חניה סוכר-זיו

תבנית {{אישיות משחק}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

חניה זיו סוכר (Hénia Suchar;‏ 15 בינואר 1932, צ'רנוביץ – 5 בפברואר 2010, פריז) הייתה שחקנית קולנוע, זמרת ואמנית ישראלית שחיה ועבדה בצרפת.

קורות חייה

בת לישראל סוכר, מבוני באר שבע וחבר ההגנה, ולרחל לישניצמן, בת יבניאל גננת מונטסורי. גדלה במעונות עובדים בתל אביב. למדה פסנתר וקיבלה מלגת לימודים לאקדמיה למוסיקה בפריס, שם גם למדה משחק והחלה בקריירה כשחקנית.

הייתה אשתו של שחקן התיאטרון הצרפתי ז'אק בוביה, בת זוגו של הבמאי הצרפתי פול ברנרד. לאחר נפילת אחיה, זיו סוכר, בקרבות סיני במלחמת ששת הימים הוסיפה את שמו לשם משפחתה. בשנת 1974 פגשה את האדריכל הישראלי אמריקאי אדוארד גרינברג עימו חיה עד לפטירתה, יחד יצרו וקידמו את פרויקט האורבניזם Domobile.

שרה שירים שכתבה והלחינה והוציאה 3 תקליטים. יצרה שטיחי קיר גדולים שהציגה בתערוכות בצרפת ובעולם. הותירה בת.

פילמוגרפיה

• 1960 : Le Cercle vicieux de Max Pécas : Manuella
• 1963 : Le Jour et l'Heure de René Clément : la résistante en bleu
• 1965 : Les Grandes Gueules de Robert Enrico : Christiane
• 1966 : Paris brûle-t-il ? de René Clément : la standardiste à la préfecture
• 1967 : La Vingt-cinquième Heure d’Henri Verneuil : Nora
• 1968 : Provinces (émission "La chevelure d'Atalante"), réalisation de Robert Mazoyer
• 1969 : Le Temps de vivre de Bernard Paul : voix chantée de Marina Vlady (final)

* 1970: אורח בעונה מתה, משה מזרחי : אשת הקצין

• 1970 : Le Cinéma de papa de Claude Berri : la mère
• 1972 : L'aventure c'est l'aventure de Claude Lelouch : une militante

* 1980: המטרו האחרון, פרנסואה טריפו : איבון

• 1983 : La Scarlatine de Gabriel Aghion : Yaël

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.