תומאס תומפסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{מדען}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

תומאס ל. תומפסון (באנגלית: Thomas L. Thompson); נולד ב-7 בינואר 1939 בדטרויט, מישיגן, הוא חוקר מקרא ותאולוג דני, יליד ארצות הברית. הוא היה פרופסור לתאולוגיה באוניברסיטת קופנהגן בשנים 19932009.

תומפסון הוא ממוביל האסכולה המינימליסטית המכונה גם "אסכולת קופנהגן", קבוצה של חוקרים שגורסים שההיסטוריות של התנ"ך מוטלת בספק, ולא ניתן להשתמש בתנ"ך כמקור לקביעת ההיסטוריה של ישראל הקדום[1].

ביוגרפיה

תומפסון גדל כקתולי אדוק וסיים תואר ראשון באוניברסיטת דוקסן, בפיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית, בשנת 1962. לאחר שנה באוקספורד, הוא עבר לטובינגן בגרמניה, שם למד במשך 12 שנים אצל קורט גאלינג והרברט האג. במקביל, הוא היה מורה לתאולוגיה באוניברסיטת דייטון (1964–65) ועוזר פרופסור ללימודי מקרא באוניברסיטת דטרויט (1967–69). לאחר מכן למד תאולוגיה קתולית באוניברסיטת טובינגן; עבודת הדוקטורט שלו, "ההיסטוריות של סיפורי האבות: החיפוש אחר אברהם ההיסטורי", הושלמה ב-1971, אך נדחתה על ידי הפקולטה הקתולית (אחד מבוחניו היה יוסף ראצינגר, אז פרופסור לתאולוגיה שיטתית של טובינגן ולאחר מכן בנדיקטוס השישה עשר). תומפסון שקל אז להגיש את עבודת הגמר שלו בפקולטה הפרוטסטנטית, אך עזב את טובינגן ב-1975 ללא תואר. עבודת הגמר שנדחתה, פורסמה ב-1974 בהוצאת דה גרויטר. הספר, יחד עם הספר "אברהם בהיסטוריה ובמסורת" מאת ג'ון ואן סטרס, הפך לאחד מיצירות החלוצות של המינימליזם המקראי.

בזמן שלימד במשרה חלקית באוניברסיטת צפון קרולינה בצ'פל היל, הוא הוזמן לסיים את לימודיו באוניברסיטת טמפל בפילדלפיה, פנסילבניה, ולקבל את הדוקטורט שלו. בחקר המקרא בהצטיינות ב-1976[2].

המחלוקת סביב עבודת הדוקטורט שלו מנעה ממנו לקבל משרה באוניברסיטה בצפון אמריקה. הוא המשיך לעסוק בחקר המקרא בזמנו פרטי שעבד כמורה בתיכון, עד שזכה לקבל תפקיד פרופסור אורח בבית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים בשנת 1984.

תומפסון זכה בתואר הקרן הלאומית למדעי הרוח בשנת 1988. הוא לימד כפרופסור חבר אורח באוניברסיטת לורנס (1988–89) וכפרופסור חבר באוניברסיטת מרקט (1989–1993), אך לא קיבל קביעות. ב-1990 הוא פגש את התאולוג הדני נילס פיטר למצ'ה בכנס, וב-1993 הצטרף לפקולטה של המחלקה לתאולוגיה באוניברסיטת קופנהגן, כפרופסור לחקר המקרא. הוא פרש וקיבל מעמד אמריטוס ב-2009[2].

תומפסון הוא עורך כללי של הסדרה Copenhagen International Seminar, עורך משנה של ה-Scandinavian Journal of the Old Testament, וכהן במערכת של כתבי העת Holy Land Studies ו-Dansk Teologisk Tidsskrift.

מחקריו

מוקד המחקר של תומפסון היה הממשק בין התנ"ך לארכאולוגיה. בספרו משנת 1974 "ההיסטוריות של סיפורי האבות: החיפוש אחר אברהם ההיסטורי" הוא מתח ביקורת על ההשקפה השלטת אז, לפיה הארכאולוגיה המקראית הוכיחה את ההיסטוריות של דמויות כמו אברהם וסיפורים תנ"כיים אחרים. בספרו "ההיסטוריה המוקדמת של העם הישראלי מהמקורות הכתובים והארכאולוגיים" (1993) הוא פירט את טענתו כי ההיסטוריה המקראית לא הייתה אמינה, ומסכם: "אנו יכולים לומר כיום במידה רבה של ביטחון שהתנ"ך הוא לא היסטוריה המספרת את העבר של מישהו. הסיפור המסופר בו על ישראל שנבחרה וננטשה הוא מטפורה פילוסופית למין האנושי שאיבד את דרכו". "העבר המיתי: הארכאולוגיה התנ"כית והמיתוס של ישראל" שהמושג "ישראל" עצמו, כפי שהוא מופיע בתנ"ך, הוא פיקציה ספרותית[3]. הוא טען שהתנ"ך כולו, או כמעט כולו, הוא תוצר של התקופה שבין המאות החמישית והשנייה לפני הספירה.

ספריו

  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • (With Z. Mouna et alii), What is New in Biblical Archaeology (in Arabic: Cadmus: Damascus, 2004)
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"

הערות שוליים

  1. ^ יואב קרני, ‏תיבת הפנדורה של עיר הקודש נפתחת, באתר גלובס, 27 בספטמבר 2000
  2. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  3. ^ אתר למנויים בלבד עפרי אילני, שמונה המילים ששיכתבו את ההיסטוריה של העם היהודי, באתר TheMarker‏, 2 באוגוסט 2018