המטרו האחרון
| קובץ:Dernier metro affiche.jpg | |
| בימוי | פרנסואה טריפו |
|---|---|
| הופק בידי | פרנסואה טריפו |
| תסריט |
פרנסואה טריפו סוזן שיפמן |
| שחקנים ראשיים |
קתרין דנב ז'ראר דפארדיה ז'אן פוארה היינץ בנט |
| מוזיקה | ז'ורז' דלרו |
| צילום | נסטור אלמנדרוס |
| הקרנת בכורה | 17 בספטמבר 1980 |
| משך הקרנה | 131 דקות |
| שפת הסרט | צרפתית |
| דף הסרט ב־IMDb | |
המטרו האחרון (בצרפתית: Le Dernier Métro) הוא סרט מ-1980 אשר נכתב ובוים על ידי הבמאי הצרפתי פרנסואה טריפו והשחקנים הראשיים הם קתרין דנב וז'ראר דפארדיה.
ב-1981 הסרט זכה ב-10 פרסי סזאר בקטגוריות: הסרט הטוב ביותר, השחקן הטוב ביותר (דפארדיה), השחקנית הטובה ביותר (דנב), הצילום הטוב ביותר (נסטור אלמנדרוס), הבמאי הטוב ביותר (טריפו), העריכה הטובה ביותר, הפסקול הטוב ביותר, עיצוב ההפקה הטובה ביותר, המוזיקה הטובה ביותר והתסריט הטוב ביותר. בנוסף הסרט זכה למועמדויות לסרט הזר הטוב ביותר בפרס גלובוס הזהב ובפרס אוסקר.
שם הסרט נגזר מהתופעה שרווחה בזמן הכיבוש הגרמני בפריז, בה הוצגו הצגות התיאטרון בשעה מוקדמת יחסית על מנת שהצופים יספיקו לתפוס את "המטרו האחרון" לפני העוצר הלילי.[1]
עלילה
הסרט מספר על במאי תיאטרון יהודי ואשתו הקתולית אשר בזמן הכיבוש הגרמני בפריז במהלך מלחמת העולם השנייה מסתירה אותו מפני הנאצים במרתף, בזמן שהיא מבצעת במקומו את תפקיד מנהל התיאטרון. מריון שטיינר וצוות השחקנים הנם בהתאם לאמירה האמריקאית הידועה, "ההצגה חייבת להמשך". כמו בסרטו המוקדם יותר של טריפו, ז'יל וג'ים, יש משולש אהבים בין שלוש הדמויות הראשיות: מריון שטיינר (דנב), בעלה לוקה (היינץ בנט) וברנאר גראנז'ה (דפארדיה), שחקן בהפקה האחרונה של התיאטרון.
הפקה
במאי הסרט, פרנסואה טריפו, אמר כי שנים רבות לפני יצירת הסרט ידע כי יום אחד יצור סרט שיעסוק בתקופה בה פריז הייתה תחת השלטון הנאצי, תקופה אותה חווה כילד בפריז, אך רק בשנות ה-70 הציבוריות הצרפתית החלה לעסוק בנושאים אלו.[2] הוא בחר למקם את העלילה בתחום התיאטרון בפריז מאחר שהכיר אותו היטב.[2] טריפו ציין כי אמנם עלילתו המרכזית של הסרט היא בדיונית, אך סצנות מסוימות מבוססות על אירועים אמיתיים וזכרונותיהם של דמויות מתחום התיאטרון הצרפתי. לדוגמה, התגרה בין השחקן גראנז'ה (בגילומו של דפארדייה) למבקר התיאטרון הפרו-נאצי דאקסיה (בגילומו של ז'אן-לואי רישאר). סצנה זו מבוססת על עימות שהיה בין השחקן ז'אן מארה ובין מבקר התיאטרון אלן לוברו (צר') שעבד בעיתון "Je suis partout" (אנ').[2]
שחקנים ראשיים
- קתרין דנב - מריון שטיינר
- ז'ראר דפארדיה - ברנאר גראנז'ה
- ז'אן פוארה - ז'אן-לופ קוטאן
- אנדראה פרול - ארלט גיום
- מוריס ריש - ריימון ברוסייה
- היינץ בנט - לוקה שטיינר
קישורים חיצוניים
- אורי קליין, אה, איזה כיבוש נחמד!, דבר, 26 בדצמבר 1980
הערות שוליים
- ^ אורי קליין, אה, איזה כיבוש נחמד!, דבר, 26 בדצמבר 1980
- ^ 1 2 3 ראיון של פרנסואה טריפו, עם מני פאר, בתוכנית שעה טובה בטלוויזיה הישראלית, דצמבר 1980