לוח נבו שרסכים
![]() |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |

לוח נבו שרסכים הוא לוח טין קטן הנמצא במוזיאון הבריטי עליו כתב יתדות. ייתכן כי שם המופיע בו זהה לדמות המוזכרת בספר ירמיהו.
גילוי ופענוח
הלוח (רוחב 5.5 ס"מ, אורך 3.3 ס"מ) נרכש על ידי המוזיאון הבריטי בשנת 1920 והצטרף לאוסף שלהם הכולל למעלה מ-100,000 לוחות דומים. בשנת 2007, האשורולוג האוסטרי, פרופסור מיכאל יורסה מאוניברסיטת וינה, פענח את הלוח, במסגרת מחקר מקיף בנושא כלכלת בבל בתקופת נבוכדראצר. בתעודה, המתוארכת ליום ה-18 בחודש ה-11 - בשנה העשירית לנבוכדראצר מלך בבל (595 לפני הספירה) נרשם כי אדם בשם נבו-שרוסו-אוכין, שהיה 'רב סריס', העניק למקדש בבבל מנה וחצי (כ-0.75 ק"ג) זהב. הלוח היה חלק מארכיון גדול במקדש אל-השמש בעיר סיפר.
תוכן הלוח
הלוח מפוענח כך:[1]
אכדית – כתיב | אכדית – קרי | תרגום |
---|---|---|
1½ MA.NA GUṦKIN šá p.d+AG-LUGAL-su-GIN
|
1½ mana ḫurāṣu ša Nabû-šarrussu-ukīn
|
1.5 מנות זהב של נבו־שרוסו־אוכין, |
LÚ.GAL.SAG šá ina °ṦUII pARAD-dDÙ-tú
|
rab ša-rēši ša ina qāt Arad-Banītu
|
רב הסריסים, אשר בעזרת ארד־בניתו, |
LÚ.SAG šá a-na É-sag-gíl
|
ša-rēši ša ana Esaggil
|
הסריס, לאסגיל |
ú-še-bi-la pARAD-dDÙ-tú
|
ušēbila Arad-Banītu
|
שלח, ארד־בניתו |
a-na É-sag-gíl it-ta-din
|
ana Esaggil ittadin
|
לאסגיל נתן. |
ina GUB-zu šá p.d+EN-ú-sat
|
ina ušuzzu ša Bēl-usāt
|
בנוכחותו של בל־אוסת |
A-šú šá pA-a LÚ-qur-ZAG?
|
māršu ša Aplâ ša-qurbūti?
|
בן אפלה, חבר המשמר המלכותי, |
pna-din A-šú šá p.dmarduk-NUMUN-DÙ
|
Nādin māršu ša Marduk-zēr-ibni
|
ונדין בן מרדוך־זר־איבני. |
רווח
| ||
ITI.ZÍZ U4.18.KAM MU.10.KAM
|
18 בשבט, שנת 10 | |
dPA-NÍG.°GUB-ú-ṣu[r]
|
לנבוכדראצ[ר] | |
LUGAL TIN.TIRki°
|
מלך בבל. |
קשר למקרא
יורסה[דרושה הבהרה] שיער כי האיש ששלח את הזהב הוא "נבושרסכים רב סריס" המופיע בסיפור חורבן בית המקדש הראשון בספר ירמיהו:
בשנה התשיעית לצדקיהו מלך יהודה בחודש העשירי, בא נבוכדראצר מלך בבל וכל חילו אל ירושלים, ויצורו עליה. בעשתי-עשרה שנה לצדקיהו, בחודש הרביעי בתשעה לחודש, הובקעה העיר. ויבואו כל שרי מלך בבל, ויישבו בשער התווך נרגל שראצר סמגר-נבו שרסכים רב-סריס, נרגל שראצר רב-מג, וכל שארית שרי מלך בבל.
הפיסוק, על פי המסורה, מייחס את המילה נבו למילה שלפניו (סמגר), אך תרגום השבעים מתרגם:
מַרגַנַסַר וְסַמַגוֹתֿ וְנַבוּסַכַֿר וְנַבוּסַרֵיס נַגַרגַס נַסֵרַּבַמַתֿ
כלומר, המילה 'נבו' קשורה לשם שרסכים. על פי הלוח האשורי, זהו הפיסוק הנכון. כנראה, שסמגר הוא שם מקומו של נרגל שראצר, והפקיד השני הוא: נבו שרסכים.
ההסבר מתאים לגילוי ארכאולוגי נוסף בו הציעו חוקרים לזהות את השר הראשון, נרגלשראצר, עם אחד משריו של נבוכדראצר השני המופיעים באחת מהכתובות של, שם נמנו "שרי ארץ אכד" (=שרי מלך בבל, יר' לג, ט) וביניהם: "נרגלשראצר איש סין-מגיר".[2] מתברר שהוא היה מושל מקום בשם "סין-מגיר", שנהפך במקרא ל"סמגר". בהמשך הכתוב המקראי נרגלשראצר נזכר שוב בתוספת התואר "רב מג".[3]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Times Online article by Dalya Alberge
- 24 Hour Museum מאמר עם תמונה
- Telegraph מאמר עם תמונה
- משה ענבר, נבושרסכים רב סריס - תעודה חדשה, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2007
הערות שוליים
- ^ Henry Stadhouders, Appendix: The Nebu(!)sarsekim Tablet, Biblische Notizen 140, 2009
- ^ ראו אנציקלופדיה מקראית ה, עמ' 927.
- ^ תואר בבלי לשר צבא rab mugi