו לאחר מכן בחמישה כרכים. בנאבנטה ערך כתב עת בשם חיי הספרות ונתן בו דריסת רגל לסופרים צעירים.

בשנת 1920 מונה למנהל התיאטרון הספרדי הלאומי. בנאבנטה ניסה להיבחר לפרלמנט הספרדי, אך ללא הצלחה. הוא לא נישא מעולם, ומחקר חייו עולה כי היה הומוסקסואל.[1][2]

בשנת 1922 הוענק לו פרס נובל לספרות על "החייאת המסורת המפוארת של הדרמה הספרדית". לאחר מכן ארגן להקת תיאטרון וערך איתה סיורים בצפון ודרום אמריקה. הממשלה הספרדית (בתקופתו של פרנקו) העניקה לו אותות כבוד לרוב.

יצירתו

בנאבנטה כתב מעל 170 מחזות ואפילו בגיל 87 חיבר חמישה מחזות חדשים בשנה אחת. השקפת עולמו הייתה פסימית והוא הצטיין בשנינות מרירה. הוא הושפע ממולייר. בשנת 1892 פרסם מחזות רומנטיים, בהם ניכרת השפעתו של שייקספיר. וכעבור שנה פרסם ספר שירים. המחזה הראשון שהוצג בהצלחה, נכתב על ידו בגיל 28, בשנת 1896. ביצירתו יש ארבע קבוצות עיקריות:

  • סאטירות חברתיות כדוגמת אנשים ידועים (1896)
  • מחזות אלגוריים כדוגמת משחק האינטרסים (1907)
  • מחזות פסיכולוגיים כדוגמת הגברת באהבה (1908)
  • מחזות לילדים כדוגמת הנסיך שלמד הכול מתוך ספרים (1919)

על בסיס המחזה שלו "האישה לא אהובה" צולמה טלנובלה אקאסיה.

בנוסף ליצירתו המקורית הוא גם עסק בתרגום יצירותיהם של שייקספיר ושל מולייר לספרדית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חסינטו בנאבנטה בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ Villena, Luis Antonio de (ed.) (2002), Amores iguales. Antología de la poesía gay y lésbica, Madrid: La Esfera, ISBN 84-9734-061-2 (בספרדית)
  2. ^ Garzón, Juan Ignacio García (14 July 2004), La paradoja del comediógrafo, ABC.es (בספרדית)