דרו וייסמן
לידה | לקסינגטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית |
---|---|
לימודי רפואה | אוניברסיטת ברנדייס, אוניברסיטת בוסטון |
דרו וייסמן (באנגלית: Drew Weissman; 7 בספטמבר 1959) הוא רופא-מדען יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2023. ידוע בעיקר בזכות מחקריו בביולוגיה של RNA, שהניחו את היסודות לחיסוני ה-mRNA ל-COVID-19, שפותחו על ידי ביונטק / פייזר ומודרנה.[1] וייסמן הוא פרופסור לרפואה בבית הספר לרפואה פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה. הוא קיבל במשותף את פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2023 יחד עם קטלין קריקו.[2]
השכלה
וייסמן קיבל תואר ראשון ותואר שני מאוניברסיטת ברנדייס בשנת 1981, שם התמחה בביוכימיה / אנזימולוגיה ועבד במעבדתו של ג'רלד פאסמן.[3] את עבודות הגמר שלו ביצע באוניברסיטת בוסטון באימונולוגיה / מיקרוביולוגיה, שם קיבל את התואר ברפואה ואת הדוקטורט בשנת 1987.[4] לאחר מכן, פעל וייסמן במרכז הרפואי "Beth Israel Deaconess", ואחריו כחבר במכון הלאומי לבריאות (NIH) בפיקוחו של אנתוני פאוצ'י - המנהל הנוכחי של המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות.[5]
קריירה
בשנת 1997 עבר וייסמן לאוניברסיטת פנסילבניה כדי להתחיל במעבדתו בחקר RNA וביולוגיה מולדת של מערכת החיסון. באוניברסיטת פנסילבניה, גילה, רשם פטנט ופרסם, יחד עם קטלין קריקו, את השינויים ב-RNA שנדרשו כדי להפוך אותו למתאים כטיפול.[6] בשנת 2006, הוא וקטלין קריקו הקימו יחד את RNARx, כדי לנסות לפתח טיפולי RNA חדשים.
וייסמן הוא חבר בפדרציה האמריקאית למחקר קליני, באיגוד הרופאים האמריקאים ובאיגוד האימונולוגים האמריקני.[7]
תרומות מדעיות
וייסמן, אימונולוג החוקר חיסונים, פגש את שותפתו קטלין קריקו בחנות צילום באוניברסיטת פנסילבניה, שם שניהם שיתפו זה את זה בתיסכולם מהיעדר המימון למחקר RNA. באותה תקופה ניסתה קריקו טיפול ב-RNA במחלות מוחיות ושבץ מוחי.[8] וייסמן החל לשתף פעולה עם קריקו, שהעבירה את המיקוד שלה לחיסונים מבוססי RNA. המכשול העיקרי שעמד בפניהם היה שה - RNA עצמו גרם לתגובות חיסוניות ודלקתיות לא רצויות. בשנת 2005 הם פרסמו מחקר פורץ דרך[9] שהשתמש בנוקלאוזידים סינתטיים כדי לשנות את ה-RNA ולהפוך אותו לבלתי מזיק לגוף. פריצת דרך זו הניחה את היסודות לשימוש בתרופות ה-RNA, ובסופו של דבר שימשה את ביונטק/פייזר ומודרנה לפיתוח חיסוני COVID-19 שלהם.[10] וייסמן גם שיתף פעולה עם מדענים בתאילנד כדי לפתח ולספק חיסונים מסוג COVID-19 למדינה ולמדינות שכנות בעלות הכנסה נמוכה שאולי אין להן גישה מיידית לחיסון.[1]. בספטמבר 2023 הוכרזו כמקבלי פרס נובל על תגליותיהם.[11][12] לשניהם הוענק פרס רוזנסטיאל לשנת 2020.[13]
פטנטים
וייסמן הוא הממציא של פטנטים רבים, כולל US8278036B2[14] ו-US8748089B2,[15] המפרטים את השינויים הנדרשים כדי להפוך את ה-RNA למתאים לחיסונים ולטיפולים אחרים. פטנטים אלה נרשמו על ידי גארי דאהל, המייסד והמנכ"ל של חברת CELLSCRIPT, שהעניקה לאחר מכן את הטכנולוגיה למודרנה ולביונטק ושימשה בסופו של דבר לחיסוני ה-COVID-19 שלהם.[16]
קישורים חיצוניים
- אבי בליזובסקי, פרס נובל לרפואה למגלי יישומי mRNA לחיסוני קורונה, באתר "הידען", 2 באוקטובר 2023
גדעון לב, קשה להאמין, אבל יש סיכוי טוב שחתן הנובל דרו וייסמן המציא תרופה להכל, באתר הארץ, 3 ביולי 2024
- דרו וייסמן, באתר פרס נובל (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ ד"ר איתי גל, פרס נובל ברפואה לחוקרים שהובילו לפיתוח חיסוני הקורונה, באתר ynet, 2 באוקטובר 2023
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ איתי גל, ירון דרוקמן, פרס נובל ברפואה לחוקרים שהובילו לפיתוח חיסוני הקורונה, באתר ynet, 2 באוקטובר 2023
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | קובץ:Nobel Prize.png |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) |
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P31
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P19
- בקרת זהויות עם 0 פריטים
- מדענים יהודים אמריקאים
- סגל אוניברסיטת פנסילבניה
- רופאים יהודים אמריקאים
- ביוכימאים יהודים אמריקאים
- בוגרי אוניברסיטת ברנדייס
- בוגרי בית הספר לרפואה באוניברסיטת בוסטון
- יהודים זוכי פרס יפן
- זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
- זוכי פרס נובל יהודים אמריקאים
- אמריקאים שנולדו ב-1959
- זוכי פרס המרכז הרפואי אלבני
- זוכי פרס קרן גיירדנר הבינלאומי
- זוכי פרס לסקר-דבייקי למחקר קליני רפואי
- זוכי פרס הארווי
- זוכי מדליית בנג'מין פרנקלין