פורמולה 1 עונת 1959
![]() | |
ג'ק ברבהאם, הזוכה באליפות | |
סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
---|---|
תאריך התחלה | 10 במאי 1959 |
תאריך סיום | 12 בדצמבר 1959 |
מספר עונה | 10 |
מספר מרוצים בעונה | 9 |
זוכה באליפות הנהגים | ג'ק ברבהאם |
נקודות הנהג הזוכה | 31 (34) |
זוכה באליפות היצרנים | קופר-קליימקס |
נקודות היצרן הזוכה | 40 (53) |
עונת 1959 היא העונה העשירית של אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). ג'ק ברבהאם זכה באליפות בפעם הראשונה. קופר-קליימקס, קבוצתו של ברבהאם, זכתה לראשונה באליפות היצרנים.
המרוצים בעונה
12 מרוצים תוכננו להתקיים במהלך העונה, אך בפועל התקיימו רק תשעה. פרישתם של חואן מנואל פנג'יו וחוסה פלוריאן הותירה את האליפות ללא נהגים ארגנטינאים. הדבר הוביל לביטול גרנד פרי ארגנטינה, שתוכנן לחודש ינואר. גרנד פרי בלגיה, שתוכנן להתקיים ביוני בוטל עקב מחלוקת כספית עם המארגנים. גרנד פרי מרקש, שתוכנן לחודש אוקטובר, בוטל מסיבות כלכליות[1].
מרוץ | מסלול | תאריך | פול פוזישן | הקפה מהירה | מנצח | יצרן | |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ![]() |
מונקו | 10 במאי | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
2 | ![]() |
אינדינפוליס | 30 במאי | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
3 | ![]() |
זנדוורט | 31 במאי | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
4 | ![]() |
ריימס | 5 ביולי | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
5 | ![]() |
איינטרי | 18 ביולי | ![]() |
![]() ![]() |
![]() |
![]() |
6 | ![]() |
אבוס | 2 באוגוסט | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
7 | ![]() |
מונסנטו | 23 באוגוסט | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
8 | ![]() |
מונצה | 13 בספטמבר | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
9 | ![]() |
סברינג | 12 בדצמבר | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
תקציר העונה
קבוצת ונוול, שזכתה באליפות היצרנים בעונה קודמת פרשה מהאליפות. פרישתם של חואן מנואל פנג'יו ומייק הות'ורן הובילה לכך שלראשונה לא השתתף אלוף בתחרויות. רכבי קופר, מצוידים במנועים אחוריים בנפח 2.5 ליטר, ניצחו חמישה מרוצים בעונה. יואקים ברונייה השיג את ניצחון הבכורה עבור קבוצת BRM.
גרנד פרי גרמניה התקיים במסלול אבוס המהיר. ז'אן ברה, נהגה של קבוצת פרארי נהרג בתאונה שאירעה במסלול במהלך מרוץ מקדים שהתקיים יום אחד לפני האירוע המרכזי. ברה נהג במכונית פורשה RSK במרוץ שהתקיים בתנאים גשומים. הוא הועף מהמכונית הנוסעת, נפגע בראשו ומת.
שלושה נהגים הגיעו למרוץ האחרון בעונה עם פוטנציאל לזכייה בתואר: ג'ק ברבהאם ,סטירלינג מוס וטוני ברוקס. מוס פרש במהלך המרוץ וברבהאם לקח את ההובלה במרוץ. במהלך ההקפה האחרונה נגמר הדלק במכוניתו של ברבהאם, אך הוא דחף את מכוניתו עד לקו הסיום אותו חצה במקום הרביעי. ברוקס סיים רק במקום השלישי וברבהאם זכה בתואר האליפות בפעם הראשונה.
דירוג האליפות
שיטת הניקוד
הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ, במידה ויותר מנהג אחד קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, מחולקת הנקודה באופן שווה בין כל הנהגים שקבעו את ההישג. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 5 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.
