ערער

ערער
ערער בפארק בוורשה
מיון מדעי

העַרְעָר (שם מדעי: Juniperus) הוא סוג של עץ הנמנה עם משפחת הברושיים. הערער נפוץ בעיקר בחצי הכדור הצפוני ומסוגל לשרוד באזורים צחיחים או על הרים גבוהים. עליו לרוב מחטניים, אך קיימים מינים בעלי עלים דמויי קשקשים גלדניים. רובם של מיני הערערים הם דו-ביתיים, כלומר זקוקים לשני עצים כדי שתתרחש הפריה, היות שכל צמח הוא או זכר או נקבה, אך לעיתים נדירות ישנם גם ערערים חד-ביתיים. קצב צמיחת הערערים איטי מאוד.

מינים

הסוג ערער מונה כ-60 מינים הכוללים ביניהם:

• ערער מצוי (Juniperus communis) - הערער המצוי הוא מין הערער הנפוץ ביותר באירופה, צפון אמריקה וצפון אסיה. עליו הם דמויי מחטים וגדלים בדורים (מספר עלים בצמח הערוכים סביב מפרק אחד) סביב לענפים. אינו מצוי בישראל.
• ערער וירג'יניה (Juniperus virginiana) - מתייחד בכך שעליו הצעירים הם דמויי מחט ועליו הבוגרים קשקשיים, פירותיו הם אצטרובלים שצבעם כחול. משמש להפקת שמן ארזים, ממנו טופחו זנים רבים של ערערים הנפוצים בגינון כעצי ושיחי נוי. אינו מצוי בישראל.
• ערער סבינה או: ערער סבין הוא זן של ערער שמקורו בהרי מרכז ודרום אירופה ומערב ומרכז אסיה, מספרד ועד מזרח סיביר, הגדל בדרך כלל בגבהים של 3,000-1,000 1,000-3,300 מטר מעל פני הים. מאז 2011 הזן נכלל ברשימה האדומה של IUCN. אינו מצוי בישראל. אליעזר בן יהודה כתב כי אגוזי סבינה (Juniperus sabina) שימשו להזעה ושמו במקורות העבריים של ימי הביניים הוא אַבְהָל.
• ערער ארזי (Juniperus oxycedrus) - מין זה עשוי להופיע כשיח או כעץ, הוא אינו משיר את עליו בשלכת והוא דו ביתי. ניכר באמצעות החוטים הלבנים הדקיקים שעל חלקו העליון של העלה, פרי הערער הוא אצטרובל עגול שנעשה אדום עם הבשלתו. נקרא באנגלית juniper ומשמש כתבלין בצרפת. פירותיו משמשים לתיבול ג'ין (המשקה האלכוהולי), ואחראים לטעם האופייני שלו. בישראל גדל רק בהרי מירון, על מסלע של גיר קשה וחוואר.
• ערער גלעיני (Juniperus drupacea) - עץ מחטני המגיע לגובה 8–12 מטרים, חד ביתי ומואבק רוח. פירותיו זקוקים לשנה וחצי(!) להבשיל עד שמגיעים לצבע כחלחל שעווני. גדל בישראל רק בשטח החרמון מעל לרום של 1300 מ'.
• ערער ברושי (Juniperus excelsa) - מין זה הוא מחטני וירוק עד. צורתו החיצונית היא בעלת מבנה של פירמידה, העלים שלו קשקשיים ומסודרים בזוגות. הערער הרם גדל בישראל רק בחרמון ומגיע לגובה של כ-30 מטר.

כל מיני הערער בישראל הם ערכי טבע מוגנים על פי חוק.

שימושיו

• רפואה עממית: לצמח נודעו סגולות רפואיות רבות בזמן העתיק בחלק מן התרבויות הקדומות ייחסו לעלי העץ סגולות על טבעיות שמסייעות להרחיק רוחות רעות והשתמשו בחלקים ממנו בטקסי כישוף שבוצעו על ידי כוהני הדת.
• בנין ונגרות: הערער מועדף כעץ לרהיטים ולבניין, עקב עצתו החזקה ודרך גדילת הגזע - ישר יחסית.
• נוי: מערער וירג'יניה פותחו זנים רבים מאוד של עצי ושיחי נוי.
• קוסמטיקה: ממינים שונים של ערערים מיצרים סוגים שונים של חומרים קוסמטיים וארומטיים.
• בישול: מהערער הארזי מפיקים ג'ין הולנדי, משקה אלכוהולי. זרעיו של הערער משמשים לתיבול (צלי בקר לדוגמה).

הערער בתנ"ך

הערער בתנ"ך מוזכר כעץ הגדל במקומות צחיחים ויבשים, שאף עץ אחר אינו יכול לגדול שם, לכן אין שורשיו מרובים ובנקל ייעקר כליל, בזאת הוא מסמל את הרשעים: "וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה, וְלֹא יִרְאֶה כִּי-יָבוֹא טוֹב; וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר, אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב" (ירמיהו, י"ז, ו', וראו גם מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ז, שם לפי חלק מהפירושים הכוונה היא שלא יקבל שכר מצוותיו אף אם עשה). מאידך, מצינו גם שערער הוא לשון זעקה, שזועק עם ישראל בתפילה בהיותו בגלות. מכל מקום, נראה שהכוונה בתנ"ך היא לעץ הגדל במקומות צחיחים שלא יוכל לשרוד. אחרים מזהים את הערער המקראי עם אחד ממיני האשל, בגלל הזכרת ארץ מלחה בתקבולת. אחרים מפרשים ערער במובן ההפוך, דהיינו כביטוי לעץ שאינו גדל במדבר, אלא יבש, מת ערירי, בלא בנים. פירוש המתיישב יפה עם התיאור המנוגד של דימוי האדם הבוטח בה' לעץ השתול על פלגי מים, בפסוקים הבאים: "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר, אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה; וְהָיָה יְהוָה, מִבְטַחוֹ. ח וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-מַיִם, וְעַל-יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו, וְלֹא ירא (יִרְאֶה) כִּי-יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן; וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי."

יש המזהים כל מקום בתנ"ך שבו כתוב "ארז" כביטוי לעצים מחטניים, הגדלים במקומות הרריים ומשמשים כחומר גלם לעץ, וממילא כוללים כנראה גם את הערער.

כמו כן, הערער מופיע בתהילים ק"ב, המתאר את תפילת העני. פָּ֭נָה אֶל-תְּפִלַּ֣ת הָעַרְעָ֑ר וְלֹֽא-בָ֝זָ֗ה אֶת-תְּפִלָּתָֽם. בפסוק זה הערער מופיע בהקבלה לעני, המתפלל לאלוהיו ונענה.

• 
  ערער ברושי בחצי האי קרים
• 
  ערער מצוי בגרמניה
• 
  ערער ארזי
• 
  ערער גלעיני בחרמון

ראו גם

• הר מירון
• ערער ארזי
• ערער גלעיני
• ערער ברושי
• ג'ין

לקריאה נוספת

• האנציקלופדיה של החי והצומח בארץ ישראל, ערך על הצומח בחרמון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ערער בוויקישיתוף   

• עוזי רביד, "ערער מצוי", בספר "בשומות וטעמים טבעיים"
• ערער, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• 165 צמחים ב-40 מינים בסוג ערער המופיעים באתר "Dave's Garden"
• האתר Juniperus of the World
• על הסוג ערער באתר The Gymnosperm Database
• תמונות ומידע על מיני ערער שונים באתר Arboretum de Villardebelle
• הערך "ערער" באנציקלופדיה בריטניקה
• הערך "ערער" בתוך האנציקלופדיה אמריקנה