יחסי נורווגיה–רומניה
| יחסי נורווגיה–רומניה | |
|---|---|
|
|
| |
| נורווגיה | רומניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 323,802 | 238,391 |
| אוכלוסייה | |
| 5,603,951 | 18,952,319 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 485,513 | 351,003 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 86,638 | 18,520 |
| משטר | |
| מונרכיה חוקתית | רפובליקה |
יחסי נורווגיה–רומניה הם יחסי החוץ בין נורווגיה לרומניה. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-3 באפריל 1917. שתי המדינות חברות מלאות בארגון נאט"ו ובמועצת אירופה.
היסטוריה
הקשר המוקדם ביותר בין העם הרומני לנורווגי היה במהלך המאה ה-9 כאשר ורנגים החלו לסחור עם האימפריה הביזנטית בדרכים שהובילו דרך רומניה. ישנם מספר שרידים ורנגיים ברומניה של ימינו.[1]
עם זאת, היחסים הפורמליים בין המדינות המודרניות החלו רק בשנת 1917, לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה. היחסים הופסקו במהלך מלחמת העולם השנייה (1939–1945), אך התחדשו רשמית בשנת 1946. היחסים השתפרו מאוד לאחר המהפכה הרומנית בשנת 1989. נורווגיה הייתה אחת המדינות הראשונות שהכירו במשטר החדש ברומניה לאחר המהפכה, ושגרירות נורווגיה בבוקרשט נפתחה מחדש בקיץ 1990.[2]
הסכמים
בשנת 1993 נציגי נורווגיה ורומניה שנפגשו באוסלו הסכימו לשינויים בהסכם הכללי בנושא מכסים ומסחר (GATT) משנת 1991 בנושא סחר בטקסטיל.[3] בשנת 2002 שתי המדינות חתמו על הסכם להפחתת פליטת גזי חממה העולה בקנה אחד עם פרוטוקול קיוטו.[4] בספטמבר 2004 חתמו רומניה ונורווגיה על הסכם בנושא אנרגיה וסביבה. באוגוסט 2007 נורווגיה סיכמה עם האיחוד האירופי בנושא תוכנית שיתוף פעולה לצמיחה כלכלית ופיתוח בר קיימא ברומניה. העלות לנורווגיה הייתה כמעט 100 מיליון אירו.[5] בנובמבר 2007 חתם נשיא רומניה, טראיאן בססקו (קפטן חיל הים לשעבר באקדמיה הימית בנורווגיה), באוסלו על הסכם בנושא מחקר ושיתוף פעולה חינוכי בין 3 אוניברסיטאות ימיות מובילות ברומניה ו-NCE Maritime.[6]
פגישות והצהרות רשמיות
בספטמבר 1999 ערכו האראלד החמישי, מלך נורווגיה, וסוניה, מלכת נורווגיה, ביקור ממלכתי ברומניה שם נפגשו עם הנשיא אמיל קונסטנטינסקו ואשתו. במהלך הביקור הביע שר החוץ של נורווגיה קנוט וולבייק את תמיכת נורווגיה בהצעתה של רומניה להצטרף לנאט"ו.[7] בספטמבר 2002 ערך ראש ממשלת רומניה אדריאן נסטאסה ביקור רשמי באוסלו שם פגש את ראש ממשלת נורווגיה, קייל מגנה בונדוויק. בין היתר, ביקש נסטזה את המשך התמיכה של נורווגיה בהצעת נאט"ו ברומניה.[8]
ביולי 2003 ביקרה שרת ההגנה הנורווגית קריסטין קרוהן דבולד בבוקרשט שם פגשה את הנשיא יון איליאסקו. הם דנו בשיפורים בשיתוף הפעולה ההגנתי של רומניה ונורווגיה, כמו גם בשיתוף פעולה דו-צדדי רב יותר בתחומים אחרים.[9] בפברואר 2004 פגש שר החוץ של נורווגיה, יאן פיטרסן, את ראש הממשלה הרומני נסטאסה בבוקרשט. הם דנו ביחסים המצוינים בין המדינות ובהמשך פיתוח השותפות.[10] רומניה הצטרפה לנאט"ו במרץ 2004. במאי 2004 אמר שר ההגנה הרומני יואן מירצ'ה פאסקו כי הוא מצפה כי הקשרים הצבאיים "המיוחדים" עם נורווגיה ישתפרו כתוצאה מכך.[11]
