אל קונה ארץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אל קונה ארץ הוא אלוהות כנענית וארמית, המתועדת בתדירות נמוכה אך בפיזור יוצא דופן במרחב ובזמן.[1] הוא מתועד במיתוס כנעני בחתית מתקופת הברונזה, מכתובת אזתוד, מכתובת נאו־פונית מהמאה ה־2 לספירה מלפקי, ומכמה כתובות מתדמור; התואר האלוהי "קונה ארץ" מופיע בכמה מקומות נוספים.

עדויות היסטוריות

בכתבים החתיים

המיתוס על אלכונירשה (בחתית: Del-ku-ni-ir-ša או Del-ku-ni-ir-ša-aš[2][3]) התגלה אומנם בטקסט חתי בלבד (ולא בתעודות כנעניות), אך מקורו ללא ספק כנעני. מקורו ידוע הן משמות האלים: אלכונירשה הוא גרסה חתית לאל קונה ארץ, ואשרתוּ היא אשרה ("אשרת" בכנענית של תקופת הברונזה). שני שמות אלים נוספים מופיעים בטקסט באידאוגרמות, האחת שייכת לאל הסער (dU) המזוהה פה כבעל, והשנייה של אשתר (dIŠTAR) המזוהה פה כענת או עשתרת. כן ניתן לזהות מאפיינים סגנוניים כנעניים, כגון תקבולות ומספרים מדורגים (שבעים ושבעה, שמונים ושמונה). בטקסט מצויים אף אזכורים לארץ אמורו ו־a-na-[...] (ענת או חֿנה (Ḫana)), דבר שעשוי להצביע על רקע אמורי למיתוס.[4][5][6][7]

הטקסט השתמר בכמה שברי לוחות מקוטעים, שככל הנראה השתייכו ללוח אחד, והסדר שלהם שוחזר על־ידי החוקרים.[6][8][9]

החלק ששרד מהטקסט נפתח בדמות המוסרת את איומיה של אשרה לבעל, שאם לא ישכב עמה, תפגע בו. בעל עלה למקור נהר הפרת, לאוהלו של אלכונירשה, בעלה של אשרה. אלכונירשה שאל את בעל למה הוא בא, ובעל סיפר לו שאשרה שלחה נשים צעירות שמסרו לו את בקשה לשכב איתה, הוא סירב, ולאחר מכן היא איימה עליו. אלכונירשה אומר לו: "לך לאיים עליה... והשפל אותה". בעל הלך לאשרה ואמר לה "הרגתי שבעים ושבעה [ילדים], שמונים ושמונה הרגתי". כשאשרה שמעה את ההשפלה, היא נעצבה, מינתה מקוננות והתאבלה שבע שנים. לאחר מכן נכתב, במקוטע, "אוכלים ושותים" (אולי חלק מסעודת אשכבה), ולאחר מכן שבר שלא ניתן להעריך את אורכו.[10][11]

לאחר השבר, חוזרים האיומים לבעל מתחילת הטקסט, אלא שהפעם הם מופיעים בגוף שלישי – אשרה מתארת לאלכונירשה מה היא מתכוונת לעשות לבעל, ולאחר מכן אומרת שהיא תשכב איתו (עם אלכונירשה). אלכונירשה אומר לה ללכת לעשות כרצונה. אז נכתב ש־dIŠTAR (ענת או עשתרת) שמעה את הנאמר, "הפכה לכוס בידו של אלכונירשה, הפכה לינשוף וישבה על קירותיו (או על שכמו[12])"; ייתכן שהמתרגם החתי התבלבל בין המילה הכנענית "כוס" במשמעות כוס (כלי) לבין אותה מילה במשמעות כוס (עוף). אלכונירשה ואשתו הלכו לשכב, וענת/עשתרת עפה כציפור מעל המדבר, והזהירה את בעל לא לשתות יין עם אשרה. פה שוב מקוטע הלוח, אך מהשברים עולה שבעל מצוי בשאול וענת/עשתרת ואלי השאול מנסים לרפא את פצעיו, ככל הנראה בשל הצלחתה של אשרה במזימתה.[10][11][13]

