ויקי:ציטוט מומלץ/הוספת ציטוט יומי/ארכיון 5

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ארכיונים
ארכיון

2013: אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2014: ינואר; פברואר; מרץ; אפריל; מאי; יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2015: ינואר – יוני; יולי – דצמבר

2016: ינואר – יוני; יולי; אוגוסט; ספטמבר; אוקטובר; נובמבר; דצמבר;

2017: ינואר; פברואר; מרץ – יוני; יולי – ספטמבר; ספטמבר – דצמבר

2018: ינואר – דצמבר

2019: ינואר – דצמבר

2020: ינואר – יוני; יוני – דצמבר

2021: ינואר – יוני; יולי – דצמבר

2022: ינואר – דצמבר

2023: ינואר; יולי

2024: מרץ-אפריל; מאי-יוני;

הצבעות נוספות: ציטוט ליום המדע

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף

__ARCHIVEDTALK__


אנה קרנינה

כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, ואילו כל משפחה אומללה, אומללה היא בדרכה שלה.

— לב טולסטוי, משפט הפתיחה בספר אנה קרנינה.
נבחר דרור - שיחה 12:04, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
נבדק - תקין אתר בית צבי, עיתון הארץ דרור - שיחה 20:57, 16 במאי 2020 (IDT)

ש"י עגנון על פוליטיקאים

החכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים. בתוך כך, קופצים הטיפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טיפשותם.

ציטוט מפר זכויות יוצרים. ההצבעה הופסקה דרור - שיחה 16:40, 22 באוקטובר 2013 (IDT)

לא הרמתי את קולי / מרטין נימלר

בתחילה הם (הנאצים) לקחו את הקומוניסטים. אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט.

— תחילת השיר "לא הרמתי את קולי", מאת מרטין נימלר, כומר גרמני שהתנגד לנאציזם.



(הערה: הציטוט לעיל מחליף את הציטוט למטה:
בתחילה לקחו הנאצים את הקומוניסטים. אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי קומוניסט.
ואז הם לקחו את היהודים. אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי יהודי.
ואז הם לקחו את חברי-האגודים המקצועיים. אני לא הרמתי את קולי, כי לא הייתי חבר איגוד מקצועי.
ואז הם לקחו את הקתולים. אני לא הרמתי את קולי, כי הייתי פרוטסטנטי.
ואז הם לקחו אותי. אך באותה עת כבר לא נותר אף אחד שירים את קולו למעני.
 (הערה: אני מקבל את הערתו של משתמש:שפם אדום, ובמקום הבאת כל השיר, הארוך מדי (אותו אני מוחק כאן), אני משאיר רק את השורה הראשונה - כציטוט). בברכה, דני Danny-w • שיחה 01:16, 19 באוקטובר 2013 (IDT)‏)


  • בעד. Danny-w • שיחה 22:19, 16 באוקטובר 2013 (IDT) (בתקווה שזה לא ארוך מדי).
  • בעד יורם שורק - שיחה 23:18, 16 באוקטובר 2013 (IDT)
  • נגד כאן מיזם ציטוטים שפם אדום - שיחה 21:51, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
  • נוטה ל בעד, בעקבות השינוי החיובי בציטוט. בברכה, ‏Guycn2 - שיחה 01:17, 19 באוקטובר 2013 (IDT)
  • בעד - האם ייכתב ערך על השיר? ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:59, 19 באוקטובר 2013 (IDT)
  • נגד השורה הראשונה בלבד זה לא מספיק. הפואנטה של השיר מגיעה הרי רק בסוף. תומר - שיחה 16:06, 19 באוקטובר 2013 (IDT)
  • נגד מסכים עם תומר. § DuduB § שיחה § 23:30, 20 באוקטובר 2013 (IDT)
  • נגד מסכים עם תומר. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 15:25, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
  • נגד מסכים עם תומר. דוד שי - שיחה 03:01, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
  • בעד לא צריך להיות כל כך חריף בשביל להבין מהשורה הראשונה את הלך הדברים. חמויישֶה - שיחה 10:19, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
  • נגד מסכים עם תומר. דרור - שיחה 20:34, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
לא נבחר דרור - שיחה 20:34, 26 באוקטובר 2013 (IDT)

כל העולם גשר

"וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל"

— רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן תנינא מח.

--♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 18:48, 20 באוקטובר 2013 (IDT)

דרוש מקור מדוייק. בברכה, --איש המרק - שיחה 13:02, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
הנוסח המקורי, ככל הנראה, כפי שגם מופיע בערך רבי נחמן מברסלב: "וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל" (ליקוטי מוהר"ן תנינא מח). דב ט. - שיחה 17:43, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
נוסח הציטוט תוקן בהתאם למקור. תודה. Danny-w • שיחה 18:14, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
נבחר דרור - שיחה 21:06, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
נבדק - תקין מקור - אתר ספרי ברסלב, אתר תנועת בני עקיבא, אתר מכון הרטמן, אוניברסיטת בר אילן דרור - שיחה 19:32, 17 באוקטובר 2020 (IDT) 

ג'ונתן סוויפט על פוליטיקאים

איש כזה נוכל לתאר כך: הוא יצור הרחוק מאוד מאהבה ומשנאה, מרחמים ומרוגז ואין לו כל תאווה וכל יצר לב חוץ מתאווה עזה לעושר, לכוח ולתארי כבוד. יכול הוא להגיד כל דבר חוץ ממה שהוא חושב; לעולם לא יגיד דבר אמת אלא למען אשר תחשוב את דברו לשקר ולא דבר שקר אלא למען תחשוב אותו לאמת. האנשים שירבה להוציא את דיבתם רעה מאחורי גבם ודאי ייתן להם משרה. כי יחל להלל אותך בפני אחרים או בפניך דע כי צפויה לך רעה. אם יבטיח לך דבר ויחזק את דברו בשבועה תדע כי אות רע הוא מאין כמוהו, ואז, אם חכם אתה, תתיאש מכל תקווה

לא נבחר דרור - שיחה 20:55, 29 באוקטובר 2013 (IST)

ריה"ל - עבדי הזמן

עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם –
עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי.
עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ
"חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי.

בעד דוד שי - שיחה 03:00, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד וראה גם פורטל:ספרות/ציטוט נבחר/10 :) דב ט. - שיחה 08:36, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 08:38, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד חמויישֶה - שיחה 16:23, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד אבל צריך להוסיף את שם הפיוט ("עבדי זמן" אא"ט) בברכה, משתמש כבד - 00:42, 24/10/13
נבחר דרור - שיחה 11:54, 1 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין - מקור - פרוייקט בן יהודה, מקור - אתר "כותר" - אוניברסיטת תל אביב דרור - שיחה 11:38, 20 באפריל 2020 (IDT)

ריה"ל - לבי במזרח

לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב

בעד דוד שי - שיחה 03:11, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 08:39, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
נבחר דרור - שיחה 11:55, 1 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין - ראה ארכיון 4. דרור - שיחה 19:46, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

ריה"ל - יפה נוף

יְפֵה נוֹף מְשׂוֹשׂ תֵּבֵל קִרְיָה לְמֶלֶךְ רָב.
לָךְ נִכְסְפָה נַפְשִׁי מִפַּאֲתֵי מַעְרָב!
הֲמוֹן רַחֲמַי נִכְמָר כִּי אֶזְכְּרָה קֶדֶם,
כְּבוֹדֵךְ אֲשֶׁר גָּלָה וְנָוֵךְ אֲשֶׁר חָרָב.
וּמִי יִתְּנֵנִי עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, עַד
אֲרַוֶּה בְדִמְעָתִי עֲפָרֵך וְיִתְעָרָב!
דְּרַשְׁתִּיךְ, וְאִם מַלְכֵּךְ אֵין בָּךְ וְאִם בִּמְקוֹם
צֳרִי גִּלְעֲדֵך – נָחָשׁ שָׂרָף וְגַם עַקְרָב.
הֲלֹא אֶת-אֲבָנַיִךְ אֲחוֹנֵן וְאֶשָּׁקֵם
וְטַעַם רְגָבַיִךְ לְפִי מִדְּבַשׁ יֶעְרָב!

אני מציע ציטוט זה ליום ירושלים, במקום הציטוט הנוכחי ("אם אשכחך ירושלים"), שדי בהופעתו בתשעה באב. דוד שי - שיחה 03:16, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד --♠ Maccabi34 ♠ - שיחה 08:39, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
ארוך מדי עבור התבנית לדעתי, די בארבע שורות או לכל היותר שש. דב ט. - שיחה 08:43, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
נגד ארוך מדי. גם אם יקוצר, לדעתי ליום ירושלים אפשר למצוא משהו מתאים יותר, ולריה"ל יש שירים חשובים יותר. בברכה, משתמש כבד - 00:42, 24/10/13
  • נגד שפם אדום - שיחה 22:01, 26 באוקטובר 2013 (IDT)
  • נגד - ארוך וגולש מתחום הציטוט אל תחום השירה. קובי כרמל - שיחה • 28,000 קצרמרים בוויקיפדיה, להזכירך • 07:47, 30 באוקטובר 2013 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 11:56, 1 בנובמבר 2013 (IST)

ביאליק - ברכת עם

תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים
עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם;
אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים, מִתְרוֹנְנִים
בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם!

— חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "בִּרְכַּת עָם" (תחזקנה)
בעד דוד שי - שיחה 02:59, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
נבחר דרור - שיחה 11:58, 1 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - יש ערך, זמרשת, שירונט, הספרייה הלאומית דרור - שיחה 23:54, 21 במאי 2022 (IDT)

ביאליק - הכניסיני תחת כנפך

הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,
וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,
וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,
קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.

בעד דוד שי - שיחה 03:05, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד הוספתי קישור לשיר. עדיף להשתמש בציטוטים מתוך יצירות שזכו לערכים בפני עצמן, הנמצאים במקרה של ביאליק בקטגוריה:שירי חיים נחמן ביאליק ובמקרה הכללי בקטגוריה:שירים לפי שפה דב ט. - שיחה 08:40, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
נבחר דרור - שיחה 12:04, 1 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין - רשימת מקורות בערך. דרור - שיחה 22:29, 27 ביוני 2020 (IDT)

ביאליק - רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם

רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה.
אֵיכָה דַלֹּתֶם פִּתְאֹם, אֵיכָה חֲדַלְתֶּם יֶשַׁע!
אֵיכָה נֶעֱזַבְתֶּם בָּדָד, אֹבְדֵי עֵצָה וּנְתִיבָה,
לְלֹא מְחוֹנֵן וּמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְלֹא מְכוֹנֵן צָעַד.

— חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם"
בעד דוד שי - שיחה 03:08, 23 באוקטובר 2013 (IDT)
נבחר דרור - שיחה 12:06, 1 בנובמבר 2013 (IST)

שירת ריה"ל

לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם
שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ.

נבחר דרור - שיחה 12:09, 1 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין - יש ערך. דרור - שיחה 22:55, 19 ביוני 2021 (IDT)

זכות יסוד

מזכויות היסוד של האזרח היא שהמדינה לא תתערב בחייו הפרטיים ובהתנהגותו בחדרי חדרים.

— שופט בית המשפט העליון חיים כהן, ע"פ 224/63, בן עמי נגד היועץ המשפטי לממשלה, פד"י י"ח (3) 225, 1964.
פסק דין זה קבע למעשה כי המדינה לא תנקוט בהליכים פליליים נגד הומוסקסואליות, אף שזו היתה עבירה על פי חוק העונשין.
נבחר דרור - שיחה 12:11, 1 בנובמבר 2013 (IST)

הרקליטוס

הכל זורם. דבר אינו נשאר במקום

— הרקליטוס, במקור - Πάντα ῥεῖ καὶ οὐδὲν μένει
נבחר דרור - שיחה 12:14, 1 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין מקור דרור - שיחה 19:03, 21 במאי 2020 (IDT)

אישה מול גבר

מאז דור המייסדים והחלוצים לקחה האישה ולוקחת עד ימינו חלק שווה עם הגבר בעשייה בכל שטחי החיים ואינה נופלת מהגבר ביכולתה לעשות כן, על אף המטלות הנוספות שהיא נושאת בהן כרעייה וכאם.

— השופטת שושנה נתניהו, בג"ץ 104/87, נבו נגד בית הדין הארצי לעבודה, פד"י מ (4) 749 משנת 1990
  • בעד דרור - שיחה 21:13, 29 באוקטובר 2013 (IST)
  • נגד - לדעתי דעות נפוצות אינן ראויות לציטוט רק בגלל שהן הובעו בפסק דין כלשהו. השאלה אם הייתה חשיבות לאמירה הספציפית. בברכה, משתמש כבד - 01:52, 30/10/13
  • נגד אני מסכים עם משתמש כבד סוגיה זו. גילגמש • שיחה 07:42, 30 באוקטובר 2013 (IST)
  • נגד - כקודמיי. קובי כרמל - שיחה • 28,000 קצרמרים בוויקיפדיה, להזכירך • 07:49, 30 באוקטובר 2013 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 09:52, 4 בנובמבר 2013 (IST)

סובלנות וסבלנות

בלא סבלנות וסובלנות בין אדם לרעהו לא תתקיים חברה ולא תיכון ממלכה.

— השופט מישאל חשין, בג"ץ 5434/96, חורב נגד שר התחבורה, פד"י נ"א (4) 1, משנת 1997
לא נבחר דרור - שיחה 09:52, 4 בנובמבר 2013 (IST)

שפיטות

מלוא כל הארץ משפט.

— נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק במאמרו "גבולות המשפט והשיפוט".
בעיני רבים האמירה מסמלת את האקטיביזם השיפוטי של ברק.
לא נבחר דרור - שיחה 14:25, 5 בנובמבר 2013 (IST)

ציונות

גַּם לְלוֹנְדוֹן הָיָה בַּמִּזְרָח הַתּיכוֹן קַל יוֹתֵר,
לְלֹא הִיא וְסִפְרָה שֶׁצָּנַח.
עֵת רָאשֵׁי מֶמְשָׁלוֹת עוֹצְמִים עַיִן לִישׁן,
אוֹר חַדְרָהּ מְשַׁנֶּה אֶת מַפַּת הַמִּזְרָח.

  • בעד - נתן אלתרמן מתרשם מהבחורה שראה בצריף מבודד בנגב, לאחר מבצע 11 הנקודות.
  • בעד ‏Guycn2 - שיחה 07:48, 30 באוקטובר 2013 (IST)
  • נגד קובי כרמל - שיחה • 28,000 קצרמרים בוויקיפדיה, להזכירך • 07:50, 30 באוקטובר 2013 (IST)
  • נגד בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 14:37, 30 באוקטובר 2013 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 14:30, 5 בנובמבר 2013 (IST)

כ"ט בנובמבר

האספה הכללית שנתכנסה למושב מיוחד, לפי בקשתה של המעצמה המנדטורית, כדי להקים ועדה מיוחדת ולתת לה הוראות לעיין בבעיית עתידה של ממשלת א"י... ממליצה בזה בפני הממלכה המאוחדת, כמעצמה המנדטורית לא"י, ובפני כל שאר חברי או"מ, לקבל ולהוציא לפועל, בקשר לעתידה של ממשלת א"י, את תכנית החלוקה עם האיחוד הכלכלי כפי שנקבע להלן

— החלטת עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בכ"ט בנובמבר על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה).
לא נבחר דרור - שיחה 14:31, 5 בנובמבר 2013 (IST)

הייתי הילד הכי קטן בכיתה

הייתי הילד הכי קטן בכתה,
הכי קטן בשיעור,
והכי קטן בהפסקה.

  • בעד -קלאסי ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:42, 5 בנובמבר 2013 (IST)
  • בעד קרוקס ✡ שיחה 19:13, 5 בנובמבר 2013 (IST)
  • מדובר בשיר ידוע ואהוב. אך למה הציטוט שלו משמעותי? מדובר בפזמון. במה יש דווקא לציטוט זה(מבחינה ערכית ואנציקלופדית) שאר רוח, ובמה הוא נעלה על, לדוגמה, הציטוט "את עולמי, עם שחר את לי כל היום/ את עולמי, בלילה את החלום" (השיר "הפרח בגני"/ אביהו מדינה) או על מילות השירים "יונתן הקטן" או "סוס מעץ"? אודה להסבר. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 22:47, 5 בנובמבר 2013 (IST)
  • נגד Liad Malone - שיחה 23:15, 5 בנובמבר 2013 (IST)
  • בעד YoavN123 - שיחה 23:18, 5 בנובמבר 2013 (IST)
הפרת זכויות יוצרים. לא נבחר. דרור - שיחה 14:10, 6 בנובמבר 2013 (IST)

עוצמת ה"ביחד"

באנו חושך לגרש,
בידינו אור ואש.
כל אחד הוא אור קטן,
וכולנו אור איתן.

— שרה לוי-תנאי, השיר "באנו חושך לגרש", משירי חג החנוכה
הפרת זכויות יוצרים. לא נבחר דרור - שיחה 14:12, 6 בנובמבר 2013 (IST)

שפיטות

מלוא כל הארץ משפט.

  • בעד בברכה, משתמש כבד - 01:52, 30/10/13
  • נגד אני חושב שזה לא ציטוט מסעיר במיוחד. גילגמש • שיחה 07:44, 30 באוקטובר 2013 (IST)
  • נגד כנ"ל. קובי כרמל - שיחה • 28,000 קצרמרים בוויקיפדיה, להזכירך • 07:49, 30 באוקטובר 2013 (IST)
  • נגד לא רק שהציטוט לא מסעיר, הוא בעייתי. חמויישֶה - שיחה 14:26, 30 באוקטובר 2013 (IST)
    הוא הסעיר די הרבה אנשים, ומסמל את מהפכת האקטיביזם השיפוטי שהוביל ברק בישראל. בברכה, משתמש כבד - 14:47, 30/10/13
  • בעד ועדיף להוסיף את מה שמשתמש כבד אמר - שזהו הציטוט המסמל את האקטיביזם השיפוטי אמא של גולן - שיחה 14:54, 30 באוקטובר 2013 (IST)
    הוספתי. בברכה, משתמש כבד - 15:40, 30/10/13
  • בעד• Danny-w • שיחה 17:41, 4 בנובמבר 2013 (IST)
  • בעד הציטוט, נגד התוספת של דברי הפרשנות "בעיני רבים האמירה מסמלת את האקטיביזם השיפוטי של ברק" - בפרשנות נוכל לעסוק בכיכר העיר. דוד שי - שיחה 22:47, 4 בנובמבר 2013 (IST)
    אוקי, הסרתי. נקווה שהקוראים יבינו את החשיבות לבד. בברכה, משתמש כבד - 20:37, 06/11/13
  • נגד Nothing Special § DuduB § שיחה § 23:54, 7 בנובמבר 2013 (IST)
  • נגד Tshuva - שיחה 18:34, 12 בנובמבר 2013 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 08:53, 13 בנובמבר 2013 (IST)

