סלבטורה אקרדו
סלבטורה אקרדו (נולד ב-26 בספטמבר 1941) הוא כנר ומנצח איטלקי.
אקרדו נולד בטורינו שבצפון איטליה. בילדותו למד כינור בנאפולי, ואת הופעתו הפומבית הראשונה נתן בגיל 13, ובה ביצע את הקפריצ'י של פגניני - אוסף קטעים וירטואוזיים תובעניים. ב-1958 זכה בפרס הראשון בתחרות פגניני בג'נובה, בהיותו בן 17 בלבד. הוא למד גם באקדמיה המוזיקלית של סיינה, ובין השנים 1973–1980 שימש בה כמורה.
בשנת 1972 הוא היה חלק משלישיית "טריו דל'ארקי" עם ראדו אלדולסקו ולואידגי ביאנקי. ביחד הם עשו סיבוב הופעות בדרום אפריקה שזכה הצלחה.
את הקפריצ'י של פגניני הקליט בשנת 1999, ולימים הקליט אף את הקונצ'רטי לכינור של פגניני, וככל הנראה היה הכנר הראשון שהקליט את כל השישה. הוא הקליט עם החברות המובילות בתחום המוזיקה הקלאסית.
ב-1971 יסד את פסטיבל קרמונה למוזיקת מיתרים. ב-1986 היה בין מקימיה של אקדמיית וולטר שטאופר. התלמידים המפורסמים ביותר הם אלסיו בידולי (אנ') ואנסטסיה פטרישאק. ב-1992 הקים את רביעיית אקרדו. ב-1996 יסד מחדש את התזמורת הקאמרית האיטלקית, שעם נגניה נמנו תלמידים מצטיינים מאקדמיית וולטר שטאופר.
אקרדו מנגן בכינור סטרדיווריוס מן המאה ה-18, בעל צליל עמוק ונעים.
