מרדף פלשת
מרדף פלשת מתייחס לסדרה של קרבות שהתחוללו בין חיל המשלוח המצרי והצבא העות'מאני במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. המרדף החל ב-7 בנובמבר 1917, מייד לאחר פריצת קו ההגנה הטורקי בקרב תל א-שריעה ובקרב עזה השלישי והסתיים ב-16 בנובמבר 1917 עם כיבוש יפו. הפעילות הצבאית התבצעה לרוחב כל החזית בין הרי יהודה, במזרח, וחופי הים התיכון, במערב, והפיקוד הבריטי שלח למערכה זו 3 דיוויזיות רכובות ו-2 דיוויזיות רגלים.
רקע היסטורי
לאחר כישלון הבריטים בכיבוש עזה במהלך קרב עזה הראשון (26 במרץ 1917) וקרב עזה השני (19 באפריל 1917) גיבשו הבריטים תוכנית לעקיפת קווי ההגנה החזקים של עזה על ידי העברת כוחות מהירה מזרחה וכיבוש באר שבע שם היה קו ההגנה חלש יותר. תוכנית זו יצאה אל הפועל ב-31 באוקטובר 1917 אז נכבשה באר שבע.
הרצון של הפיקוד הבריטי לנצל הישג זה מיידית על ידי המשך תנועת הכוחות צפונה לא צלח. שילוב של קו הגנה שני חזק, שבנו הטורקים מצפון לבאר שבע ומחסור חמור במי שתייה הביא את הבריטים לשבוע קרבות סביב תל חווילפה שנמשך מ-1 בנובמבר 1917 עד ב-5 בנובמבר 1917 והסתיים בכישלון התוכנית לפריצה צפונה.
מצב זה הביא להתווית תוכנית משמעותית יותר לפריצת קו ההגנה הטורקי על ידי כיבוש מרכזו של הקו בתל א-שריעה. תוכנית זו יצאה לפועל ב-6 בנובמבר ובמהלך קרב תל א-שריעה ותל הוריירה נפרץ קו ההגנה בין עזה להרי יהודה. כיבוש התל הביא לתחילת נסיגת הכוחות הטורקים מעזה ובקרב עזה השלישי נכבשה עזה.
הפיקוד הבריטי רצה לנצל את הנסיגה הלא מסודרת של הכוחות הטורקים והורה לכוחותיו להתקדם צפונה לכל רוחב הגזרה[1].
הטופוגרפיה של האזור
אזור הפעולה של מרדף פלשת מתאפיין בשטחים פתוחים המבותרים בנחלים היורדים מהרי יהודה וזורמים מערבה לים התיכון (ואדי אל חסי, ואדי סוכרייר, נחל שורק, נחל רובין, נחל האלה ועוד.). מבנה זה איפשר תנועה מהירה של הבריגדות הבריטיות הרכובות אולם במספר מקרים חציית הנחלים חייבה בניית גשרים זמניים.
המחסור במים, שהיווה בעיה מרכזית במערכה בדרום הארץ, המשיך להוות אתגר לכוחות אולם נפתר חלקית בעזרת מקורות מים שנמצאו בגזרת הלחימה.
הכוחות המעורבים
הכוחות הבריטים
על אף שעמדו לרשות הבריטים 3 קורפוסים עם 10 דיוויזיות, רק 5 דיוויזיות היו ערוכות להילחם[2]:
- קורפוס המדבר הרכוב בפיקוד גנרל הנרי שובל שכלל את:
- הקורפוס ה-21 בפיקוד גנרל אדוארד באלפין שכלל את:
- הדיוויזיה הרגלית ה-52 של שפלת סקוטלנד בפיקוד מייג'ור גנרל ג'ון היל.
- הדיוויזיה הרגלית ה-75 בפיקוד מייג'ור גנרל פיליפ פיילין.
