קטלין קריקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{מדען}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

קטלין קריקו (בהונגרית: Katalin Karikó; נולדה ב-17 בינואר 1955) היא ביוכימאית הונגרייה, כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2023. המחקר שערכה, יחד עם פרופסור דרו וייסמן, אפשר שימוש ב-mRNA עבור תרופות וחיסונים. החיסון לקורונה של פייזר ומודרנה מבוסס על התשתית המדעית שהם פיתחו.[1]

קריקו היא המקימה השותפה של חברת RNARx, בה כיהנה גם כמנכ"לית מ-2006 עד 2013. מאז 2013 היא משמשת כסגנית נשיא בכירה בביונטק.[2]

ביוגרפיה

קריקו נולדה בסולנוק, הונגריה. גדלה בקישאויסאלאש, שם למדה בגימנסיה על שם מוריץ ז'יגמונד (הו'). לאחר קבלת הדוקטורט באוניברסיטת סגד, המשיכה קריקו בלימודי פוסט-דוקטורט במכון לביוכימיה, במרכז המחקר הביולוגי של הונגריה (אנ'), במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת טמפל, ובאוניברסיטת השירותים המאוחדים של מדעי הבריאות (אנ'). כעמיתת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, השתתפה קריקו בניסוי קליני בו טופלו חולי איידס, מחלות המטולוגיות ועייפות כרונית בעזרת RNA כפול גדילי (dsRNA). מחקר זה נחשב פורץ דרך שכן המנגנון המולקולרי של יישום אינטרפרון על ידי dsRNA לא היה ידוע, אך ההשפעות האנטי-נאופלסטיות (כימותרפיות) של אינטרפרון תועדו היטב.[3]

בשנת 1990, בעודה מורה מן החוץ באוניברסיטת פנסילבניה, הגישה קריקו את בקשת המענק הראשונה שלה בה הציעה לבצע טיפול גנטי מבוסס mRNA.[2] מאז הפך טיפול מבוסס mRNA לנושא המחקר העיקרי שלה.[4] במחצית הראשונה של שנות ה-90, ההתלהבות סביב mRNA החלה לדעוך: בכל פעם שהזריקו את הגנום הזה לבעלי חיים, התגובה החיסונית הייתה כל כך חזקה שה-mRNA הושמד מיד. ההשקעות במחקרים אלו עלו בתוהו, ומדענים רבים התייאשו ועזבו את התחום. קריקו התעקשה להמשיך ולבקש מענקי מחקר, אבל כל בקשותיה נדחו. המחקר על mRNA נחשב בעיני הממונים עליה באוניברסיטה בזבוז זמן, והם הציבו בפניה אולטימטום: לעזוב מרצונה, או שיבוטל מסלול הקידום שלה לפרופסורה מן המניין, היא תורד בדרגה ושכרה יקוצץ. הויזה שלה לארצות הברית הייתה תלויה בהעסקתה, והיא ידעה שלא תוכל לממן את הלימודים האקדמיים של בתה ללא ההנחה לעובדי האוניברסיטה. לכן הסכימה לתנאים. המשכורת שלה הייתה נמוכה מזו של טכנאי המעבדה שעבד איתה.[5] בקשותיה למענקי מחקר (גרנטים) נדחו שוב ושוב, בעלה שנסע להונגריה להסדיר את ענייני הוויזה שלו נתקע ללא יכולת לחזור לארצות הברית למשך חצי שנה לפחות, היא נותרה לבד עם בתם בת ה-12, במקביל, היא התבשרה שהיא חולה בסרטן ושעליה לעבור ניתוחים.[5][6]

ב-1997 פגשה קריקו את דרו וייסמן, פרופסור לאימונולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה.[7] במהלך שימוש במכונת צילום בספרייה, נקלעה קריקו לוויכוח עם וייסמן, שביקש להשתמש בה. הוויכוח הפך לשיחת היכרות, ווייסמן הציע לקריקו להשיג את המענקים הדרושים למחקרה. קריקו, בשיתוף פעולה עם וייסמן, החלה לבדוק מה ב-mRNA מעורר תגובה חיסונית כל כך חזקה, ואיך ניתן למנוע זאת. לאחר ניסיונות רבים במעבדה, היא הצליחה לשנות מעט את ההרכב הכימי של האות U (אורציל, אחת מארבע האותיות המרכיבות את שפת ה-mRNA), כך שה-mRNA מצליח לחמוק ממערכת החיסון, אך עדיין מקודד את החלבונים הנדרשים. גילוי זה נתפס כמאפשר שימוש טיפולי ב-mRNA. יחד עם וייסמן מחזיקה קריקו בפטנטים אמריקניים ליישום RNA לא-אימונוגני, שעבר מודיפיקציה של נוקלאוזיד. BioNTech ו-Moderna קיבלו רישיון לשימוש בטכנולוגיה זו לפיתוח חיסונים נגד COVID-19.[8][9]

בסדרת מאמרים שפרסומה החל בשנת 2005 תיארו קריקו ווייסמן כיצד שינויים ספציפיים בנוקלאוזידים ב-mRNA הובילו לתגובה חיסונית מופחתת.[7][10] קריקו ווייסמן הקימו חברה קטנה ובשנים 2006 ו-2013 קיבלו פטנטים לשימוש בכמה נוקלאוזידים ששונו לשם הפחתת התגובה החיסונית האנטי-ויראלית ל-mRNA. זמן קצר לאחר מכן מכרה האוניברסיטה את רישיון הקניין הרוחני לגארי דאהל, ראש חברה לאספקת חומרי מעבדה שהפכה בסופו של דבר ל-Cellscript.