הטקסט שוב נקטע, ולאחר מכן נראה שבעל עובר מין גירוש שדים, שבו משתתפים משׁביעי רוחות מאמורו וענת או חֿנה (אנ'). הטקסט מקוטע מכדי לעמוד על טיב הטקס. מפֹה והלאה לא שרד הטקסט.[14][15]

עלילת המיתוס מקבילה למעשה יוסף ואשת פוטיפר ולאגדת שני האחים (אנ') המצרית.[4][16]

האלוהות Dku-ni-ir-ša מוזכרת גם בטקסט המתאר טקס פולחני, בהקשר מקוטע.[3][17][18]

מופעים בתקופת הברזל

בכתובת אזתוד, מופיעה קללה למי שימחה את הכתובת, ובה מופיעים בפיניקית האלים "בעל שמם" (בעל השמיים), "אל קנ ארץ", "שמש עלם" (שמש הנצח) ו"כל דר בנ אלם" (כל קהל בני האלים).[19] בעותק הלווי של אותה כתובת, מופיע באותו מקום האל אאה, שחדר לאנטוליה ממסופוטמיה בתיווך חורי, ומוכר מכתובות לוויות נוספות. אאה זוהה באוגרית עם כושר וחסיס.[20]

במקרא, מופיע כינוי דומה מורחב בדברי מלכי־צדק הכהן הכנעני: "לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" (ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ט).[19][21][22]

על אוסטרקון דהוי מירושלים, המתוארך למאות ה־8–7 לפנה"ס, נמצאו בשתי השורות הראשונות שמות פרטיים, ובשורה האחרונה נכתב "[...]קנארץ" (שאר השורות דהויות ובלתי־קריאות). היבלעות הה"א בסוף המילה "קֹנה" תואמת את התארוך (השוו לכתיב "חזאל" = חזה+אל). בשל קיטועו של הטקסט, לא ניתן להבין את ההקשר, אך מקובל להשלים "[אל]קנארץ".[23][24]

במאות הראשונות לספירה

כתובת נאו־פונית מהמאה ה־2 לספירה מלפקי מקדישה ל"אל קנ ארץ" אכסדרה.[25][19]

בתדמור מופיע האל בכמה כתובות כ"אלקנרע" או "אלקונרע",[26] ובכתובת דו־לשונית אחת מקביל לפוסידון.[27][28]

בחטרא מופיע, ככל הנראה, "בעשמין קנה די רעא".[29][30][31]

במקדש בכחוס שבהליופוליס (בעלבכ), הפריסטיל כלל דמויות רבות מהפנתאון המקומי. בין הדמויות האלה נמצאה דמות "גניוס" מכונף, מזוקן וחבוש מין מצנפת פריגית, ולצידו כתובת יוונית המזהה אותו כ־"[-]ονναρος ο και Βριαρης". כתובת אחרת שנמצאה בעיר הקדישה מזבח לאל "Conna[...]". חוקרים קישרו בין הכתובות, וסברו שאת הראשונה יש להשלים "[Κ]ονναρος" ואת השנייה "Conna[rus]", אל שמו גזור מהצורה הארמית "קונרע" (ולא מהצורה הפיניקית "קנארץ"). אלוהות זאת עשויה להיות מקושרת לאל המכונף המופיעה על מטבעות גבל ומאותה תקופה, ומזוהה לאור כתבי פילון מגבל כְאל הכנעני. השם הכפול המופיעה בכתובת ממקדש בככוס מכיל את הרכיב "Βριαρης", שמשמעו "חזק", והוא דומה לשם של אחד ההקטונכירים הענקים.[32]