הכוחות העות'מאנים
מהלכי הקרבות
| תאריך | קורפוס המדבר הרכוב | הקורפוס ה-20 | הקורפוס ה-21 |
|---|---|---|---|
| 7 בנובמבר 1917 | • דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי התקדמה לאורך מסילת הרכבת מבאר שבע לואדי צראר עד תחנת הרכבת עמידאת[3] ובמקביל רדפה אחרי הכוחות הטורקים הנסוגים מתל חווילפה. | • השלמת כיבוש תל א-שריעה וסביבותיו. | • הדיוויזיה ה-52 התקדמה לאורך חוף הים ו-2 בריגדות חצו, לקראת סוף היום, את ואדי א-חאסי. • הדיוויזיה ה-54 השתלטה על ביצורי עזה • בריגדת הפרשים של הקורפוס כבשה את בית חאנון. |
| 8 בנובמבר 1917 | • יחידות של הבריגדה הרכובה הרכובה ה-5 (מדיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית), נקראו לעזרה על ידי הדיוויזיה ה-60 והסתערו על סוסיהם על מתחם הארטילריה שבהוג', כבשו אותו ולקחו שלל 11 תותחים, 4 מכונות ירייה ו-70 שבויים טורקים. | • הדיוויזיה ה-60, לאחר כיבוש תל א-שריעה, המשיכה בהדיפת הטורקים צפונה עד שנעצרה בקרבת הוג' מאש תותחים טורקים והזעיקה לעזרה את דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי של קורפוס המדבר הרכוב. | • 2 בריגדות של הדיוויזיה ה-52 כבשו את "רכס הנקניק", שמצפון לואדי א-חאסי. רכס אסטרטגי זה חלש על הכביש ומסילת הרכבת צפונה ולכן תוגבר בכוחות טורקים חזקים. הרכס נכבש לאחר 4 התקפות במחיר של כ-700 נפגעים. |
| 9 בנובמבר 1917 | • דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק כבשה את אל-מג'דל, בית דראס ואיסדוד. | ||
| 10–11 בנובמבר 1917 | • בריגדת הגמלים הקיסרית בלמה התקפת נגד של הארמייה ה-7 הטורקית בגזרת תל נג'ילה. • דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית התקדמה מהוג' כבשה את אזור עיראק אל-מנשייה ואל-פאלוג'ה. • דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק חצתה את ואדי סוכרייר ב-2 נקודות כשכח אחד חוצה האזור שפך הנחל (תל יונס ותל מור) וכח שני הקים גשר בקרבת גשר עד הלום[4]. |
כוחות הקורפוס הושארו מאחור: • הדיוויזיה ה-53 הגנה על עמדותיה בגבעות שמצפון לבאר שבע. • הדיוויזיה ה-60 נשארה בהוג' • הדיוויזיות ה-10 וה-74 נשארו מאחור בכארם (נחל הבשור). |
• הדיוויזיות ה-52 וה-75 התקדמו, תוך לחימה, לאזור בית דראס-איסדוד. הדיוויזיה ה-52 נלחמה כנגד כוחות טורקים שהתבצרו על הגבעות בקרבת מושב עזריקם • הדיוויזיה ה-54 נשארה בעזה. |
| 12 בנובמבר 1917 | • דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית נלחמה כנגד התקפת נגד טורקית מדרום לתל א-ספי (שליד כפר מנחם) • הבריגדה ה-5 מהדיוויזיה הרכובה "יומנרי" נשלחה לסייע לדיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית לבלום את מתקפת הנגד הטורקית. |
