ספר ירמיהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בספר נבואות ירמיהו הנביא. אם התכוונתם לפירושים נוספים, ראו ירמיה (פירושונים).
ספר ירמיהו
ירמיהו. ציור מעשה ידי איליה רפין גלריית טרטיאקוב, מוסקבה
ירמיהו. ציור מעשה ידי איליה רפין גלריית טרטיאקוב, מוסקבה
ירמיהו. ציור מעשה ידי איליה רפין גלריית טרטיאקוב, מוסקבה
תקופת התרחשות סוף ימי בית המקדש הראשון
מספר פרקים 52
מספר פסוקים 1,364
סדרת ספרים נביאים
הספר הקודם ספר ישעיהו
הספר הבא ספר יחזקאל
דמויות מרכזיות ירמיהו הנביא
ספר ירמיהו בכתר ארם צובא
"ירמיהו מבכה את חורבן המקדש", ציור מעשה ידי רמברנדט משנת 1630 לערך

ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, והספר ה-11 בתנ"ך. ספר זה עוסק כמעט כולו בנבואות חורבן, ובחלקו מובאים סיפורים מחייו של ירמיהו. תקופת ההתרחשות של הספר היא סוף ימי בית ראשון. ירמיהו הנביא, על פי הכתוב בספר, סבל רבות בשל זעם העם והמלך על נבואותיו והעביר ימים רבים בבית סוהר, אף על פי שהוא עצמו נעצב ביותר בשל נבואותיו והרבה לבקש רחמים על העם. כפי העולה מתוך הספר עצמו, נראה שכתבו ברוך בן נריה הסופר, מפיו של ירמיהו, ונראה כי הוא ערוך מגילות-מגילות. עם זאת, ייתכנו עריכות מאוחרות יותר, עד לתקופת חיתום המקרא.

מבנה הספר

ספר ירמיה בנוי מארבעה חלקים ראשיים:

  • פרקים א'–כ"ו: נבואות פורענות.
  • פרקים כ"ז–ל"ה: נבואות נחמה.
  • פרקים ל"ו–מ"ה: סיפורים מחיי הנביא ירמיהו.
  • פרקים מ"ו–נ"א: נבואות על עמים אחרים. פרק נ"ב מתאר את חורבן ירושלים, ובסיומו סיפור אחריתו של יהויכין המלך הגולה כדי לסיים את הספר בנחמה.
ברוך בן נריה כותב את נבואות ירמיה. ציור מעשה ידי גוסטב דורה.

לשונו וסגנונו של ספר ירמיה

לשונו של ספר ירמיה היא עברית מקראית קלאסית. פסוק אחד בלבד כתוב בשפה הארמית, שהיא ממאפייני הכתיבה המקראית בתקופת שלטון פרס.[1] בספר אין השפעות מהשפות פרסית ויוונית הידועות מספרים אחרים. כמו כן אין קרבה לשונית ללשון חז"ל, אשר מוכרת מספרי מקרא אחרים כקהלת. בספר לשונות המשותפים לשירה ולפרוזה ובין שני אלה יש הבחנה בספר. קיימת גם זיקה לספרות המזמורית ולסגנונו של ספרי דברים ונביאים ראשונים. כותרתו של ספר ירמיה, ארוכה יותר משאר ספרי הנביאים, ובניגוד לרוב ספרי נביאי הכתב הוא כולל מידע ביוגרפי על הנביא.[2] סגנונו של ספר ירמיה הוא בסוגות הספרותיות השונות הבאות לידי ביטוי בספר. מצויות בו נבואות תוכחה ונבואות נחמה. פרקים רבים מהספר מנוסחים בנוסח סיפורי ולא כנבואה.[3] הנבואה על החורבן היא עיקרו של ספר ירמיה והיא תמצית פעילותו של ירמיהו בשדה הפוליטי.[4]

יסודות ביוגרפיים בספר ירמיה

בשאר ספרי הנבואה כורך מחבר הספר את פועלו של הנביא בימיו של מלך בו פעל. הקישור לפועלו של הנביא נמצא בדרך כלל בכותרת הספר. לא כך בספר ירמיהו.[דרושה הבהרה] הפרק האחרון, פרק נ"ב בספר ירמיהו מספר את הסיפור המוזכר בספר מלכים ב' פרק כ"ה. ייתכן כי המחבר המקראי היה מעוניין לקשור את שני הפרקים יחדיו ולענות על השאלה מדוע נעדר שמו של ירמיה מספר מלכים.[5]

