ביל וית'רס
ויליאם הריסון "ביל" וית'רס ג'וניור (באנגלית: .William Harrison "Bill" Withers, Jr; 4 ביולי 1938 – 30 במרץ 2020) היה זמר-יוצר ומוזיקאי אמריקאי. הקליט מספר להיטים ידועים, בהם: "Lean on Me", "Ain't No Sunshine", "Use Me", "Just the Two of Us", "Lovely Day", "Grandma's Hands".
וית'רס זכה בשלושה פרסי גראמי והיה מועמד לארבעה נוספים. סיפור חייו עובד לסרט בשם "Still Bill" בשנת 2009. בשנת 2015 שמו נכנס להיכל התהילה של הרוקנרול.[1]
ביוגרפיה
וית'רס היה הצעיר מבין שישה ילדים בעיירה קטנה במערב וירג'יניה. הוא נולד עם גמגום וסיפר כי לקח לו זמן רב להשתלב. כשהיה בן שלוש, הוריו התגרשו והוא גדל במשפחתה של אמו. כאשר היה בן שלוש עשרה, נפטר אביו. וית'רס התגייס לצי ארצות הברית בגיל 18 ושירת במשך תשע שנים, במהלכן התגבר על הגמגום שלו והחל להתעניין בכתיבה. השתחרר מחיל הים בשנת 1965. ב-1967, עבר ללוס אנג'לס והחל להתעניין בקריירה מוזיקלית. וית'רס עבד כמכונאי עבור חברות שונות, כולל דאגלס איירקראפט קומפני והחל להקליט ולהופיע במועדני לילה. בתחילה, סירב להתפטר מעבודתו המקורית, כי לא היה בטוח שיוכל להתפרנס רק ממוזיקה.
קריירה מוזיקלית
בתחילת שנות ה-70, חתם על חוזה הקלטה ראשון ולאחר מכן הוציא את אלבומו הראשון, שבו נכללו הלהיטים הידועים "Ain't No Sunshine" ו-"Grandma's Hands". האלבום זכה להצלחה רבה. בחודשים שלאחר מכן מכר למעלה ממיליון עותקים וזיכה את וית'רס בפרס גראמי ראשון. בהפסקותיו מסבבי ההופעות, הספיק וית'רס להקליט את אלבומו השני "Still Bill", שכלל את השיר "Lean On Me", שהפך ללהיט והיה לאלבום המצליח של וית'רס בארצות הברית. שגם הוא נחל הצלחה רבה. לאחר מכן, וית'רס לא יכול היה להקליט, בגלל סכסוך משפטי עם אולפן ההקלטות. בשנים אלו שיתף פעולה עם המוזיקאים אטה ג'יימס, בי בי קינג וג'יימס בראון. לאחר שעזב את אולפן ההקלטות הראשון, חתם וית'רס בשנת 1975 על חוזה הקלטות עם האולפן קולומביה רקורדס. בשנים שלאחר מכן הוציא ארבעה אלבומים וקיבל פרס גראמי בשנת 1982. בשנת 1985 הוציא וית'רס את אלבום האולפן האחרון שלו "Watching You Watching Me", לאחר שנים של סכסוכים ומריבות עם "קולומביה רקורדס". אחרי פרישתו מהקלטות, העביר ביקורת על "קולומביה רקורדס", שלפיה האולפנים לחצו עליו והשפיעו על אופי שיריו ואלבומיו, כך שימכרו יותר. הוא טען כי אף על פי שהוא ממשיך להופיע, הוא לא מתחרט על הפסקת ההקלטות, אף על פי שלטענתו הן אלו שהפסיקו את גמגומו. בשנים שלאחר מכן עבד בעיקר על עיבודים מחודשים לשיריו. חלק מעיבודים אלו זכו להצלחה.
חיים אישיים
ב-1973, וית'רס נישא לשחקנית דניס ניקולס, בעת ששיחקה בסיטקום "חדר 222". שמם של הזוג נקשר במספר תקריות של אלימות במשפחה. הם התגרשו ב-1974. ב-1976, נישא למרסיה ג'ונסון, ממנה נולדו לו שני ילדים, טוד וקרי. בבגרותם, השתלבו בחברות ההפקה של וית'רס.
נפטר ב-30 במרץ 2020 מסיבוכי לב. מותו נחשף על ידי המשפחה ב-3 באפריל 2020 באומרם ש"אנו שבורים בלכתו של בעלנו ואבינו המסור והאהוב".[2]
אלבומים
| שנה | אלבום |
|---|---|
| 1971 | Just as I Am |
| 1972 | Still Bill |
| 1974 | +'Justments |
| 1975 | Making Music |
| 1976 | Naked & Warm |
| 1977 | Menagerie |
| 1979 | 'Bout Love |
| 1985 | Watching You Watching Me |
קישורים חיצוניים
- ביל וית'רס, באתר "Find a Grave" (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
- ^ ביל ווית'רס באתר היכל התהילה של הרוקנרול
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
| ביל וית'רס | ||
|---|---|---|
| אלבומי אולפן | Just as I Am • Still Bill • +'Justments • Making Music • Naked & Warm • Menagerie • 'Bout Love • Watching You, Watching Me | |
| אלבומי הופעה | Live at Carnegie Hall | |
| אלבומי אוסף | Bill Withers' Greatest Hits • The Essential Bill Withers | |
| סינגלים | "Ain't No Sunshine" • "Grandma's Hands" • "Lean on Me" • "Use Me" • "Who Is He" • "Lovely Day" • "Better Off Dead" • "Oh Yeah!" • "Something That Turns You On" • "We Could Be Sweet Lovers" | |