גריגורי אלכסנדרוב

תבנית {{אישיות משחק}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

גריגורי אלכסנדרוב (ברוסית: Григорий Васильевич Александров; ‏23 בינואר 1903 - 16 בדצמבר 1983), שחקן ובמאי קולנוע סובייטי.

גריגורי אלכסנדרוב נולד בשם "גריגורי מורמוננקו" (Григорий Мормоненко) בעיר יקטרינבורג במשפחת פועלים. כבר בגיל 9 החל לעבוד בעבודות מזדמנות בתיאטרון העירוני. בשנת 1917 הוא סיים לימודי כינור בבית הספר המקומי. בשנת 1920 לאחר סיום לימודי בימוי החל לעבוד במחלקת תרבות של הממסד המקומי. בתקופה זו הוא הכיר את איוואן פירייב. בשנת 1921 החברים החליטו לעבור למוסקבה.

במוסקבה אלכסנדרוב שיחק בהצגות בבימויו של סרגיי אייזנשטיין והצטלם בסרטיו. הם גם שיתפו פעולה בכתיבת תסריטים ובימוי. בשנת 1929 הם נסעו לארצות הברית לתקופה של 3 שנים. הם שהו בהוליווד וגם ביקרו במקסיקו. בשנת 1932 הם צילמו את הסרט "וויווה מקסיקו" שלא הושלם וקטעים ממנו הוקרנו רק בשנת 1979.

בשנת 1932 אלכסנדרוב חזר לברית המועצות וצילם סרט "אינטרנציאונל" המשבח את מדיניות של יוסיף סטלין ואישיותו כמנהיג.

בשנת 1934 אלכסנדרוב השלים את בימוי הסרט החברה העליזים עם לאוניד אוטיוסוב וליובוב אורלובה בתפקידים ראשים. זה גם היה הסרט הראשון של איסאק דונייבסקי. למרות שתחילה לסרט הייתה ביקורת צוננת, הוא זכה להצלחה רבה. באותה שנה הסרט זכה בפרס בפסטיבל הסרטים של ונציה.

בהמשך הוא ביים עוד 2 קומדיות מוזיקליות "הקירקס" (1936) ו"וולגה וולגה" (1938) שזכו להצלחה. כל 3 סרטים מוקרנים עד היום ברוסיה.

בשנות ה-40 אלכסנדרוב ביים סרטים נוספים תוך המשך תיאור החיים בברית המועצות בצורה חיובית ביותר. הצלחת סרטים אלו לא הייתה דומה כלל וכלל לקומדיות של שנות ה-30. אומנם הסרט "האביב" זכה בפרס בפסטיבל הסרטים של ונציה.

אלכסנדרוב היה מקורב מאוד ליוסיף סטלין וצילם מספר סרטים לפי הוראתו הישירה.

בשנים 1951-1957 הוא היה מלמד ב־VGIK.

בהמשך אלכסנדרוב ביים מספר סרטים נוספים.

עבור היצירות שלו אלכסנדרוב זכה פעמיים בפרס סטלין (1950,1941), 3 פעמים עיטור לנין (1939,1950,1973), 3 פעמים עיטור הדגל האדום של העמל (1953,1963,1967), התואר גיבור העמל הסוציאליסטי (1973) ותואר אמן העם (1948).

בשנת 1976 הוא פרסם ספר אוטוביוגרפי "הזמן והקולנוע" (Эпоха и кино)

הוא נפטר בשנת 1983 ונטמן בבית העלמין נובודוויצ'יה.

פרטים אישיים

לאחר היכרותו עם ליובוב אורלובה התגרש אלכסנדרוב מאשתו והתחתן איתה. השניים היו נשואים עד מותה ב-1975 ולזוג היה בן. כשנה לאחר פטירתה נפטר גם בנו מאשתו הראשונה. וזמן קצר לאחר מכן התחתן אלכסנדרוב עם אשתו של בנו המנוח.

פילמוגרפיה (חלקית)

1925 - אוניית הקרב פוטיומקין במאי שני ושחקן
1925 - שביתה במאי שני, תסריטאי ושחקן
1927 - אוקטובר (Октябрь) במאי שני
1930 - הרומנס הסנטמנטלי (Сентиментальный романс)
1932 - אינטרנציונל (Интернационал)
1934 - החברה העליזים (Весёлые ребята)
1936 - הקרקס (Цирк)
1937 - נאום של חבר יוסיף סטלין בכנס ה-7 (Доклад тов. Сталина о проекте Конституции СССР на VII Чрезвычайном Съезде Советов)
1938 - וולגה--וולגה (Волга-Волга)
1940 - הדרך הבהירה (Светлый путь)
1947 - האביב (Весна)
1949 - מפגש על אלבה (Встреча на Эльбе)
1952 - המלחין גלינקה (Композитор Глинка)
1974 - הזרזיר והנבל (Скворец и Лира) - לא הוקרן
1979 - ויוה מקסיקו (Да здравствует Мексика!) על בסיס צילומים של שנת 1932

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גריגורי אלכסנדרוב בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

גריגורי אלכסנדרוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

גריגורי אלכסנדרוב

פרטים אישיים

פילמוגרפיה (חלקית)

קישורים חיצוניים

תפריט ניווט

חיפוש