ג'ורג'ה אמיל פאלאדה

ג'ורג'ה אמיל פאלאדה
	קובץ:George Emil Palade.jpg
לידה	19 בנובמבר 1912
פטירה	7 באוקטובר 2008 (בגיל 95)
ענף מדעי	היסטולוגיה, ציטולוגיה, ביולוגיה של התא
מקום מגורים	רומניה, ארצות הברית
תרומות עיקריות
	מחקרים בתחום הביולוגיה של התא.

ג'ורג'ה אמיל פאלאדה (ברומנית: George Emil Palade;‏ 19 בנובמבר 1912 יאשי, רומניה – 8 באוקטובר 2008) היה רופא וחוקר אמריקאי בתחום הביולוגיה של התא, יליד רומניה, זוכה פרס נובל לשנת 1974.

קורות חייו

פאלאדה נולד לאב שהיה פרופסור לפילוסופיה ואם שהייתה מורה בבית ספר תיכון. בשנת 1930 התקבל ללימודי רפואה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בוקרשט ובשנת 1946 סיים תואר של דוקטור לרפואה. עבודת הגמר שלו הייתה Tubul urinifer al delfinului : studiu de morfologie şi fiziologie comparativă (הנפרון אצל הדולפין - מחקר של מורפולוגיה ופיזיולוגיה השוואתית) פאלאדה היה ידוע כבעל דעות שליליות לגבי תנועת הלגיונרים ועל כן ועדת ההערכה מחדש של סגלי המורים באוניברסיטאות שהוקמה על ידי המשטר הלאומי-לגיונרי בבוקרשט בשנים 1940–1941 הוקיעה אותו כ"אנטי לאומי" בגלל היותו ב"קשרים עם יהודים" ובנוסף האשימה אותו ב"חוסר מוסריות" על כי היו לו רומנים עם אחיות בבית חולים.^[1] לאחר סיום לימודיו נשא לאישה את אירינה מאלאקסה, בתו של התעשיין ניקולאה מאלאקסה והזוג נסע לארצות הברית שם היה לחוקר באוניברסיטת ניו יורק תחת הנחייתו של המדען אלבר קלוד. קלוד, שעבד במכון רוקפלר, הזמין אותו לעבוד איתו במחלקת הפתולוגיה של התא. פאלאדה, יחד עם פיליפ סיאקביץ' Philip Siekevitz הגיע להישגים רבים בשיטות קטיעה של תאים באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים. הניתוח הביוכימי של המקטעים הוביל לקביעת תפקידם ודרך פעולתם של אברונים כמו ריבוזום, מיטוכונדריון, כלורופלסט, מערכת גולג'י, הרשתית התוך-פלזמית ואחרים בתא החי. עיקר מחקרו היה בתחום ייצור החלבון.