חיבור ספר ירמיה

על-פי מסורת חז"ל את הספר כתב ירמיהו בעצמו.[6]

בספרות המחקרית קיימות כמה גישות לעניין חיבורו ועריכתו של ספר ירמיהו. את הגישה המדגישה את אחדותו של הספר הוביל חוקר המקרא יחזקאל קויפמן. לשיטתו לספר ירמיה יש שני מחברים, ירמיהו וברוך בן נריה סופרו. יוצא מן הכלל בספר הוא פרק נ"ב, אשר נכתב במכוון על ידי סופר אחר.[7] חוקרים אחרים שוללים את אחדותו של הספר. לפי גישה זו, הספר חובר על ידי כמה מחברים ומהדורתו האחרונה נתגבשה לאחר מותו של הנביא. יש הסוברים כי החומר הכתוב הוא יצירתו של ברוך בן נריה בו מסופרים תולדותיו של הנביא ירמיה.[8] כמו כן יש הסוברים כי ספר ירמיה סודר בידי תלמידי הנביא ואלה סידרו אותו בסידור המיוחד לו, ולאחר מכן אלה אשר קיבצו את ספרי הנבואה וסידרו את הספר לפי הדגם אחיד, אשר מיוחד גם לספרים אחרים.[9] דעות החוקרים חלוקות אם נבואות הנחמה הן פרי יצירתו של ירמיה או של מחברים אחרים אשר כתבו ברוח מורשתו הרוחנית.[10]

תרגום השבעים לספר ירמיה

התרגום היווני לספר ירמיה, הלא הוא תרגום השבעים שונה באופן מהותי מנוסח המסורה לספר ירמיה. תרגום השבעים לספר ירמיה קצר בששית מנוסח המסורה לספר ירמיה. הוא קצר ממנו בכ-2,700 מילים, וכנראה תורגם מנוסח קצר יותר וקדום יותר של הספר העברי.[11] בנוסף, סידורו של תרגום השבעים לספר ירמיה שונה מסידורו בנוסח המסורה. הוויכוח העיקרי במחקר הוא מה הנוסח העברי המקורי או הקדום של ספר ירמיה: האם נוסח השבעים הוא נוסח קדום, ואילו נוסח המסורה הוסיף על נוסח השבעים הקדום, או שמא נוסח המסורה הוא הנוסח הקדום יותר, ואילו נוסח השבעים קיצר. יש הסוברים כי השוני בתרגום בין שני חלקיו הוא כי החלק הראשון מכיל את הנוסח הראשוני וחלקו השני תורגם ועובד מאוחר יותר. ייתכן כי שני חלקי המגילות אוחדו לספר אחד.[12] לדעת חוקר המקרא אלכסנדר רופא, תרגום השבעים מעיד על עריכה מאוחרת, שנעשתה בספר אך לא מופיעה בנוסח המסורה. לשיטתו מכאן נובע ההבדל בין נוסח המקרא לתרגום השבעים לספר ירמיה.[13] אב הכנסייה אוריגנס, באיגרת אל אפריקנוס עומד על כמה הבדלים בכך שתרגום השבעים מחסיר פרטים מנוסח המסורה, סידורו של תרגום השבעים אחר מנוסח המסורה. לדוגמה, סדר הפסוקים בפרק י' שונה בשני הנוסחים. שינוי מהותי קיים גם בסופו של ספר ירמיה, נבואות על הגויים (פרקים מ"ו–נ"א) נמצאות בסוף הספר ואילו בנוסח תרגום השבעים הן נמצאות באמצעו.[12] סיומות הפרקים כִּי-סָרָה דִבַּרְתָּ אֶל-ה' בפרק כ"ח ובפרק כ"ט כִּי-סָרָה דִבֶּר, עַל-ה', אינן נמצאות בתרגום ולכן יש הסוברים כי התרגום מייצג את מהדורתו העתיקה של הספר ונוסח המסורה הוא מהדורה מעודכנת יותר.[14]

לקריאה נוספת

פרשנות ומחקר לאורך הספר


  • John Bright, Jeremiah (AB; Garden City, New York, 1965).
  • Robert P. Carroll, Jeremiah (OTL; Philadelphia, 1986).
  • Jack R. Lundbom, Jeremiah 1–20, Jeremiah 21–36, Jeremiah 37–52 (AB; New York, vol. 1 1999, vol.2, 3, 2004).
  • William McKane, Jeremiah (ICC; Edinburgh, vol. 1 1986; vol. 2 1996).
  • William Holladay, Jeremiah (Hermeneia; Philadelphia, vol. 1 1986, vol. 2 1989).
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
  • שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).

