סטנפורד מור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סטנפורד מור
Stanford Moore
קובץ:Stanford Moore.jpg
לידה 4 בספטמבר 1913
פטירה 23 באוגוסט 1982 (בגיל 68)
ענף מדעי ביוכימיה
מקום מגורים ארצות הברית
תרומות עיקריות
הבנת הריבונוקלאז

סטנפורד מוראנגלית: Stanford Moore;‏ 4 בספטמבר 191323 באוגוסט 1982) היה ביוכימאי אמריקאי, זוכה פרס נובל לכימיה לשנת 1972 (במשותף עם ויליאם סטיין ולצד כריסטיאן אנפינסן), "על תרומתם להבנה של הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז".

קורות חייו

מור נולד בשיקגו שבאילינוי, וגדל בנשוויל שבטנסי, היכן שאביו היה חבר סגל באוניברסיטת ואנדרבילט המקומית. כנער למד בבית הספר האוניברסיטאי של נאשוויל. הוא נרשם בעצמו לוואנדרבילט, כשהוא מתלבט בין לימודי כימיה להנדסת אווירונאוטיקה. פרופסור לכימיה שעסק במבנים מולקולריים שכנע אותו להתמקד בתחום הכימיה והוא סיים תואר ראשון בכימיה בשנת 1935. משם עבר לאוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון והשלים את לימודי הדוקטורט בכימיה אורגנית ב-1938. הוא החל לשתף פעולה עם ויליאם סטיין במחקר באוניברסיטת רוקפלר בניו יורק, ויחד פיתחו השניים שיטות בכרומטוגרפיה כמותית לניתוח חומצות אמינו. במקביל, בתקופת מלחמת העולם השנייה עבד מור במעבדות מחקר ממשלתיות בוושינגטון ובהוואי.

ב-1972 זכה מור יחד עם סטיין בפרס נובל לכימיה על תרומתם להבנת הקשר בין המבנה הכימי לפעילות הקטליטית של מולקולת הריבונוקלאז.

קישורים חיצוניים


ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.