יחסי לבנון–לוב
| יחסי לבנון–לוב | |
|---|---|
|
|
| |
| לבנון | לוב |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 10,400 | 1,759,540 |
| אוכלוסייה | |
| 5,831,521 | 7,426,594 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 17,937 | 50,492 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 3,076 | 6,799 |
| משטר | |
| רפובליקה | ממשלת מעבר |
יחסי לבנון-לוב הם היחסים הדיפלומטיים והדו-צדדיים בין לבנון ללוב כמדינות במזרח התיכון וצפון אפריקה בהתאמה, הקשרים בין שתי המדינות הושפעו מאירועים אזוריים וגלובליים, כמו גם מהיסטוריה משותפת של פעילות ערבית משותפת. במהלך השנים, נפגעו היחסים מסכסוכים אזוריים, משברים פוליטיים פנימיים, אך גם ראו פרקים של שיתוף פעולה ותמיכה הדדית.[1][2]
שתי המדינות הריבוניות חברות בליגה הערבית, בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי ובתנועת הלא-מזדהים. ללוב יש שגרירות בביירות וללבנון יש שגרירות בטריפולי.[3] היחסים בין שתי המדינות היו מתוחים, במיוחד עם תנועת אמל השיעית הלבנונית עקב חטיפת האימאם מוסא א-סאדר בלוב ב-1978 במהלך מנהיגותו של מועמר קדאפי.
היסטוריה
היחסים בין לבנון ללוב נוצרו על בסיס הזדהות ערבית משותפת והשתתפות בארגונים אזוריים ובינלאומיים, כמו הליגה הערבית ואונסק"ו. בתקופות מסוימות, המדינות תמכו זו בזו במגרשים דיפלומטיים ובזירות בינלאומיות.
מאז שמועמר קדאפי עלה לשלטון בלוב במהפכה ב-1969, המנהיג החדש הציע תמיכה כספית וחומרית לאש"ף בלבנון. במהלך מלחמת האזרחים בלבנון, ממשלת לוב תחת קדאפי שלחה עשרות מיליוני דולרים ב-1975 לתנועות סוניות שמאלניות לבנוניות הקשורות לתנועה הלאומית הערבית הלבנונית שנלחמה נגד כוחות המרונים. לוב הוציאה עד 100 מיליון דולר בלבנון ב-1975. כתוצאה מכך, לוב הפכה למקור החיצוני העיקרי למימון שש קבוצות לחימה מוסלמיות לבנוניות או יותר, לפי מחלקת המדינה של ארצות הברית. גורם וושינגטוני דיווח כי לוב הייתה בבירור המעצמה החיצונית הגדולה ביותר המעורבת בלבנון וכי "העיראקים נמצאים שם וגם הסורים, כפי שהיו זמן רב". "הסובייטים תמיד היו מעורבים בלבנון. אך אין סימנים להגברת השפעתם בלבנון. רק של הלובים".[4] ב-21 ביוני 1976, כ-500 חיילים לובים ו-500 חיילים סורים הגיעו לנמל התעופה של ביירות מדמשק ככוחות שמירת השלום של הליגה הערבית לאכיפת הפסקת אש בלבנון במהלך מלחמת האזרחים.[5]
ב-25 באוגוסט 1978, יצא האימאם השיעי הלבנוני ומנהיג תנועת אמל, מוסא א-סדר, לטריפולי כדי להיפגש עם פקידי ממשל בהזמנתו של מועמר קדאפי. הפעם האחרונה בה נראו הייתה ב-31 באוגוסט 1978.[6] הדעה הרווחת בקרב המוסלמים השיעים הלבנונים שקדאפי הורה על הריגתו של אל-סאדר,[7] אף על פי שלוב תמיד התנערה מאחריות וטענה שא-סאדר עזב את לוב לרומא, איטליה.[8] הדבר הוביל למתיחות בין שתי המדינות, שכן יו"ר הפרלמנט הלבנוני, נביה ברי, טען כי המשטר הלובי, ובמיוחד מנהיג לוב, אחראי להיעלמותו של האימאם מוסא א-סאדר.[9]
במהלך מלחמת האזרחים בלוב ב-2011, לבנון הציעה החלטה, בתמיכת בריטניה וצרפת, הקוראת להקים אזור אסור לטיסה מעל לוב. נוואף סלאם, שגריר לבנון, אמר לעיתונאים כי "יש לנקוט באמצעים כדי לעצור את האלימות, לסיים את המצב בלוב, להגן על האזרחים שם".[10] לאחר הריגתו של מועמר קדאפי והדחת ממשלתו באוקטובר 2011, משלחת לבנונית רשמית הגיעה לטריפולי כדי לחקור את האמת מאחורי היעלמותו של מוסא אל-סדר בלוב ב-1978. עם זאת, התקדמות זעומה נעשתה מכיוון שהממשלה הזמנית החדשה של לוב התמודדה עם אתגרים חדשים.[11]
לוב החרימה את פסגת הליגה הערבית 2019 בביירות לאחר שתומכי תנועת אמל השיעית הלבנונית הפילו את דגל לוב בין הדגלים השונים שהונפו על עמודים לאורך הכביש לשדה התעופה כדי לברך את המשלחות שהשתתפו בפסגה, והחליפו אותו בדגל עמל. למחות על חטיפת האימאם מוסא א-סאדר בלוב.[12] בנוגע לתקרית, שגריר לבנון, מוחמד סוקאינה, אמר כי "לבנון משוכנעת שמה שקרה בביירות ובטריפולי אינו מכוון נגד תושבי לוב ולא נגד העם הלבנוני".[3]
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא יחסי לבנון–לוב בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).(נדרשת הרשמה)
- ^ Norton, Augustus R. Hezbollah A Short Story. Princeton: Princeton UP, 2007. Print.
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
