הנרי החמישי (סרט, 1944)
הנרי החמישי (באנגלית: Henry V; הכותרת הרשמית, בעקבות מהדורת הקוורטו של המחזה מ-1960 היא The Chronicle History of King Henry the Fift with his battell fought at Agincourt in France "הכרוניקה ההיסטורית של המלך הנרי החמישי ומלחמתו בקרב אז'נקור בצרפת") הוא סרט קולנוע אודות הנרי החמישי, מלך אנגליה, המבוסס על המחזה "הנרי החמישי" מאת ויליאם שייקספיר (וכולל גם חלקים מתוך המחזות הנרי הרביעי, חלק ראשון והנרי הרביעי, חלק שני). את הסרט ביים לורנס אוליבייה שגם הפיק אותו ועיבד אותו למסך והוא אף משחק את התפקיד הראשי בסרט. הסרט, שצולם בשלהי מלחמת העולם השנייה, נועד לשמש כחיזוק מורלי לבריטניה, כסרט פטריוטי, שנועד לחזק את רוח הלוחמים והעם. הסרט הוקדש לכוחות הקומנדו של צבא בריטניה, ההולכים בעקבות "אבות-אבותיהם המתוארים בסרט". הסרט הופק בעידודו הישיר של ראש-ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל ומומן בחלקו על ידי ממשלת בריטניה. הסרט זיכה את אוליבייה בפרס אוסקר לשם כבוד לשנת 1946.[1] הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, פרס אוסקר למוזיקה המקורית הטובה ביותר, פרס אוסקר לעיצוב ההפקה הטוב ביותר ופרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר.
עלילה
הסרט נפתח במבט פנורמי על לונדון של שנת 1600 והמצלמה הולכת ומתמקדת בתיאטרון הגלוב, על במתו נפתח המחזה בנאום של המספר (בגילומו של לסלי בנקס (אנ')) מול קהל של התקופה האליזבתנית. התמונה הראשונה של המחזה, תיאור מצב העניינים הפוליטיים בממלכה והגעת השליח מה דופין של צרפת מתרחשות כמחזה על הבמה. המחזה משלב תמונות מן המחזות הנרי הרביעי, חלק ראשון והנרי הרביעי, חלק שני המציגות את ג'ון פלסטף וחבורתו וממחיזות את מותו של פלסטף, גישה עליה חזר קנת בראנה בסרטו הנרי החמישי משנת 1989.
בשלב זה עובר המחזה לסאות'המפטון ולהכנות הצבאיות של הנרי וצבאו לקראת מסע המלחמה לצרפת. שיאו של הסרט בקרב אז'נקור ובנאום יום קריספין הקדוש, אותו נושא הנרי על מנת לעורר את רוח חייליו ולהמריץ אותם לניצחון "מעטים מול רבים": The fewer men, the greater share of honour ("ככל שימעטו האנשים, כך יגדל הכבוד").
לאחר הניצחון על הצרפתים, נושא המלך הנרי לאשה את הנסיכה קתרין מוולואה (בגילומה של רנה אשרסון (אנ')).
בסיום, חוזרת המצלמה לאולם תיאטרון הגלוב, להשתחוויה של השחקנים, כנהוג בסיום הצגות מול קהל.
הפקה
הסרט צולם בשנת 1944, במקביל לאירועי הפלישה לנורמנדי, באמצעות ציוד הטכניקולור היחיד שהיה בבריטניה באותה עת, כאשר חלק ניכר מהציוד וכח אדם הטכני היה מגויים למלחמה.
לונדון של 1600 עוצבה כמיניאטורה מדויקת ומפורטת, על סמך מחקר כיצד נראתה העיר לפני השריפה של 1666, ששינתה את פניה כליל. הקהל הצופה בהצגה הורכב מניצבים בתלבושות תקופתיות שהגיבו למחזה המוצג על הבמה בזמן אמת.
ההשראה לעיצוב התלבושות והאתרים בצרפת נבעה מהסצנות המתוארות בספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי וניכר בעושר של צבעים, בגדים, שריונות וציוד תקופתי. קרב אז'נקור עצמו כמו גם צילומי חוץ נוספים, צולם באירלנד באופן שמזכיר ומשחזר ציורים תקופתיים. הצבעוניות העזה והבוהקת וההעמדה הקפדנית של הניצבים, מקנים לכל צילום איכות מלאכותית של תמונה מסוגננת.
המוזיקה (בהלחנתו של ויליאם וולטון) שואפת להיות אף היא ייצוג של המוזיקה האליזבתנית, כולל שירת המזמור Non nobis בסיום הקרב, מסורת שאף היא שוחזרה על ידי קנת' בראנה בסרטו מ-1989.
שינויים במחזה
פרט להחדרת קטעים הכוללים ייצוג רב יותר לחבורתו של פלסטף לתוך עלילת "הנרי החמישי", ויתר אוליבייה על מספר קטעים.
החלקים אותם קיצץ אוליבייה מהמחזה הם אלו העלולים לצייר את הנרי כמלך עריץ ונוקשה, שסגנונו איננו מרומם ופטריוטי מספיק. כך נקצצו החלקים בהם הוא מורה על הוצאתם להורג של המורדים בתחילת המחזה (ריצ'רד מקיימברידג', הנרי סקופ ותומאס גריי), הנאום בו הוא מאיים לשלח את חייליו לרצוח ולאנוס את אזרחי ארפלור אם לא ייכנעו, שיסוף גרונם של בני הערובה הצרפתים וסירובו לעצור את הוצאתו להורג של ידידו לשעבר ברדולף. גם סיומו המלנכולי של נאום הסיום, שבישר על קץ תור הזהב של מלכות הנרי החשמישי ואובדן הכיבושים בצרפת, נקצץ החוצה מן הסרט, על מנת שיוותר עם סיום מרומם-נפש.
קישורים חוצוניים
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Churchill, Shakespeare, and Agincourt, The Churchill project