• הדיוויזיה ה-52 נלחמה נגד עמדות טורקיות בכפר ברקה (על הגדה הצפונית של נחל האלה, מדרום לגן יבנה) וב"גבעה החומה" (קיבוץ חצור), עמדה במתקפת נגד טורקית ולבסוף הביסה את הטורקים במחיר של כ-400 נפגעים. | |
| 13 בנובמבר 1917 | • דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי כבשה את יבנה. בהמשך השתתפה הבריגדה הרכובה ה-6, של הדיוויזיה, בקרב על גבעות מע'אר. בקרבות אלו נפגעו כ-130 מחיילי הדיוויזיה. | • הדיוויזיה ה-75 כבשה את קסטינה ותל א-תורמוס (מדרום למושב ערוגות) ונלחמה במסמיה. • הדיוויזיה ה-52 כבשה את "בשית" (מושב עשרת). בהמשך כבשה הדיוויזיה את כפר קטרה, קובייבה וזרנוגה והשתתפה בקרב על גבעות מע'אר. בקרבות אלו נפגעו כ-500 מחיילי הדיוויזיה. | |
| 14 בנובמבר 1917 | • דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית כבשה את תחנת הרכבת ב"א-טינה" (ליד כפר מנחם). • בריגדת ניו זילנד (מדיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק) לחמה בקרב עיון קרא וכבשה את אזור נס ציונה. |
• הדיוויזיה ה-75 כבשה את תחנת הרכבת ואדי צראר (תחנת הצומת). | |
| 15 בנובמבר 1917 | • דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית נערכה לכבוש את לטרון. • דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק כבשה את רמלה ולוד • דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי ערכה קרב בכפר אבו שושא (מדרום לתל גזר) כנגד כוחות מאסף טורקים[5]. |
||
| 16 בנובמבר 1917 | • דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית כבשה לטרון. • בריגדת ניו זילנד (מדיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק) כבשה את יפו. |
תוצאות הקרב
בעשרת הימים שחלפו מפריצת קו ההגנה הטורקי בתל א-שריעה ובעזה, לחמו 5 דיוויזיות בריטיות בסדרה של קרבות שהביאו לנסיגת הכוחות הטורקים צפונה ומזרחה ולתקיעת טריז בין הארמייה הטורקית השמינית שנסוגה עד מעבר לנחל הירקון, ובין הארמייה הטורקית השביעית שנסוגה לשיפולי הרי יהודה. התקדמות זו איפשרה, במהלך דצמבר, להוציא לפועל את צליחת הירקון (ב-20 בדצמבר 1917) ואת כיבוש ירושלים (9 בדצמבר 1917).
היקף האבדות של הכוחות הבריטים עלה על 6,000 חיילים.
הנצחת קרבות "מרדף פלשת"
- את הקרבות שהתחוללו ביער עזריקם, בכפר ברקה, וב"גבעה החומה" מנציחים לוחות זיכרון שהותקנו על בריכת המים של עזריקם[6].
- קרב עיון קרא, שניהלה הבריגדה הניו זילנדית, מונצח ב-3 אתרים:
- בתחום קריית החינוך של העיר נס ציונה הוקמה אנדרטה המנציחה את חללי הקרב הניו זילנדיים. הרחוב העולה לגבעה נקרא "מעלה הפרשים הניו זילנדים".
- במתחם המסחר "מעוין שורק" (מתחם איקאה מדרום לראשון לציון) הוצבה אנדרטה להנצחת חיילי חטיבת הרגלים הרכובה הניו זילנדית שנפלו בקרב.
- ב"גבעת התור", שבצפון נס ציונה, הוקם מצפור ובו אנדרטה המספרת את סיפור הקרב ומנציחה את זכרם של הלוחמים שנפלו בו.
