חתונת ירח ונכל
.jpg)
חתונת ירח ונכל הוא שיר עלילה מהשירה האוגריתית, המתאר את חיזורי האל ירח אחר האלה נכל ואב וחתונתם.
היצירה נמצאה על לוח אחד, שלם למדי, בן כחמשים שורות וכתוב משני צדיו, באקרופוליס של אוגרית (כיום שמור במוזיאון הלובר מחוץ לתצוגה).[1] הניב בו נכתב מעט שונה מרוב השירה האוגריתית, המאופיין במעתקי הגאים חריגים מעט: נטייה לדֿ (ḏ) במקום ד (d), ולטֿ (ẓ) במקום ט (ṭ) וצ (ṣ).[2]
תוכן
הלוח פותח בהכרזה: "אָשִׁירָה לְנכל־ואִב, בת חֿרחֿב מלך קיץ, חֿרחֿב מלך יבול"[א], ולאחר מכן, באוירת שמחה וחג, בשעת שקיעת שמש, האל ירח חובק את נכל, העתידה ללדת לו בן או בת.[3] הכושרות נקראות לשמוח כי העלמה (נכל) תלד לו (לירח) בן.[3] ירח, המכונה "נור שמים", שולח לחֿרחֿב (אבי נכל): "תן נכל!" הוא מבטיח לתת מוהרה – אלף כסף ורבבת חרוץ, יקנים[ב] טהורים, יעשה שׂדותיה כרמים וגנים, ותבוא לביתו.[4] חֿרחֿב עונה: "הוי נעמן (נעים) אֵלים, לוּ התחתן בבעל! מְהַר פדרי בת אור, אקרבך לאביה בעל", כלומר בוחן את כנות כוונותיו בהצעה להתחתן עם בתו של בעל; לאחר מכן מציע לו להתחתן עם דמות בשם "יברדמי" (אולי בתו או אחותו של עשתר המוזכר לצדה, ואולי שם נוסף לפדרי).[5] אולם ירח מתעקש ועונה: "עם נכל חתונתי!".[6] הוא משלם את מוהרה, ואביה משית (מניח) את ניצב המאזנים, אמה את כפות המאזנים, אחיה יערכו את טבור המאזנים (כנראה המוט והציר שבמרכז), ואחיותיה את אבני המאזנים (המשקולות).[6] השיר נחתם במילים: "נכל ואב זוּ אָשיר,[ג] אור ירח וירח יאירֵךְ!".[6]
לאחר מכן, נמתח קו אופקי לרוחב הלוח ותחתיו נכתב מזמור קצר לכושרות, המתוארות "בנות הלל סננת"[ד]; מלים רבות בו סתומות, אך מוזכרים בו "בעל גמל"[ה] ו"לטפן אֵל בר־לב"[ו], וכנראה גם שמותיהן של הכושרות.[7]
הקבלה למקרא
מספר נושאים בלוח ניתנים להשוואה לספרות המקראית:[8]
- את הפתיחה, "אָשִׁירָה לְ...", ניתן להשוות לפתיחת "שירת הכרם" שבישעיהו, ה', א'.
- את הסירוב לשאת אשה אחרת, ניתן להשוות לסירובו של שמשון לשאת אשה במקום דלילה ותשובתו: "אוֹתָהּ קַח לִי" (שופטים, י"ד, ג').
- את נתינת המתנות לאחי הכלה ולאמה, ניתן להשוות למעשה אליעזר ורבקה (בראשית, כ"ד, נ"ה).
ראו גם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
ביאורים
הערות שוליים
- ^ tablette (AO 19995 ; RS 5.194), באתר מוזאון הלובר
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 383
- ^ 1 2 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 423, 427
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 424, 427
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 424–425, 427
- ^ 1 2 3 צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 425, 427
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 425–428, 432–433
- ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 427
| אלים במיתולוגיה הכנענית | ||
|---|---|---|
| מפחרת האלים | אל (אל קונה ארץ) • אשרה • בעל־הדֻּ/הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד • רפאים | 
|
| אתרים מקודשים | מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול | |
| ספרוּת | שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן | |
| פולחן | במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב | |