קרב בעל חצור (1918)

קרב בעל חצור

גיזרת הלחימה של בריגדה 230 (מהדיוויזיה ה-74). צולם על ידי חיילי הבריגדה בדרך ירושלים-שכם ולייד הכפרים יברוד ועין סיניא ממערב לבעל חצור
מערכה: המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכים	8 במרץ 1918 – 12 במרץ 1918 (5 ימים)
קרב לפני	כיבוש ירושלים כיבוש יריחו כיבוש בקעת הירדן
קרב אחרי	קרב עבר הירדן הראשון
מקום	בין ירושלים לשכם
עילה	הרחבת האחיזה של הבריטים מצפון לירושלים ושיפור האחיזה בקו שתי העוג'ות
תוצאה	ניצחון לבריטים
הצדדים הלוחמים <poem> האימפריה הבריטית .</poem> <poem> האימפריה העות'מאנית </poem> מפקדים <poem> אדמונד אלנבי פיליפ צ'טווד סטנלי מוט</poem> <poem> אוטו לימן פון זאנדרס מוסטפא פבזי פאשה (הארמייה השביעית)</poem> כוחות <poem>הקורפוס ה-20 • הדיוויזיה ה-53</poem> <poem>קבוצת ארמיות ילדרים • הארמייה השביעית</poem> אבדות <poem>כ-1,300 נפגעים</poem> <poem>כ-200 שבויים</poem>

קרב בעל חצור התחולל במרץ 1918 במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה ולאחר כיבוש ירושלים. בתקופה זו ניהל הצבא הבריטי סדרה של קרבות לרוחב כל החזית מול הצבא העות'מאני כשאחת המטרות היא לשפר את האחיזה בגב ההר ולהרחיק את הכוחות העות'מאנים מירושלים. קרב בעל חצור נועד לכבוש את הר בעל חצור (במקור "תל אסור" באנגלית: Tell 'Asur) שהיווה נקודת שליטה סטרטגית. הקרב נמשך 4 ימים והסתיים בכך שההר נכבש והבריטים השיגו את רוב מטרותיהם.

רקע

בדצמבר 1917 הקימו הבריטים, אל מול הטורקים, את קו שתי העוג'ות כשבצידו המזרחי כבשו את ירושלים וסביבתה ובצידו המערבו צלחו את הירקון ונאחזו בשטחים שמצפון לו.

במהרה הגיעו אדמונד אלנבי והפיקוד הבריטי למסקנה שקו זה פגיע כשמצד אחד הוא מציב יעדים אסטרטגים (כמו ירושלים) בטווח התותחים הטורקים ומצד שני הוא חושף את האגף המזרחי של קו שתי העוג'ות, בבקעת הירדן, לתקיפת נגד טורקית. בעקבות זאת הורה אלנבי לכוחותיו להרחיב את אחיזתם צפונה לאורך כל הגזרות וכן לכבוש את דרום בקעת הירדן (כהכנה לכיבוש עבר הירדן). פעילויות אלו התחוללו בחצי הראשון של שנת 1918.

הכוחות המעורבים

צבא בריטניה

הכח העיקרי שפעל בגזרה שמצפון לירושלים היה הקורפוס ה-20 בפיקודו של גנרל פיליפ צ'טווד והוא כלל את היחידות הבאות:

• הדיוויזיה ה-10 (האירית) בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון לונגלי (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-29, ה-30 וה-31).
• הדיוויזיה ה-53 הוולשית בפיקוד מייג'ור גנרל סטנלי מוט (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-158, ה-159 וה-160).
• הדיוויזיה ה-60 הלונדונית בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון שיי (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-179, ה-180 וה-181).
• הדיוויזיה ה-74 ("יומנרי") בפיקוד מייג'ור גנרל אריק גירדווד (הכוללת את בריגדות הרגלים ה-229, ה-230 וה-231).

הצבא העות'מאני

מול הכוחות הבריטים ניצבה הארמייה השביעית בפיקודו של מוסטפא פבזי פאשה שמפקדתה ישבה בעיר שכם. הארמייה כללה את היחידות הבאות:

• הקורפוס השלישי שכלל את הדיוויזיה הראשונה, הדיוויזיה ה-19 והדיוויזיה ה-24.
• הקורפוס ה-15

לאחר סדרת ההפסדים בקרבות בדרום הארץ ובירושלים הצטמצם הכוח הטורקי והארמייה מנתה כ-7,000 לוחמים.

תוכנית הקרב

היעד שהציב הפיקוד הבריטי היה להדוף את היחידות הטורקיות, המבוצרות מצידי הדרך משכם לירושלים (כביש 60), צפונה למרחק של כ-10 ק"מ ולייצב מחדש את קו העמדות הבריטיות כשבמסגרת מהלך זה ניתנה ההוראה לכבוש את הר בעל חצור ששלט על סביבתו והיווה נקודה אסטרטגית לתצפיות. התוכנית האופרטיבית הייתה כדלקמן:

• הדיוויזיה ה-53 תפעל ממזרח לכביש ירושלים-שכם שם ותקצה בריגדה לכיבוש בעל חצור.
• הדיוויזיה ה-10 תפעל על רכס ההר.
• הדיוויזיה ה-74 תפעל ממערב לכביש ירושלים ותעזר בכוחות המזרחיים של הקורפוס ה-21.
• הדיוויזיה ה-60 פעלה כעתודה וכן כחיזוק האגף המזרחי של הדיוויזיה ה-53 ולחסימת הדרך היורדת לואדי עוג'א.

מהלך הקרב

עם תחילת הקרב, ב-8 במרץ 1918 התקדמו שלוש הדיוויזיות הבריטיות (ה-10, ה-53 וה-74) צפונה לאורך דרך שכם-ירושלים. באגף המזרחי התקדמו הכוחות של הדיוויזיה ה-53 לכוון כפר מאליכ ממזרח להר בעל חצור, הדיוויזיה ה-74 התקדמה בגזרה המערבית לכוון הכפר נבי סאלח ממערב להר בעל חצור והדיוויזיה ה-10 התקדמה לאורך הרכס לכוון מזרעה א-שרקיה, עטארה ועג'ול.

באותו היום כבשה הבריגדה ה-158 את הר בעל חצור לאחר ריכוך ארטילרי של היחידות הארטילריות של הדיוויזיה. במהלך הימים שלאר כיבוש ההר ביצעו הכוחות הטורקים 4 התקפות נגד דבר שאילץ את מפקד הדיוויזיה לתגבר את הכוחות שהחזיקו בהר.

הקרבות של הקורפוס לחיזוק האחיזה בקו ההגנה החדש נמשכו עד 12 במרץ וכיבוש הר בעל חצור העניק לבריטים נקודת תצפית טובה צפונה ומזרחה. קו הגנה זה איפשר את הניסיונות הבריטים לכבוש את עבר הירדן (קרב עבר הירדן הראשון וקרב עבר הירדן השני) והיווה, בהמשך, נקודת פתיחה עבור הקורפוס ה-20 להתקדם צפונה במסגרת קרב מגידו.

בסיום הקרבות נמנו כ-1,300 נפגעים מכוחות הקורפוס (כולל כיבוש בעל חצור).

לקריאה נוספת

• פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007
• ג'ון ד' גריינג'ר, הלחימה על ארץ ישראל - 1917, הוצאת מודן והוצאת 'מערכות', 2006 (בתרגומו של ד"ר יגאל אייל)

• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"

קישורים חיצוניים

• קרב תל אסור, באתר "הרגימנט האירי המלכותי"