ניקולאי קינסקי

תבנית {{אישיות משחק}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ננאוי ניקולאי קינסקי (בצרפתית: Nanhoï Nikolai Kinski; נולד ב-30 ביולי 1976) הוא שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון צרפתי-אמריקאי. הוא נולד בפריז וגדל בקליפורניה. כיום מתגורר בברלין, הוא שיחק בעיקר בסרטים אמריקאיים וגרמניים, ומדבר אנגלית, גרמנית וצרפתית. הוא מחזיק בשתי אזרחויות אמריקאית וצרפתית.

הוא בנם היחיד של השחקן הגרמני קלאוס קינסקי ואשתו השלישית, מינהוי ז'נבייב לואניק. הוא אחיה למחצה של השחקניות פולה קינסקי ונסטסיה קינסקי, ובאמצעות נסטסיה, דודה של הדוגמנית קניה קינסקי-ג'ונס.

ביוגרפיה

ניקולאי נולד בשנת 1976 בפריז, לשחקן הגרמני קלאוס קינסקי, ולאשתו השלישית, מינהוי ז'נבייב לואניק, דוגמנית לשעבר. אמו נולדה בווייטנאם והגיעה עם משפחתה לצרפת בגיל שבע. לאביו נולדו שתי בנות מבוגרות יותר, פולה קינסקי ונסטסיה קינסקי, שנולדו בגרמניה לנשותיו הראשונה והשנייה בהתאמה. הוא עבר עם משפחתו לקליפורניה, שם התגורר ניקולאי בעיקר עם אמו לאחר שהוריו התגרשו בשנת 1979. הוא מעולם לא היה קרוב לאחיותיו למחצה, שחיו רוב הזמן בגרמניה.

קריירת משחק

אביו עודד את התעניינותו במשחק. ניקולאי שיחק לראשונה בגיל 13 לצד אביו בסרט "פגניני" שאותו ביים אביו משנת 1989. באמצע שנות ה-90 הוא למד בבית הספר לתיאטרון באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בפקולטה לתיאטרון וסיים את לימודיו.

לאחר מכן עבר קינסקי לברלין, שם למד לדבר גרמנית שוטפת. מאז שיחק במספר סרטים וסדרות טלוויזיה בשפה הגרמנית, בנוסף ליצירות אמריקאיות.

הוא שיחק בסרט "איאון פלקס" משנת 2005 לצד שרליז ת'רון.

בשנת 2015 שיחק במותחן הפסיכולוגי האמריקאי "1915" שנכתב ובוים על ידי האמריקאי-ארמני גארין הובניסיאן. הסרט עוקב אחר במאי מסתורי שמעלה מחזה כדי להחזיר לחיים את רוחות הרפאים של טרגדיה נשכחת במלאת מאה שנים לרצח העם הארמני.

פילמוגרפיה נבחרת

קולנוע

• פגניני (19899
• ג'מילה (1994)
• West Coast (2000)
• מרק טורטייה (2001)
• איאון פלקס (2005)
• קלימט (2006)
• הרוזנת (2009)
• מריה מנצרת (2012)
• שלאחר המוות (2014)
• 1915 (2015)
• נקודת פריצה (2015)
• מאחורי הקלעים (2019)
• תוכנית א' (2021)
• היה שלום, מר הפמן (2022)
• Gore‏ (TBA)‏

טלוויזיה

• תחנת ברלין (2019)
• ברברים (2020)
• ויקינגים: ולהאלה (2023)
• אדוני האוויר (2024)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ניקולאי קינסקי בוויקישיתוף