בספטמבר 2004 ביקר ראש ממשלת נורווגיה, קייל מגנה בונדוויק ברומניה, שם נפגש עם הנשיא יון איליסקו וגורמים אחרים. הם דנו בשיתוף פעולה מחוזק בתחומים אסטרטגיים כשותפים בנאט"ו, וכן בשיפור שיתוף הפעולה הכלכלי ברגע שהצטרפה רומניה לאיחוד האירופי.[12] בנובמבר 2007 ביקר נשיא רומניה, טראיאן בססקו, בנורווגיה שם נפגש עם המלך האראלד החמישי. שניהם שיבחו את 90 שנות היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות ושיתוף פעולה איתן בענייני חוץ.[13] גם בנובמבר 2007 הסכימו מנהיגי שירותי המשטרה במדינה לשפר עוד יותר את שיתוף הפעולה הדו-צדדי במטרה למנוע ולהילחם בפשיעה קשה.[14]
עסקים
בשנת 2003 היבוא מרומניה לנורווגיה היה כ-157 מיליון דולר, בעיקר ספינות. היצוא הנורווגי לרומניה היה כ-34 מיליון דולר וכלל מכונות, דגים, פירות ים ומכונות חשמל.[12] בנאום במאי 2005 ציין שגריר נורווגיה, לייף ארנה אולנד, כי הסחר הדו-צדדי צמח מאוד בעשר השנים האחרונות והגיע ל-141 מיליון אירו בשנת 2004. ההשקעה הנורווגית ברומניה עשויה להיות בסביבות 100 מיליון אירו.[15]
חברות נורווגיות שפעלו ברומניה בשנת 2005 כללו את אקר, המעסיקה 6,500 עובדים, IMGB קוונר ואורקלה פודס.[15] היא כיום STX אירופה, בבעלות תאגיד Chaebol STX הדרום קוריאני. זוהי קבוצת בניית האוניות הגדולה באירופה והרביעית בגודלה בעולם. עם המטה באוסלו, נורווגיה, STX אירופה מפעילה 15 מספנות בברזיל, פינלנד, צרפת, נורווגיה, רומניה ווייטנאם.[16] IMGB קוונר נמצאת בבעלות ענקית הקוריאנית Doosan תעשיות כבדות ובנייה. חברת הנורווגית ג'ייקובסן אלקטרו שותפה עם רומלקטרו בפיתוח רשת העברת החשמל וההפצה הרומנית.
עד 2006, היקפי הסחר הגיעו ל-307 מיליון אירו. השקעותיהם של אנשי עסקים נורווגיים צמחו ל-120 מיליון אירו.[17] בפברואר 2007 האיחוד האירופי הפעיל לחץ על נורווגיה, מדינה שאינה חברת איחוד האירופי, להגדיל את התשלומים שהיא משלמת בתמורה לגישה לשוק האירופי כדי להסביר את הצטרפותן של בולגריה ורומניה.[18]
אירוע מים כבדים
במאי 1988 פורסמו דיווחים לפיהם רומניה מכרה מים כבדים לישראל שנרכשו מנורווגיה. מים כבדים הם מרכיב מרכזי בייצור פלוטוניום לפצצות גרעיניות. רומניה הכחישה את ההאשמות.[19] נורווגיה ביקשה מישראל בשנת 1987 אישור לכך שהמים הכבדים אינם משמשים לייצור פצצות, אך נכון ליולי 1989 ישראל לא הסכימה לבדיקות.[20]
נציגויות דיפלומטיות
- נורווגיה מחזיקה ברומניה שגרירות בבוקרשט וקונסוליית כבוד בקונסטנצה.[21]
- רומניה מחזיקה שגרירות באוסלו ו-4 קונסוליות של כבוד בברגן, קריסטיאנסנד, סטוונגר וטרונדהיים.[22]
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא יחסי נורווגיה–רומניה בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