האיגרת הראשונה אל הקורנתיים

אִם־בִּלְשֹׁנוֹת אֲנָשִׁים וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאֵין־בִּי אַהֲבָה הָיִיתִי כִּנְחשֶׁת הֹמָה אוֹ כְּצִלְצַל תְּרוּעָה,
וְאִם תִּהְיֶה־לִּי נְבוּאָה וְאֵדַע כָּל־הַסּוֹדוֹת וְכָל־הַדָּעַת וְאִם תִּהְיֶה־לִּי אֱמוּנָה רַבָּה עַד לְהַעְתִּיק הָרִים מִמְּקוֹמָם וְאֵין־בִּי הָאַהֲבָה הָיִיתִי כְּאָיִן,
וְאִם־אֲחַלֵּק אֶת־כָּל־הוֹנִי וְאִם־אֶתֵּן אֶת־גּוּפִי לִשְׂרֵפָה וְאֵין־בִּי הָאַהֲבָה כָּל־זֹאת לֹא תוֹעִילֵנִי.

— דברי השליח פאולוס באיגרת הראשונה על הקורינתיים העוסק בחשיבותה של האהבה בנצרות, פרק י"ג פסוקים 1 - 3, בתרגומו של פרנץ דליטש. פרק זה הולחן על ידי הזמר הישראל אברהם טל בשירו "אם בלשונות".
לא נבחר דרור - שיחה 08:54, 13 בנובמבר 2013 (IST)

דברים בזכות האהבה

הָאַהֲבָה לֹא־תִבֹּל לְעוֹלָם אֲבָל הַנְּבוּאוֹת תִּבָּטַלְנָה וְהַלְּשֹׁנוֹת תִּכְלֶינָה וְהַדַּעַת תִּבָּטֵל.

— דברי השליח פאולוס באיגרת הראשונה על הקורינתיים העוסק בחשיבותה של האהבה בנצרות, פרק י"ג פסוק 8, בתרגומו של פרנץ דליטש. פרק זה הולחן על ידי הזמר הישראל אברהם טל בשירו "אם בלשונות".
לא נבחר דרור - שיחה 08:55, 13 בנובמבר 2013 (IST)

התבגרות/בגרות

כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עוֹלֵל כְּעוֹלֵל דִּבַּרְתִּי כְּעוֹלֵל הָגִיתִי כְּעוֹלֵל חָשָׁבְתִּי וְכַאֲשֶׁר הָיִיתִי לְאִישׁ הֲסִירֹתִי דִּבְרֵי הָעוֹלֵל.

— דברי השליח פאולוס באיגרת הראשונה על הקורינתיים העוסק בחשיבותה של האהבה בנצרות, פרק י"ג פסוק 9, בתרגומו של פרנץ דליטש. פרק זה הולחן על ידי הזמר הישראל אברהם טל בשירו "אם בלשונות".
  • בעד דרור - שיחה 10:11, 4 בנובמבר 2013 (IST)
  • נגד המילה "עולל" מופיעה יותר מדי פעמים וזה גורם לציטוט להשמע משעמם. § DuduB § שיחה § 20:38, 4 בנובמבר 2013 (IST)
  • נגד בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 18:02, 5 בנובמבר 2013 (IST)
  • נגד מתן י - שיחה 22:59, 5 בנובמבר 2013 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 09:16, 13 בנובמבר 2013 (IST)

תיאור מזלו של אדם

אשכים לבית השר - אומרים כבר רכב;
אבוא לעת ערב - אומרים כבר שכב;
או יעלה מרכב או יעלה משכב;
אויה לאיש עני, נולד בלי כוכב!

