ערן ריקליס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערן ריקליס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 2 באוקטובר 1954 (גיל: 70)
ישראלישראל ירושלים, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל

ערן ריקליס (נולד ב-2 באוקטובר 1954) הוא במאי, מפיק ותסריטאי ישראלי. זוכה פרס אופיר.

ביוגרפיה

ערן ריקליס נולד בבאר שבע, למד בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש באוניברסיטת תל אביב ובסיום לימודיו, צילם את הסרט הקצר "בלוז להאזנה קלה" (1977). ריקליס המשיך לימודי קולנוע באנגליה ב-Beaconsfield National Film School, ועם תום לימודיו שם, ביים את הסרט "ביום בהיר רואים את דמשק" (1984)[1].

לאחר מכן ביים סרטי תעודה, סרטי טלוויזיה, סרטוני פרסומות ותשדירי שירות, ועל אחדים מהם זכה אף בפרסים בישראל בעולם ("שיר מעבר" משנת 1988 זכה בפרס ב"פסטיבל ניו יורק לפרסום").

בשנת 1991 ביים את הסרט, "גמר גביע", בהשתתפות משה איבגי שזכה בפרס שני ב"פסטיבל ולנסיה".

ב-1993 ביים את "זהר", שכתבו אמיר בן-דוד ומשה זונדר על פי סיפור חייו של זהר ארגוב, אחד הסרטים הישראלים המצליחים בשנות התשעים.

ביים את הסרט התיעודי "וגבול נתן" (1999, סרט שהיווה בסיס ל"הכלה הסורית") ואת סדרות הטלוויזיה "סטרייט ולעניין" (1993), "ייסורי אפרים" (1995), "המשאית" (2002).

לאחר מכן ביים את הסרטים "צומת וולקן" (1999), "פיתוי" (2002, לפי ספר של רם אורן), "הכלה הסורית" (2004).

ערן משמש גם כמפיק ובשנת 2005 הפיק את סרטו של דוד דרעי, "חתה יסבח סבח", שזכה ב"פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה" בקטגוריית "הדרמה המקורית הטובה ביותר".

הנושאים ביצירתו של ריקליס: הסכסוך הישראלי-ערבי ("גמר גביע", "הכלה הסורית", "עץ לימון"), פערים חברתיים בישראל ("זהר", "המשאית"), מוזיקה פופולרית ושחזור תקופתי ("זהר", "צומת וולקן"). ריקליס נע בין ז'אנרים שונים ובין קולנוע "איכותי" לקולנוע "עממי".

הוא נשוי לבמאית דינה צבי ריקליס והם משתפים פעולה ביצירתם. ב-2006 הפיק את סרט הקולנוע, "שלוש אמהות", בבימויה של אשתו דינה צבי ריקליס.

בשנת 2008 זכה סרטו "עץ לימון" בפרס חביב הקהל ב"פסטיבל ברלין".

בשנת 2009, באמצעות חברת ההפקה שלו יצר ריקליס את הסדרה "שירות חדרים", המשודרת בערוץ 2 במסגרת שידורי רשת.

בשנת 2010 יצא סרטו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", סרט שזכה ב-5 פרסי אופיר, ובהם בקטגוריית "הבמאי הטוב ביותר" בו זכה ריקליס, ובקטגוריית "הסרט הטוב ביותר", דבר שהביא את סרטו לייצג את ישראל בהתמודדות על פרס אוסקר האמריקאי.

ב-2012 ביים את הסרט "להישאר בחיים", קופרודוקציה ישראלית-בריטית-צרפתית, עם תקציב של 7 מיליון דולר. הסרט מספר על טייס ישראלי שנתפס על ידי אש"ף ומככב בו סטיבן דורף.

סרטו של ריקליס, "ערבים רוקדים (זהות שאולה)", המבוסס על תסריטו וספרו של סייד קשוע, היה אמור להיות סרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע ירושלים ביולי 2014.[2] אך נדחה בגלל מבצע צוק איתן. הקרנתו החלה בנובמבר 2014.

פילמוגרפיה (רשימה חלקית)

מימין לשמאל: מכרם ח'ורי וקלרה ח'ורי, השמאלי ביותר ערן ריקליס, בסרט "הכלה הסורית" (צילם יוני המנחם)

קולנוע

טלוויזיה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ערן ריקליס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אהוד אשרי, לא מצליחים לגעת - "ביום בהיר רואים את דמשק", בימוי והפקה: ערן ריקליס, כל העיר, 15 ביוני 1984
  2. ^ אמיר בוגן, "ערבים רוקדים" יפתח את פסטיבל ירושלים, באתר ynet, 13 במאי 2014


פרס אופיר לבמאי הטוב ביותר
1990–1999 שבי גביזון (1990) • יעקב גולדווסר (1991) • אסי דיין (1992) • אנריקה רוטנברג (1993) • שמואל הספרי (1994) • שבי גביזון (1995) • אורי סיון וארי פולמן (1996) • ג'ולי שלז (1997) • שמי זרחין (1998) • אריק קפלון (1999)
2000–2009 בני תורתי (2000) • דובר קוסאשווילי (2001) • ניר ברגמן (2002) • שבי גביזון (2003) • יוסף סידר (2004) • דני סירקין (2005) • שמי זרחין (2006) • ערן קולירין (2007) • ארי פולמן (2008) • סכנדר קובטי וירון שני (2009)
2010–2019 ערן ריקליס (2010) • יוסף סידר (2011) • רמה בורשטין (2012) • יובל אדלר (2013) • טליה לביא (2014) • ארז תדמור (2015) • עילית זקצר (2016) • שמוליק מעוז (2017) • אופיר ראול גרייצר (2018) • ירון שני (2019)
2020 ואילך ניר ברגמן (2020) • ערן קולירין (2021) • אורית פוקס רותם (2022) • איילת מנחמי (2023) • תום נשר (2024)
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=ערן_ריקליס&oldid=47082"