אוניברסיטת פנסילבניה סירבה להחזיר את קריקו למסלולה המקורי לפרופסורה. בכירי האוניברסיטה לא הבינו את משמעות המחקרים שלה. כאשר הודיעה להם כי קיבלה הצעה להיות סגנית נשיא חברת ביונטק, הם סברו שחברה זו אינה משמעותית כי אין לה אתר אינטרנט. קריקו סברה שלא תקבל הזדמנות ליישם את הניסיון שלה ב-mRNA באוניברסיטת פנסילבניה, ולכן עזבה את האוניברסיטה עבור משרה זו.[2]

תגליותיהם פורצות הדרך של קריקו ווייסמן באו לידי ביטוי בזמן מגפת הקורונה. שניים מהחיסונים המובילים בעולם לנגיף, החיסון של חברת ביונטק (בה עבדה קריקו) יחד עם פייזר והחיסון של מודרנה, התבססו על טכנולוגיית ה-mRNA שפיתחו קריקו ווייסמן. מיליארדי מנות חיסון מחיסונים אלו הופצו בכל רחבי העולם.[11]

בשנת 2023 זכתה קריקו בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יחד עם שותפה פרופסור דרו וייסמן. הפרס הוענק להם על: "תגליותיהם בנוגע לשינוי בסיסי נוקלאוטידים שאפשרו פיתוח חיסון יעיל לנגיף הקורונה".[12]

קריקו התחתנה עם בלה פרנסיה. בתם, סוזן פרנסיה היא אלופה אולימפית (בייג'ינג 2008 ולונדון 2012) ואלופת עולם (2006, 2007, 2009 ו-2011) בחתירה.

פטנטים

US8278036B2 & US8748089B2 – המצאה זו מספקת מולקולות של רנ"א, אוליגוריבונוקליאוטיד ופוליריבונוקליאוטיד הכוללות פסאודויורידין (אנ') או נוקלאוזיד שעבר מודיפיקציה, וקטורים לטיפול גנטי הכוללים מרכיבים אלה, שיטות לסינתזה של מרכיבים אלה, ושיטות להחלפת גנים, טיפול גנטי, השתקת תרגום גנים, והעברת חלבונים טיפוליים לרקמות in vivo, הכוללות מולקולות אלה. ההמצאה הנוכחית מספקת גם שיטות להפחתת האימונוגניות של מולקולות RNA, אוליגוריבונוקליאוטידים, ופוליריבונוקליאוטידים.

פרסים והוקרות

קריקו זכתה לאורך הקריירה בפרסים והוקרות רבים, בהם:


בנוסף, זכתה קריקו בתואר ד"ר לשם כבוד משלל אוניברסיטאות ובהן: סגד, תל אביב, דיוק, ייל, ז'נבה, ראטגרס, פרינסטון והרווארד.

בדצמבר 2024 דורגה קריקו ברשימת מאה הנשים המשפיעות של ה- BBC לשנת 2024.[13]

ראו גם

מבחר פרסומים

  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קטלין קריקו בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ אראלה טהרלב בן־שחר, סיפורה של קתלין קריקו - בת הקַצָּב מהונגריה ומפתחת המולקולה שקראה תיגר על המגפה, באתר ynet, 13 במרץ 2021
  2. ^ 1 2 3 שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  3. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  4. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  5. ^ 1 2 The story of mRNA: How a once-dismissed idea became a leading technology in the Covid vaccine race
  6. ^ How mRNA went from a scientific backwater to a pandemic crusher
  7. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  8. ^ Anderson BR, Muramatsu H, Nallagatla SR, Bevilacqua PC, Sansing LH, Weissman D, Karikó K (September 2010). "Incorporation of pseudouridine into mRNA enhances translation by diminishing PKR activation". Nucleic Acids Research. 38 (17): 5884–92. doi:10.1093/nar/gkq347. PMC 2943593. PMID 20457754
  9. ^ Karikó K, Muramatsu H, Welsh FA, Ludwig J, Kato H, Akira S, Weissman D (November 2008). "Incorporation of pseudouridine into mRNA yields superior nonimmunogenic vector with increased translational capacity and biological stability". Molecular Therapy. 16 (11): 1833–40. doi:10.1038/mt.2008.200. PMC 2775451. PMID 18797453.
  10. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  11. ^ COVID-19 vaccine doses administered by manufacturer באתר Our World in Data
  12. ^ הודעה לעיתונות על הענקת פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2023 באתר פרס נובל
  13. ^ אתר למנויים בלבד סוכנויות הידיעות, שלוש ישראליות ברשימת 100 הנשים המשפיעות בעולם – והאמריקאית שיורה חיצים מהפה, באתר TheMarker‏, 3 בדצמבר 2024
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925 פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) קובץ:Nobel Prize.png
1926–1950 פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975 תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000 בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=קטלין_קריקו&oldid=924962"