חיים סלע - שיחה 05:28, 4 בנובמבר 2013 (IST)

צריך אסמכתא לכך שזה רש"י. דרור - שיחה 09:52, 4 בנובמבר 2013 (IST)
אזכור רש"י הוא כנראה בדיחה פרטית של מישהו. הציטוט עצמו ראוי לדעתי. יורם שורק - שיחה 17:27, 4 בנובמבר 2013 (IST)
נבחר דרור - שיחה 09:16, 13 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין - פרוייקט בן יהודה דרור - שיחה 12:12, 1 במאי 2020 (IDT)

ציטוטים לחנוכה

רעיונות לציטוטים נוספים לחנוכה? דרור - שיחה 20:54, 29 באוקטובר 2013 (IST)

חנוכת המזבח

ויהי ביום החמישי ועשרים לחדש התשיעי הוא כסלו, בשנת שמונה וארבעים ומאה, וישכימו בבוקר ויעלו עולות על המזבח החדש כמשפט. ויחנכו את המזבח בעצם היום אשר טמאו אותו הגויים, ויהללו לה' בשירים ובכינורות בחלילים ובמצלצלים. ויפלו על פניהם וישתחוו לה' על אשר נתן להם עוז ותשועה. ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם. ויפארו את פני ההיכל בעטרות ובמגיני זהב ויחטאו את השערים ואת לשכות הכוהנים, וישימו את הדלתות. ותהי שמחה גדולה בכל העם, כי גלל ה' את חרפת הגויים מעליהם. ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'.

חלק מציטוט זה כבר נבחר. דרור - שיחה 12:02, 1 בנובמבר 2013 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 09:12, 13 בנובמבר 2013 (IST)

מות אלעזר

וירא אלעזר החורני והנה חיה אחת חגורה ביתר שאת וגדולה מן האחרות ויאמר בלבו אכן המלך עליה. וישלך את נפשו מנגד למען הציל את עמו ולעשות לו שם עולם בארץ. וירוץ כגיבור בתוך גדודי האויב וחרבו אכלה בשר ימין ושמאל. ויבוא עד הפיל ויכרע בין ברכיו וידקרהו, וייפול הפיל עליו וימות, ובנפלו המית גם אותו.

נבחר דרור - שיחה 09:12, 13 בנובמבר 2013 (IST)

חנוכה - מדוע חוגגים שמונה ימים

ביום ההוא היה טִהוּר המִקדש, ביום עשרים וחמִשה לחֹדֶש ההוא, הוא כִּסְלֵו, חגגו בשמחה שמונה ימים כחג הַסֻכּוֹת, בְּזָכרם כי לפני זמן־מה בִּלוּ את [ימי] חג הַסֻכּוֹת בהרים ובמערות...וקבעו בפקֻדָּה ובגזרה על דעת כֻּלם לכל־עם היהודים לחֹג את הימים האלה בכל־שנה.

— ספר חשמונאים ב, פרק י, פסוקים ה-ח.
  • בעד Liad Malone - שיחה 01:55, 31 באוקטובר 2013 (IST)
  • בעד מותנה בכך שהתרגום הוא ממקור חופשי, כמובן. בברכה, משתמש כבד - 01:34, 31/10/13
מדובר בתרגום א. ש. הרטום משנות ה-60. גם ציטוט קצר נחשב הפרת זכויות יוצרים? Liad Malone - שיחה 01:55, 31 באוקטובר 2013 (IST)
נבחר דרור - שיחה 09:12, 13 בנובמבר 2013 (IST)

שמעון הצדיק

על שלושה דברים העולם עומד - על התורה ועל העבודה ועל גמילות-חסדים.