מיקום | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
---|---|---|---|---|---|
נקודות | 8 | 6 | 4 | 3 | 2 |
דירוג הנהגים
הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה
מיקום | נהג | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ![]() |
1 | 2 | 3 | 1 | פרש | פרש | 3 | (4) | 31 (34) | |
2 | ![]() |
2 | פרש | 1 | פרש | 1 | 9 | פרש | 3 | 27 | |
3 | ![]() |
פרש | פרש | נפסל | 2 | פרש | 1 | 1 | פרש | 25.5 | |
4 | ![]() |
4 | 6 | 2 | 3 | פרש | 2 | פרש | 20 | ||
5 | ![]() |
3 | 8 | 11 | 5 | 4 | 4 | 9 | 2 | 19 | |
6 | ![]() |
5 | 5 | 3 | פרש | פרש | פרש | 1 | 16.5 | ||
7 | ![]() |
פרש | 2 | 3 | 4 | 13 | |||||
8 | ![]() |
פרש | 1 | פרש | פרש | 5 | פרש | 8 | 10 | ||
9 | ![]() |
פרש | 3 | פרש | 7 | פרש | 2 | 10 | |||
10 | ![]() |
1 | פרש | 8 | |||||||
11 | ![]() |
2 | 6 | ||||||||
12 | ![]() |
3 | 5 | ||||||||
13 | ![]() |
פרש | פרש | 7 | 4 | 7 | 5 | 7 | פרש | 5 | |
14 | ![]() |
4 | פרש | פרש | פרש | פרש | 5 | 5 | |||
15 | ![]() |
4 | 6 | 3 | |||||||
16 | ![]() |
4 | 3 | ||||||||
17 | ![]() |
פרש | 9 | פרש | 5 | פרש | 2 | ||||
18 | ![]() |
פרש | 5 | פרש | DNS | 2 | |||||
19 | ![]() |
5 | 2 | ||||||||
מיקום | נהג | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
נקודות |
דירוג היצרנים
עונה זאת הייתה העונה השנייה של אליפות היצרנים. חלוקת הנקודות התבצעה בדומה לאליפות הנהגים. הניקוד ניתן ליצרן, בהתאם לתוצאה הגבוהה ביותר שהשיגו נהגי הקבוצה בכל מרוץ. מרוץ האינדינאפוליס 500, נחשב לחלק מהעונה, אך לא נכלל בחלוקת הנקודות ליצרנים.
מיקום | נהג | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
נקודות |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ![]() |
1 | (2) | (3) | 1 | (4) | 1 | 1 | 1 | 40 (53) |
2 | ![]() |
2 | (5) | 1 | 1 | 3 | 2 | (3) | 32 (38) | |
3 | ![]() |
פרש | 1 | 6 | 2 | 5 | 5 | 7 | 18 | |
4 | ![]() |
פרש | 4 | פרש | 8 | פרש | פרש | פרש | 5 | 5 |
— | ![]() |
6 | פרש | פרש | 6 | 10 | 11 | פרש | 0 | |
— | ![]() |
פרש | 6 | 6 | 10 | 0 | ||||
— | ![]() |
פרש | 10 | DNS | 7 | 0 | ||||
— | ![]() |
DNQ | 8 | פרש | WD | WD | 15 | DNS | 0 | |
— | ![]() |
10 | 0 | |||||||
— | ![]() |
פרש | 0 | |||||||
— | ![]() |
פרש | 0 | |||||||
— | ![]() |
פרש | 0 | |||||||
— | ![]() |
פרש | 0 | |||||||
— | ![]() |
פרש | 0 | |||||||
— | ![]() |
WD | פרש | 0 | ||||||
— | ![]() |
DNQ | 0 | |||||||
מיקום | נהג | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
נקודות |
קישורים חיצוניים

- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
הערות שוליים
- ^ Grands Prix which were cancelled, Autosport
עונות פורמולה 1 | |
---|---|
|
הקודם: מייק הות'ורן |
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1959 ג'ק ברבהאם |
הבא: ג'ק ברבהאם |
הקודם: ונוול |
פורמולה 1 - אלופת העולם ליצרנים 1959 קופר-קליימקס |
הבא: קופר-קליימקס |