נרגס מוחמדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

נרגס מוחמדי (בפרסית: نرگس صفیه محمدی; נולדה ב-21 באפריל 1972)[1] היא פעילת זכויות אדם איראנית וסגנית הנשיא של מרכז מגיני זכויות האדם (אנ'), בראשות כלת פרס נובל לשלום שירין עבאדי.[2] במאי 2016 נידונה בטהראן ל-16 שנות מאסר על הקמה וניהול של "תנועת זכויות אדם שפועלת לביטול עונש המוות".[3] בשנת 2022 נבחרה ברשימת 100 הנשים של ה-BBC (אנ'). בשנת 2023 זכתה בפרס נובל לשלום "על מאבקה נגד דיכוי נשים באיראן ומאבקה לקידום זכויות אדם וחירות לכולם".[4]

ביוגרפיה

מוחמדי נולדה בזנג'אן שבאיראן למשפחה איראנית אזרית וגדלה בקורווה (אנ') שבכורדיסתאן, כרג' ואושנווייה (אנ'). היא למדה באוניברסיטה הבינלאומית האימאם חומייני (אנ'), קיבלה תואר בפיזיקה, והפכה למהנדסת מקצועית. במהלך הקריירה שלה באוניברסיטה היא כתבה מאמרים התומכים בזכויות נשים בעיתון הסטודנטים.[1][5] היא הייתה פעילה גם בקבוצת טיפוס הרים, אך בשל פעילותה הפוליטית נאסר עליה מאוחר יותר להצטרף לטיפוסים.[1]

היא המשיכה לעבוד כעיתונאית בכמה עיתונים רפורמיסטיים.[5] בשנת 2003 הצטרפה למרכז מגיני זכויות האדם, בראשות כלת פרס נובל לשלום שירין עבאדי.[1] מאוחר יותר הפכה לסגנית נשיא הארגון.[2]

ב-1999 נישאה לעיתונאי תגי רחמני (אנ'), שזמן קצר לאחר מכן נעצר בפעם הראשונה.[1][5] רחמני עבר לצרפת ב-2012 לאחר שריצה בסך הכול 14 שנות מאסר, אבל מוחמדי נשארה באיראן כדי להמשיך בפעילותה למען זכויות האדם.[2] למוחמדי ורחמני יש ילדים תאומים, עלי וקיאנה.[1][2]

פעילות

מוחמדי נעצרה לראשונה ב-1998 בשל ביקורתה על ממשלת איראן, וישבה שנה בכלא.[5] באפריל 2010 זומנה לבית המשפט של המהפכה האסלאמית בשל חברותה ב-DHRC. היא שוחררה לזמן קצר בערבות של 50,000 דולר, אך נעצרה מחדש מספר ימים לאחר מכן ונכלאה בכלא אווין.[1][6] בריאותה של מוחמדי נפגעה בזמן שהותה במעצר, והיא פיתחה מחלה דמוית אפילפסיה שגרמה לה מדי פעם לאבד את השליטה בשרירים. לאחר חודש היא שוחררה וניתן לבקר בבית החולים.[דרושה הבהרה][6]

ביולי 2011 הועמדה מוחמדי שוב לדין,[1] ונמצאה אשמה ב"פעולה נגד הביטחון הלאומי, חברות ב-DHRC ותעמולה נגד המשטר".[6] בספטמבר נידונה ל-11 שנות מאסר. מוחמדי הצהירה כי נודע לה על פסק הדין רק באמצעות עורכי דינה.[6] במרץ 2012 אושר גזר הדין על ידי בית משפט לערעורים, אך הופחת לשש שנים.[7] ב-26 באפריל היא נעצרה כדי להתחיל לרצות את עונשה.[2]

על גזר הדין מחה משרד החוץ הבריטי, שכינה אותו "עוד דוגמה עצובה לניסיונות של הרשויות האיראניות להשתיק מגיני זכויות אדם אמיצים".[6] אמנסטי אינטרנשיונל הגדירה אותה אסירת מצפון (אנ') וקראה לשחררה לאלתר.[8] עיתונאים ללא גבולות קבעו כי מוחמדי היא אסירה שקיימת "סכנה מיוחדת לחייה".[9] ביולי 2012 קראה קבוצה בינלאומית של מחוקקים לשחרורה, כולל הסנאטור האמריקני מארק קירק, התובע הכללי הקנדי לשעבר אירווין קוטלר, חבר הפרלמנט הבריטי דניס מקשין (אנ'), חבר הפרלמנט האוסטרלי מייקל דנבי (אנ'), חבר הפרלמנט האיטלקי פיאמה נירנשטיין, והפרלמנט הליטאי עמנואליס זינגריס (אנ').[10]

ב-31 ביולי 2012 שוחררה מוחמדי מהכלא.[11]