לקריאה נוספת
- פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007. עמודים 124–136
- עזרא פימנטל ואבי נבון, קרבות מישור החוף ושפלת יהודה במלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הכנס השנתי השביעי של העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2008
קישורים חיצוניים
- יובל נבו, "מרדף פלשת", קרב ברקה (גן-יבנה/עזריקם) 10-12/11/1917 (אורכב 10.06.2020 בארכיון Wayback Machine), 1 בדצמבר 2017
הערות שוליים
- ^ המטרה העיקרית הייתה לחסום את הכוחות הנסוגים מעזה ולקחת אותם בשבי
- ^ שאר הדיוויזיות היו חסרות ציוד ומים או הושארו כעתודה להחזקת השטחים שנכבשו מידי הטורקים
- ^ חירבת עמודיה ליד מושב שדה צבי
- ^ כיבוש הגישה לים איפשר לאוניות הבריטיות לפרוק אספקה, בשפך הנחל, עבור הכוחות הלוחמים
- ^ בקרב זה נהרג ניל פרימרוז, בן למשפחת רוטשילד
- ^ נתנאל אלדה, 100 שנים לאחר המלחמה חורשת עזריקם מתעוררת לחיים, באתר "ישובניק נט", 10 בנובמבר 2017
| המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה | ||
|---|---|---|
| כללי | חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה • גירוש יפו • גירוש תל אביב • קו שתי העוג'ות • תעופה צבאית • הרכבת הצבאית |  |
| קרבות | תעלת סואץ • רומני • מגדבה • רפיח • עזה הראשון • עזה השני • עקבה • פעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימה • באר שבע • תל חווילפה • תל א-שריעה • עזה השלישי • מרדף פלשת • גבעות מע'אר • עיון קרא • ואדי צראר • נבי סמואל • כיבוש ירושלים • צליחת מעברות הירקון • יריחו • בקעת הירדן • בעל חצור • עבר הירדן הראשון • עבר הירדן השני • מגידו • שכם • נצרת • עבר הירדן השלישי • נחל תרצה • חיפה • סמח' • גשר בנות יעקב • דמשק • חלב | |
| יחידות | הצבא הבריטי: הצבא הבריטי • חיל המשלוח המצרי • חיל המשלוח ההודי • אנזא"ק • הגדודים העבריים • ניל"י • הבריגדה הארצישראלית • הפרשים האוסטרלים הקלים • הקורפוס ה-20 • הקורפוס ה-21 • השריון הבריטי במערכה על ארץ ישראל • הדיוויזיה השביעית "מירוט" • הדיוויזיה השלישית "לאהור" • דיוויזיית הפרשים הרביעית • דיוויזיית הפרשים החמישית • קורפוס הגמלים הקיסרי • דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק • דיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית • דיוויזיית הרגלים הרכובים יומנרי הצבא העות'מאני: קבוצת ארמיות יילדירים • קורפוס אסיה • מתגייסי היישוב לצבא העות'מאני • הדיוויזיה ה-19 • הארמייה השביעית • הארמייה השמינית • טאבור עמליה | |
| אישים | הצבא הבריטי:אדמונד אלנבי • אדוארד באלפין • ג'ורג' בארו • אריק גירדווד • הנרי הודג'סון • זאב ז'בוטינסקי • יוסף טרומפלדור • ג'ון לונגלי • ארצ'יבלד מארי • סטנלי מוט • טהאקור דלפט סינג • קלמנט לזלי סמית' • ג'ון פטרסון • ניל פרימרוז • פיליפ צ'טווד • אדוארד צ'ייטור • אוולין דה רוטשילד • גרנוויל ריירי • הנרי שובל • ג'ון שיי הצבא העות'מאני: אוטו לימן פון זאנדרס • אחמד ג'מאל פאשה • אריך פון פאלקנהיין • פרידריך קרס פון קרסנשטיין | |
| אתרים | בית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים • בית הקברות ההודי בתלפיות • בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה • בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה • בית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה • בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת • המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבע • עמודי הזיכרון לצליחת מעברות הירקון • מצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבע • יד אנזא"ק • גשר הרכבת על נחל הבשור • מצבת הפועלים המצרים בלטרון • אבן הזיכרון לחייל האוסטרלי • כיכר אלנבי • מסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימה • מסילת הרכבת מנחל שורק לעזה • שלוחת הרכבת לכפר הוג' • מסילת הרכבת רפיח – באר שבע • מסילת הרכבת לכפר א-לובן • אנדרטת הטייסים הטורקים • שער הודו • פארק החייל האוסטרלי • חניון הגדודים העבריים | |
| תוצאות | הפסקת האש של מודרוס • הצהרת בלפור • הגעת ועד הצירים • המנדט הבריטי על ארץ ישראל • מצב היישוב היהודי • תוצאות הרעב בארץ • החייל העות'מאני האחרון בירושלים | |
| ראו גם | פורטל היישוב | |