עיונים בספר ובנושאים מתוכו

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: ירמיהו
עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

הערות שוליים

  1. ^ ספר ירמיהו, פרק י', פסוק י"א
  2. ^ מארק צבי ברטלר, כיצד לקרוא את התנ"ך, תל אביב, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 197–198.
  3. ^ גרשון ברין, מחקרים בספרות הנבואה הקלאסית, ירושלים, מוסד ביאליק, 2006, עמ' 163.
  4. ^ צבי אדר, הערכים החינוכיים של התנ"ך, ירושלים, מ. ניומן, תשכ"ט, עמ' 135.
  5. ^ יאיר זקוביץ, צבת בצבת עשויה: מה בין מדרש פנים – מקראי למדרש חוץ – מקראי, תל אביב, עם עובד, 2009, עמ' 35.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד א'
  7. ^ יחזקאל קויפמן, תולדות האמונה הישראלית, כרך ז', ירושלים, מאגנס, תש"ז, עמ' 409–410.
  8. ^ גרשון ברין, מחקרים בספרות הנבואה הקלאסית, ירושלים, מוסד ביאליק, 2006, עמ' 163.
  9. ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות הנבואה, ירושלים, אקדמון, התשנ"ב, עמ' 38.
  10. ^ זאב ויסמן, מושיעים ונביאים: שני פניה של הכריזמה במקרא, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2003, עמ' 163.
  11. ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, "'מאת ה' הייתה זאת' – התוספות למגילת אסתר בתרגום השבעים", בתוך: גם כך לא כתוב בתנ״ך, ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2009, פרק כח, עמ' 319.
  12. ^ 1 2 עמנואל טוב, עולם התנ"ך: ירמיה, תל אביב, דוידזון עתי, עמ' 19.
  13. ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות הנבואה, ירושלים, אקדמון, התשנ"ב, עמ' 38.
  14. ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספר דברים, ירושלים, אקדמון, התשמ"ח, עמ' 308.


ספרי התנ"ך
תורה בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים
נביאים יהושע • שופטים • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • ישעיהו • ירמיהו • יחזקאל •

תרי עשר (הושע ⁃ יואל ⁃ עמוס ⁃ עובדיה ⁃ יונה ⁃ מיכה ⁃ נחום ⁃ חבקוק ⁃ צפניה ⁃ חגי ⁃ זכריה ⁃ מלאכי)

כתובים תהילים • משלי • איוב • שיר השירים • רות • איכה • קהלת • אסתר • דניאל • עזרא ונחמיה • דברי הימים (א' וב')
ספרי הברית הישנה
החומש בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים
ספרות ההיסטוריה יהושע • שופטים • רות • שמואל (א' וב') • מלכים (א' וב') • דברי הימים (א' וב') • עזרא החיצוני2 • עזרא • נחמיה • טוביה1 • יהודית1 • אסתר • ספר מקבים: א'1, ב'1, ג'2, ד'2
ספרות החכמה איוב • תהילים • ספר האודות (אנ')2 • משלי • קהלת • שיר השירים • חכמת שלמה1 • משלי בן סירא1
נביאים גדולים ישעיהו • ירמיהו • איכה • ברוך1 • איגרת ירמיהו2 • יחזקאל • דניאל
נביאים קטנים הושע • יואל • עמוס • עובדיה • יונה • מיכה • נחום • חבקוק • חגי • צפניה • זכריה • מלאכי
1 מצוי בקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אך לא בקאנון הפרוטסטנטי.   2 מצוי רק בקאנון האורתודוקסי.
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=ספר_ירמיהו&oldid=80386"