  • בעד (ראו ציטוט קודם) דרור - שיחה 10:11, 4 בנובמבר 2013 (IST)
  • בעד ‏Guycn2 - שיחה 14:20, 4 בנובמבר 2013 (IST)
  • בעד, וברשותך הוספתי ויקיזציה, בייחוד כי הדבר השני אינו מובן למי שלא חי בזמן הבית. בברכה, משתמש כבד - 15:51, 04/11/13
  • נגד - חשבתי שעבודה זה לעבוד כדי לפרנס את המשפחה, ולא להרוג חיות חסרות ישע במצוות האל. § DuduB § שיחה § 17:49, 4 בנובמבר 2013 (IST)
    למעט בקורבן עולה, החיות היו חסרות ישע, נשחטות ונאכלות כקורבן, באותו אופן שהן חסרות ישע, נשחטות ונאכלות היום. על המשמעות שהייתה לעבודת הקורבנות ואין לסטייק רגיל, יוכל מי שלא חי בזמן הבית לקרוא בערך אליו הפניתי. בברכה, משתמש כבד - 22:09, 04/11/13
    אני לא בטוח שהויקיזציה מדוייקת. תורה זה תלמוד תורה, אבל עבודה - זה עבודת האל (קיום מצוות), ולא מדובר רק בקורבנות אלא קיום כל המצוות (גם כיבוד אב ואם לדוגמא), וגמילות חסדים, בפני עצמה בשל חשיבותה. דרור - שיחה 14:34, 5 בנובמבר 2013 (IST)
    אני לא מכיר שימוש בביטוי 'עבודה' במשמעות הזו. בדקתי עכשיו בפירושי הברטנורה, רש"י, רמב"ם, רבינו יונה ורבינו שמחה בעל מחזור ויטרי, וכולם פירשו שהכוונה כאן היא לעבודת המקדש.[1][2] (ובזמננו אמרו חז"ל שעבודה שבלב - תפילה, מחליפה את עבודת הקורבנות.) אם אינך מסכים, שחזר את הויקיזציה - אתה הצעת את הציטוט. בברכה, משתמש כבד - 15:24, 05/11/13
  • בעד יורם שורק - שיחה 22:32, 4 בנובמבר 2013 (IST)
  • בעד מותנה בלי הקישור לעבודת הקורבנות. כבר מאות שנים שאין קרבנות והעולם עודו עומד שפם אדום - שיחה 22:47, 5 בנובמבר 2013 (IST)
    קרבנות הוחלפו בתפילה, הורדת המילה 'עבודה' תהווה סילוף הציטוט. קרוקס ✡ שיחה 18:13, 6 בנובמבר 2013 (IST)
    לא הצעתי לשנות את הציטוט, אני מתנגד לקישור שנותן מקום רק לפרשנות לפיה שמעון הצדיק כיוון לעבודת הקרבנות. אני תופס את דבריו אחרת. שפם אדום - שיחה 18:57, 6 בנובמבר 2013 (IST)
    על סמך מה? ומעבר למקורות שהבאתי, אל תשכח שבכהן גדול עסקינן. גם דרור הסכים שזו הכוונה (בדף שיחתו). בברכה, משתמש כבד - 20:14, 06/11/13
  • בעד קרוקס ✡ שיחה 18:13, 6 בנובמבר 2013 (IST)
  • בעד Tshuva - שיחה 18:36, 12 בנובמבר 2013 (IST)
נבחר דרור - שיחה 09:19, 13 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין מקור - הספרייה הלאומית דרור - שיחה 21:03, 11 במאי 2020 (IDT)

מבעד לזכוכית האפילה

כָעֵת מַבִּיטִים אֲנַחְנוּ בְּמַרְאָה וּבְחִידוֹת וְאָז פָּנִים אֶל־פָּנִים.

— דברי השליח פאולוס באיגרת הראשונה על הקורינתיים העוסק בחשיבותה של האהבה בנצרות, פרק י"ג פסוק 12, בתרגומו של פרנץ דליטש. הביטוי "במראה ובחידות" תורגם לשפות רבות בצורה "מבעד הזכוכית האפלה" ושימש השראה ליצירות רבות.
לא נבחר דרור - שיחה 20:27, 14 בנובמבר 2013 (IST)

שלוש אלה תעמודנה

וְעַתָּה שְׁלָשׁ־אֵלֶּה תַעֲמֹדְנָה: הָאֱמוּנָה וְהַתִּקְוָה וְהָאַהֲבָה, וְהַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהֶן הִיא הָאַהֲבָה.

— דברי השליח פאולוס באיגרת הראשונה על הקורינתיים העוסק בחשיבותה של האהבה בנצרות, פרק י"ג פסוק 14, בתרגומו של פרנץ דליטש. פאולוס מעמיד את האהבה מעל האמונה ומעל קיום מצוות (כשהוא מתייחס לדבריו של שמעון הצדיק.
  • בעד דרור - שיחה 10:11, 4 בנובמבר 2013 (IST)
  • בעד ‏Guycn2 - שיחה 14:20, 4 בנובמבר 2013 (IST)
  • נגד המשפט מאוס עלי. לא קשה לחפש ערכים בויקיפדיה על אירועים בהם הפגינה הנצרות את "אהבתה" הגדולה כלפי היהודים. מתן י - שיחה 22:59, 5 בנובמבר 2013 (IST)
  • נגד Liad Malone - שיחה 23:19, 5 בנובמבר 2013 (IST)
לא נבחר דרור - שיחה 20:28, 14 בנובמבר 2013 (IST)

ברוך שפינוזה

אהבת אלוהים הנצחית של הנפש היא אהבתו של אלוהים עצמו שבה אוהב אלוהים את עצמו, לא להיותו אין-סופי אלא להיותו מתגלה על ידי מהותה של הנפש האנושית. זאת אומרת: אהבת-אלוהים השכלית של הנפש היא חלק של האהבה האין-סופית, שאלוהים אוהב בה את עצמו

— ברוך שפינוזה, תורת המידות, חלק חמישי, משפט ל"ו
לא נבחר דרור - שיחה 20:29, 14 בנובמבר 2013 (IST)

סורת אל-פאתחה

בשם האל הרחמן והרחום
השבח לאל רבון העולמים
הרחמן והרחום
מלך יום הדין
לך אנו סוגדים וממך אנו מבקשים עזרה
הנחנו בדרך הישר
דרכם של אלה שהיטבת עמם,
לא אלה הכועסים עליהם ולא התועים
נבחר דרור - שיחה 20:39, 14 בנובמבר 2013 (IST)

כ"ט בנובמבר ניסיון נוסף 1

המנדט לארץ ישראל יסתיים במהירות האפשרית, על כל פנים לא יאוחר מה - 1 באוגוסט 1948.