משמעות שם האלוהות

השם "אל קונה ארץ" הוא שמו של האל אל עם אפיתט. לגבי משמעותו המדויקת של האפיתט חלוקות הדעות. הפועל "לקנות" נפוץ בכמה שפות שמיות, ויש לו כמה משמעויות. העיקרית היא להחזיק או לרכוש רכוש. משמעות נוספת היא להוליד ילדים (משמעות המופיעה גם בעברית, למשל בראשית, ד', א'). המשמעות "ליצור, לברוא" נפוצה בקרב החוקרים, המפרשים את האפיתט כמציין את האלוהות שבראה את הארץ; אך קיומה של משמעות זאת לַפועל "לקנות" שנוי במחלוקת, וחלק מהחוקרים מעדיפים לפרש את שם האלוהות כ"אל המחזיק בארץ, בעלי הארץ".[33][34]

הערות שוליים

  1. ^ François Bron, Recherches sur les inscriptions phéniciennes de Karatepe, Librairie Droz, 1979, עמ' 187
  2. ^ שמות חתיים של מקומות, אלים ואנשים יכולים להיות מתועתקים עם סיומת ־ש, המציינת את יחסת הנושא (nominative case), או בצורה הבסיסית ללא היחסה. ראו איתמר זינגר, החתים ותרבותם, מוסד ביאליק, 2009, עמ' ט.
  3. ^ 1 2 Manfred Weippert, Elemente phönikischer und kilikischer Religion in den Inschriften vom Karatepe, Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft: Supplement I, 1969, עמ' 203
  4. ^ 1 2 איתמר זינגר, "הספרות החתית", בתוך: צפורה טלשיר (ע.), ספרות המקרא: מבואות ומחקרים כרך שני: ספרות המקרא וספרות המזרח הקדום, יד יצחק בן צבי, 2011, עמ' 601 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  5. ^ איתמר זינגר, החִתים ותרבותם, מוסד ביאליק, 2009, עמ' 241–243
  6. ^ 1 2 Harry A. Hoffner, Hittite myths, Scholars Press, 1998, עמ' 90
  7. ^ Emmanuel Laroche, Textes mythologiques hittites en transcription, Deuxième Partie, Revue Hittite et Asianique 82, 1968, עמ' 139–141 doi: 10.3406/rhita.1968.1214
  8. ^ Emmanuel Laroche, Textes mythologiques hittites en transcription, Deuxième Partie, Revue Hittite et Asianique 82, 1968, עמ' 139 doi: 10.3406/rhita.1968.1214
  9. ^ Harry Hoffner, The Elkunirsa Myth Reconsidered, Revue Hittite et Asianique 23, 1965, עמ' 6 doi: 10.3406/rhita.1965.1194
  10. ^ 1 2 Harry A. Hoffner, Hittite myths, Scholars Press, 1998, עמ' 90–91
  11. ^ 1 2 איתמר זינגר, החִתים ותרבותם, מוסד ביאליק, 2009, עמ' 242
  12. ^ Harry Hoffner, The Elkunirsa Myth Reconsidered, Revue Hittite et Asianique 23, 1965, עמ' 13 doi: 10.3406/rhita.1965.1194
  13. ^ איתמר זינגר, "הספרות החתית", בתוך: צפורה טלשיר (ע.), ספרות המקרא: מבואות ומחקרים כרך שני: ספרות המקרא וספרות המזרח הקדום, יד יצחק בן צבי, 2011, עמ' 602 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  14. ^ Harry A. Hoffner, Hittite myths, Scholars Press, 1998, עמ' 92
  15. ^ איתמר זינגר, החִתים ותרבותם, מוסד ביאליק, 2009, עמ' 242–243
  16. ^ יוסף ורגוטה, "פרק לט – מבוא", בתוך: עולם התנ"ך: בראשית, רביבים, 2002, עמ' 216–217 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
  17. ^ טקסט CTH 342.1.3, ראו במקור החתי ובתרגום לגרמנית
  18. ^ Harry Hoffner, The Elkunirsa Myth Reconsidered, Revue Hittite et Asianique 23, 1965, עמ' 5 doi: 10.3406/rhita.1965.1194
  19. ^ 1 2 3 יצחק אבישור, כתובות פיניקיות והמקרא, א. רובינשטיין, 1979, עמ' 136
  20. ^ Manfred Weippert, Elemente phönikischer und kilikischer Religion in den Inschriften vom Karatepe, Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft: Supplement I, 1969, עמ' 200–201
  21. ^ Manfred Weippert, Elemente phönikischer und kilikischer Religion in den Inschriften vom Karatepe, Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft: Supplement I, 1969, עמ' 203–204
  22. ^ מ. ד. קאסוטו, האלה ענת, מוסד ביאליק, 1951, עמ' 43
  23. ^ שמואל אחיטוב, הכתב והמכתב, מוסד ביאליק, 2012, עמ' 34
  24. ^ בנימין אופנהיימר, אל עליון קונה שמים וארץ (בר' יד יח–כ), שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום ב, 1977, עמ' 24
  25. ^ KAI 129
  26. ^ בארמית, "ארע" היא "ארץ", ראו חילופי צ־ע מהאות הפרוטו־שמית ḍ בוויקימילון
  27. ^ J. Hoftijzer, K. Jongeling, Dictionary of the North-West Semitic Inscriptions, Brill, 1995, עמ' 1015–1016
  28. ^ Jean Cantineau, Tadmorea, Syria 19, 1938, עמ' 78–79 doi: 10.3406/syria.1938.4108
  29. ^ J. Hoftijzer, K. Jongeling, Dictionary of the North-West Semitic Inscriptions, Brill, 1995, עמ' 1016
  30. ^ André Caquot, Nouvelles inscriptions araméennes de Hatra (V), Syria 40, 1963, עמ' 15 doi: 10.3406/syria.1963.5629
  31. ^ ראו KAI 244 לקריאה מעט שונה
  32. ^ Jean-Paul Rey-Coquais, Connaros le Puissant, Syria 55, 1978, עמ' 361–370 doi: 10.3406/syria.1978.6647
  33. ^ להרחבה ראו: Ryan Thomas, "אל קנה ארץ: Creator, Begetter, or Owner of the Earth?", Ugarit-Forschungen 48, 2017, pp. 451–521 [1]
  34. ^ Wolfgang Röllig, "El-creator-of-the-earth", in Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst (eds.), Dictionary of Deities and Demons in the Bible, 2nd ed., Brill, 1999, p. 281