ב-31 באוקטובר 2014 נשאה מוחמדי נאום מרגש בקברו של סאטאר בהשתי (אנ'), ואמרה, "איך זה שחברי הפרלמנט מציעים תוכניות, אבל אף אחד לא דיבר לפני שנתיים, כאשר בן אדם חף מפשע בשם סאטאר בהשתי מת בעינויים בידי חוקר?" למרות מעשה האלימות הקיצוני נגד בהשתי, שזכה לסערה בינלאומית עוד ב-2012, המקרה שלו עדיין מעורר שאלות ובכלא אווין עד היום מתקיימים עינויים ומעצרים לא הוגנים של מגיני זכויות אדם. הסרטון של נאומה של מוחמדי ב-31 באוקטובר הפך במהירות ויראלי ברשתות החברתיות, וכתוצאה מכך היא זומנה לבית המשפט בכלא אווין. "בהזמנה לדין שקיבלתי ביום 5.11.14 צוין כי עליי להסגיר את עצמי 'לאישום', אך אין הסבר נוסף מהם אישומים אלו", ציינה.[12]

ב-5 במאי 2015 נעצרה מוחמדי שוב על בסיס אישומים חדשים.[13] בית המשפט גזר עליה עשר שנות מאסר באשמת "ייסוד קבוצה בלתי חוקית", חמש שנים בגין "התכנסות וקנוניה נגד הביטחון הלאומי". שנה על "תעמולה נגד המערכת" על הראיונות שלה עם כלי תקשורת בינלאומיים ופגישתה במרץ 2014 עם הנציגה העליונה של האיחוד האירופי דאז לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, קתרין אשטון.[14] בינואר 2019 דווח כי מוחמדי החלה בשביתת רעב, יחד עם האזרחית הבריטית-איראנית שנעצרה נזאנין זאגארי-רטקליף (אנ'), בכלא אווין בטהראן, במחאה על מניעת גישה לטיפול רפואי.[15] ביולי 2020 חלתה ב-COVID-19, שממנו נראה שהיא החלימה עד אוגוסט.[16]

ב-8 באוקטובר 2020 שוחררה מוחמדי מהכלא.[17]

ב-27 בפברואר 2021 פרסמה סרטון דרך הרשתות החברתיות שבו הסבירה שהיא זומנה לבית המשפט פעמיים בדצמבר, בגין תיק שנפתח נגדה כשהיא עדיין בכלא. מוחמדי הצהירה כי היא מסרבת להופיע בבית המשפט והיא לא תציית לכל פסק דין שיינתן. בסרטון היא מתארת את ההתעללות המינית שהיא עצמה ונשים אחרות ספגו בבתי הכלא ואמרה שהרשויות עדיין לא הגיבו לתלונה שהגישה בעניין זה ב-24 בדצמבר. התיק החדש שנפתח נגדה עסק בישיבה שביצעו אסירות פוליטיות בכלא אווין, במחאה על הרג ומעצרים של מפגינים על ידי כוחות הביטחון בנובמבר 2019.[18]

במרץ 2021 כתבה מוחמדי את ההקדמה לדו"ח השנתי של Iran Human Rights על עונש המוות באיראן. היא כתבה: "הוצאה להורג של אנשים כמו נאביד אפקרי ורוהוללה זאם (אנ') בשנה האחרונה, היו ההוצאות להורג המעורפלות ביותר באיראן. גזרי דין מוות צריכים להיבדק בקפידה. אנשים אלו נידונו למוות לאחר שהוחזקו בבידוד והיו נתונים לעינויים פסיכולוגיים ונפשיים מחרידים, זו הסיבה שאני לא רואה בהליך השיפוטי הליך הוגן או צודק. אני רואה החזקת נאשמים בבידוד, מה שמכריח אותם לתת הודאות לא נכונות ושקריות המשמשות כראיה מרכזית במתן גזרי דין אלה. לכן אני מודאגת במיוחד מהמעצרים האחרונים בסיסטאן ובכורדסתאן, ואני מקווה שארגונים נגד עונש מוות ישימו לב במיוחד לעצורים כי אני חוששת שנעמוד בפני גל נוסף של הוצאות להורג במהלך השנה הקרובה".[19]

במאי, סניף 1188 של בית המשפט הפלילי השני בטהראן גזר על מוחמדי שנתיים וחצי מאסר, 80 מלקות ושני קנסות נפרדים בגין אישומים הכוללים "הפצת תעמולה נגד המערכת". ארבעה חודשים לאחר מכן, היא קיבלה זימון להתחיל לרצות את העונש, אך היא לא הגיבה מאחר שלדעתה ההרשעה אינה צודקת.[20]

ב-16 בנובמבר 2021 נעצרה מוחמדי באופן שרירותי בכרג', כשהשתתפה באזכרה באנדרטה לזכר אברהים כטבדר, שנהרג על ידי כוחות הביטחון האיראניים במהלך הפגנות בנובמבר 2019.[20]

בדצמבר 2022, במהלך ההפגנות שהתקיימו בעקבות מותה במעצר של מהסה אמיני, פירטה מוחמדי בדו"ח שפורסם על ידי BBC את ההתעללות המינית והפיזית בנשים עצורות. בינואר 2023 היא מסרה דו"ח מזעזע מהכלא המפרט את מצבן של הנשים בכלא אווין, כולל רשימה של 58 אסירות ותהליך החקירה והעינויים שעברו. 57 מהנשים הללו היו 8,350 ימים בבידוד בסך הכול. 56 מהנשים הללו נשפטו ל-3,300 חודשים בסך הכול.