— החלטת עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בכ"ט בנובמבר על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה).
(הצבעה החלה ב-8 בנובמבר) לא נבחר דרור - שיחה 10:25, 17 בנובמבר 2013 (IST)

כ"ט בנובמבר ניסיון נוסף 2

אפשרות ב'

המדינות העצמאיות, הערבית והיהודית, והמשטר הבינלאומי המיוחד לעיר ירושלים, ... יוקמו חודשיים לאחר שיושלם פינויים של הכוחות המזוינים של המעצמה המנדטורית ועל כל פנים לא יאוחר מה-1 באוקטובר, 1948.

— החלטת עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בכ"ט בנובמבר על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה).
לא נבחר דרור - שיחה 10:27, 17 בנובמבר 2013 (IST)


פתגם בערבית

يَوْم عَسَل وَيَوْم بَصَل
יום עסל יום בסל

— פתגם בערבית שמשמעו - יש ימים טובים ויש ימים רעים.
אפשר לשנות. ההר אדרניק - שיחה  •  סוואט-די קראפ! הצטרפו למיזם תאילנד :) 17:53, 10 בנובמבר 2013 (IST)
  • אהיה בעד, אם יתורגם: "יום עסל יום בסל (יום דבש ויום בצל)". ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 08:38, 11 בנובמבר 2013 (IST)
  • בעד מותנה"יום עסל יום בסל" Tshuva - שיחה 18:39, 12 בנובמבר 2013 (IST)
  • בעד אמא של גולן - שיחה 08:33, 13 בנובמבר 2013 (IST)
  • נגד - רדוד + מוכר כבר. לא מצדיק ציטוט פתגם לועזי בויקיפדיה העברית. בברכה, משתמש כבד - 19:20, 13/11/13
  • בעד דרור - שיחה 10:43, 17 בנובמבר 2013 (IST)
נבחר דרור - שיחה 10:43, 17 בנובמבר 2013 (IST)

עת שערי רצון להפתח 1

שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה
הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה
הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
  • בעד קטע השיא בפיוט המעורר את רחמי האל בעת עקידת יצחק. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:45, 6 בנובמבר 2013 (IST)
  • נגד § DuduB § שיחה § 23:56, 7 בנובמבר 2013 (IST)
  • בעד. קטע ששלשת הדתות הגדולות יזדהו איתו. Tshuva - שיחה 08:09, 17 בנובמבר 2013 (IST)
  • בעד אמא של גולן - שיחה 13:34, 17 בנובמבר 2013 (IST)
  • נגד - מספיק הציטוט שכבר נבחר מפיוט זה. אני גם לא בטוח ש-Ovedc בעצמו התכוון להציע בית זה עצמאית, לאחר שנבחר הבית החלופי. בברכה, משתמש כבד - 21:42, 17/11/13
לא נבחר דרור - שיחה 13:26, 19 בנובמבר 2013 (IST)

עת שערי רצון להפתח 2

  • הבעיה בבית זה לכשעצמו היא שלא מובן ממנו מדוע הוא מתייחס לעקידתו של יצחק בלשון עבר, שזה קצת מבלבל כי יצחק לא באמת נשחט. אפשר להוסיף הבהרה שהקטע מתייחס רק למחשבתו של יצחק על העתיד. בנוסף, שרה ויצחק אינם מוזכרים במפורש, אלא רק שרה כמי שילדה את הדובר בגיל 90, מה שגם כן עלול להקשות על הקוראים. בכל מקרה לדעתי השיא הוא הבית שאחריו, שהוא גם ברור יותר:
מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי
נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי
חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי
קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפְרִי
וְאְמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

מה דעתך? בברכה, משתמש כבד - 16:12, 06/11/13

נבחר דרור - שיחה 10:58, 17 בנובמבר 2013 (IST)

צום י' טבת

וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ
בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָלַיִם
וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב.

— המצור על ירושלים החל בעשרה בטבת בשנה התשיעית של מלכות צדקיהו.
מופיע פעמיים במקורות:ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק א'; ספר ירמיהו, פרק נ"ב, פסוק ד'

―Tshuva (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נבחר דרור - שיחה 11:02, 21 בנובמבר 2013 (IST)
נבדק - תקין -(נבדקו שני הפסוקים) דרור - שיחה 10:14, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=ויקי:ציטוט_מומלץ/הוספת_ציטוט_יומי/ארכיון_5&oldid=470012"