אלים במיתולוגיה הכנענית
מפחרת האלים אל (אל קונה ארץ) • אשרה • בעל־הדֻּ/הדד • ענת • עשתרת • דגן • אדון • בעלת גבל • בוהו • מוֹת • בעל פעור • ים • שמש • ירח • כושר וחסיס • כושרות • רשף • חורון • קדש • אשמון • עשתר • כמוש • מלך • קוס • יהוה • שחר • שלם • צד • נכל ואב • שכמן ושנם • לויתן • תנין (אנ') • מלקרת • תנת • בעל חמון • פמי (אנ') • סכן • צדק (אנ') • מישור (אנ') • שלמן • גד • רפאים בעל
אתרים מקודשים מרום צפון • חכפת • כפתר • עשתרות • תותול
ספרוּת שירה אוגריתית: עלילות בעל וענת ‧ עלילת אקהת ‧ עלילת כרת ‧ הולדת שחר ושלם ‧ חתונת ירח ונכל ‧ לחש עלילת האלים הנאבקים בנחש • כתבי סכניתן
פולחן במות • מרזח • פסלים מצבות • מצבות נדר • בית אל • כס עשתרת • מקדש מגדול • תרפים • נסך וקטורת • מזבחות אבן ונחושת • קורבנות, זבחים, מנחות, זבח חלב, שלמים, כליל ועולות • העלאה באוב
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=אל_קונה_ארץ&oldid=337804"