פרסים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נרגס מוחמדי בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
  • נרגס מוחמדי, באתר פרס נובל (באנגלית)   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  2. ^ 1 2 3 4 5 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  3. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  4. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  5. ^ 1 2 3 4 5 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  6. ^ 1 2 3 4 5 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  7. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  8. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  9. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  10. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  11. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  12. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  13. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  14. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  15. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  16. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  17. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  18. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  19. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  20. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  21. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  22. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  23. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  24. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
  25. ^ נאדיה מוראד, Narges Mohammadi: The 100 Most Influential People of 2024, TIME, ‏2024-04-17 (ב־English)
זוכי פרס נובל לשלום
1901–1925 דינן, פאסי (1901) • דוקומון, גובאט (1902) • קרמר (1903) • המוסד לחוק בינלאומי (1904) • פון זוטנר (1905) • רוזוולט (1906) • מונטה, רנו (1907) • ארנולדסון, באייר (1908) • ברנארט, דה קונסטן (1909) • לשכת השלום הבינלאומית בשווייץ (1910) • אסר, פריד (1911) • רוט (1912) • לה פונטן (1913) • לא הוענק (1914–1916) • הצלב האדום (1917) • לא הוענק (1918) • וילסון (1919) • בורז'ואה (1920) • ברנטין, לאנגה (1921) • ננסן (1922) • לא הוענק (1923-1924) • צ'מברלין, דוז (1925) קובץ:Nobel Prize.png
1926–1950 בריאן, שטרזמן (1926) • ביוסון, קווידה (1927) • לא הוענק (1928) • קלוג (1929) • סודרבלום (1930) • אדמס, באטלר (1931) • לא הוענק (1932) • אנג'ל (1933) • הנדרסון (1934) • פון אוסייצקי (1935) • לאמאס (1936) • ססיל (1937) • משרד ננסן הבין-לאומי לפליטים (1938) • לא הוענק (1939–1943) • הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (1944) • הול (1945) • באלץ', מוט (1946) • מועצת שירות הידידים הבריטית, אגודה אמריקאית לשירותי הידידים (1947) • לא הוענק (1948) • אור (1949) • באנץ' (1950)
1951–1975 ז'ואו (1951) • שווייצר (1952) • מרשל (1953) • נציבות האו"ם לפליטים (1954) • לא הוענק (1955–1956) • פירסון (1957) • פיר (1958) • נואל-בייקר (1959) • לוטולי (1960) • המרשלד (1961) • פאולינג (1962) • הצלב האדום (1963) • לותר קינג (1964) • UNICEF‏ (1965) • לא הוענק (1966–1967) • קאסן (1968) • ארגון העבודה הבין-לאומי (1969) • בורלוג (1970) • ברנדט (1971) • לא הוענק (1972) • קיסינג'ר, לה דק טהו (סירב לקבל) (1973) • מקברייד, סאטו (1974) • סחרוב (1975)
1976–2000 ויליאמס, מגווייר (1976) • אמנסטי אינטרנשיונל (1977) • בגין, סאדאת (1978) • תרזה (1979) • אסקיבל (1980) • נציבות האו"ם לפליטים (1981) • מירדאל, רובלס (1982) • ואלנסה (1983) • טוטו (1984) • האגודה הבין-לאומית של רופאים למניעת מלחמה גרעינית (1985) • ויזל (1986) • אריאס (1987) • כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות (1988) • גיאטסו (1989) • גורבצ'וב (1990) • סו צ'י (1991) • מנצ'ו (1992) • מנדלה, דה קלרק (1993) • רבין, פרס, ערפאת (1994) • רוטבלט, ועידות פגוואש בנושא מדע ועניינים בין-לאומיים (1995) • בלו, הורטה (1996) • המאמץ העולמי לאיסור על השימוש במוקשים, ויליאמס (1997) • יום, טרימבל (1998) • רופאים ללא גבולות (1999) • קים (2000)
2001 ואילך האומות המאוחדות, אנאן (2001) • קרטר (2002) • עבאדי (2003) • מאטאיי (2004) • הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, אל-בראדעי (2005) • יונוס, גרמין (2006) • גור, הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (2007) • אהטיסארי (2008) • אובמה (2009) • שיאובו (2010) • ג'ונסון-סירליף, בואי, כרמאן (2011) • האיחוד האירופי (2012) • הארגון למניעת הפצת נשק כימי (2013) • יוספזאי, סאטיארת'י (2014) • קוורטט הדיאלוג הלאומי בתוניסיה (2015) • סנטוס (2016) • התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (2017) • מוראד, מקווגי (2018) • אבי אחמד​ (2019) • תוכנית המזון העולמית​ (2020) • מוראטוב, רסה​ (2021) • ביאליצקי, ממוריאל, המרכז לחירויות אזרחיות (2022) • נרגוס מוחמדי (2023) •ניהון הידאנקיו (2024)
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=נרגס_מוחמדי&oldid=284975"