ג'ו פשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{אישיות משחק}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ג'וזף "ג'ו" פרנק פשי (באנגלית: Joseph Frank "Joe" Pesci; נולד ב-9 בפברואר 1943) הוא שחקן קולנוע ומוזיקאי אמריקאי ממוצא איטלקי, זוכה פרס אוסקר ופרס באפט"א, שהוציא גם שלושה אלבומי שירה. מרבה לגלם את דמויותיהם של גנגסטרים אלימים ומרבה לשתף פעולה עם רוברט דה נירו ומרטין סקורסזה.

ביוגרפיה

פשי נולד בניוארק, ניו ג'רזי ב-1943 למריה, שעבדה כספרית, ולאנג'לו, מלגזן עבור חברת ג'נרל מוטורס. שורשיי משפחתו הם איטלקיים שמקורם בטורינו.

פשי עבד כספר בשנות ה-60, יחד עם אימו. באותה תקופה, יצא אלבומו "ג'ו הקטן יודע לשיר" תחת השם ג'וזף ריצ'י, בליווי להקה שכללה את חברו הקרוב ומי שעתיד להיות עמיתו למקצוע המשחק, פרנק וינסנט. בהמשך וינסנט ופשי חברו יחד לצמד והופיעו במופע קומי משותף מ-1970 ועד 1976.

קריירה

החל את קריירת המשחק שלו בגיל 10 כאשר שיחק בתוכנית טלוויזיה שבה שיחקה השחקנית קוני פרנסיס. סרטו הראשון היה סרט דל תקציב משנת 1976 שנקרא "The Death Collector" . לאחר ששיחק בסרט, חזר פשי לברונקס ועבד במסעדה שהייתה מתחת לביתו.

ב-1979 קיבל פשי שיחת טלפון מרוברט דה נירו, שהתרשם מהופעתו בסרטו הראשון, והציע לו לשחק לצידו בסרטו של מרטין סקורסזה "השור הזועם". הוא שיחק בסרט ואף שבר את אחת מצלעותיו במהלך צילומיו.[1] הופעתו בסרט הייתה פריצת הדרך הקולנועית של פשי. הוא זכה על התפקיד בפרס באפט"א ולמועמדות ראשונה לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

בשנים שלאחר מכן, הוסיף לשחק לצידו של דה נירו בסרטים "היו זמנים באמריקה", "קזינו" ו"החבר'ה הטובים". בעבור זה האחרון זכה פשי בפרס האוסקר בקטגוריית שחקן המשנה.[2] נאום הזכייה שלו היה אחד מנאומי הזכייה הקצרים ביותר כאשר אמר "לכבוד הוא לי. תודה רבה."[3]

פשי כיכב גם בסרטים "שכחו אותי בבית", "שכחו אותי בבית 2", "ג'י. אף. קיי - תיק פתוח", "סהרורי" ו-"בן דודי ויני". כן הופיע בסדרת סרטי "נשק קטלני" (החל מהסרט השני). ב-1992 הנחה פרק בתוכנית "סאטרדיי נייט לייב".

ב-1998 הוציא את האלבום השני שלו, 30 שנה לאחר אלבומו הראשון. הוא קרא לו "וינסנט גמביני" על שם דמותו בסרט "בן דודי ויני" וב-1999, לאחר יציאתו של הסרט "נשק קטלני 4", הכריז פשי כי הוא פורש ממשחק לטובת פיתוח קריירה מוזיקלית.

עם זאת, הוא שב למשחק כאשר הופיע בתפקיד אורח בסרטו של רוברט דה נירו "שומר המדינה" (2006) ובסרט "חוות האהבה" (2010) לצידה של השחקנית הלן מירן.

בשנת 2019, לאחר ניסיונות שכנוע רבים, הסכים להופיע בתפקיד ראשי בסרטו של סקורסזה "האירי", לצידם של דה נירו ואל פצ'ינו. על תפקידו היה מועמד פעם נוספת לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר.

בנובמבר 2019, הוציא את האלבום השלישי שלו, "ג'ו פשי... עדיין שר", 21 שנה לאחר אלבומו השני.[4]

חיים אישיים

פשי היה נשוי שלוש פעמים. הוא התחתן לראשונה ב-1964. ב-1988 הוא התחתן בפעם השלישית עם הדוגמנית קלואדיה הארו, ששיחקה במספר סרטים ביחד איתו. ב-1992 נולדה לו בת בשם טיפאני ובאותה שנה הם התגרשו. ב-2000 החל לצאת עם אנג'י אברהארט וב-2007, הזוג התארס, אך ב-2008 דווח כי הזוג נפרד. [5]

פילמוגרפיה

טלוויזיה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ו פשי בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ Elaine Dutka, 'I Am the Movies I Make' : Martin Scorsese's passion and commitments earn him the AFI's most prestigious honor, Los Angeles Times, ‏1997-02-22 (ב־)
  2. ^ עירית שמגר, שבעה במכה, מעריב, 27 במרץ 1991
  3. ^ 10 Oscar Speeches That Were 10 Words or Fewer, Mental Floss, ‏2019-02-24 (ב־)
  4. ^ Joe Pesci’s new jazz album is incredibly surreal, but sweet and sincere nonetheless – review, The Independent, ‏2019-11-29 (ב־English)
  5. ^ IOL: Pesci ends engagement with model Everhart, web.archive.org, ‏2008-04-30


פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר
1936–1940 וולטר ברנן (1936) • ג'וזף שילדקראוט (1937) • וולטר ברנן (1938) • תומאס מיטשל (1939) • וולטר ברנן (1940)
1941–1960 דונלד קריספ (1941) • ואן הפלין (1942) • צ'ארלס קובורן (1943) • בארי פיצג'רלד (1944) • ג'יימס דאן (1945) • הרולד ראסל (1946) • אדמונד גוון (1947) • וולטר יוסטון (1948) • דין ג'אגר (1949) • ג'ורג' סנדרס (1950) • קארל מולדן (1951) • אנתוני קווין (1952) • פרנק סינטרה (1953) • אדמונד או'בראיין (1954) • ג'ק למון (1955) • אנתוני קווין (1956) • רד באטנס (1957) • ברל אייבס (1958) • יו גריפית' (1959) • פיטר יוסטינוב (1960)
1961–1980 ג'ורג' צ'קיריס (1961) • אד בגלי (1962) • מלווין דאגלס (1963) • פיטר יוסטינוב (1964) • מרטין בלסם (1965) • וולטר מתאו (1966) • ג'ורג' קנדי (1967) • ג'ק אלברטסון (1968) • גיג יאנג (1969) • ג'ון מילס (1970) • בן ג'ונסון (1971) • ג'ואל גריי (1972) • ג'ון האוסמן (1973) • רוברט דה נירו (1974) • ג'ורג' ברנס (1975) • ג'ייסון רוברדס (1976) • ג'ייסון רוברדס (1977) • כריסטופר ווקן (1978) • מלווין דאגלס (1979) • טימותי האטון (1980)
1981–2000 ג'ון גילגוד (1981) • לואיס גוסט ג'וניור (1982) • ג'ק ניקולסון (1983) • היינג נגור (1984) • דון אמיצ'י (1985) • מייקל קיין (1986) • שון קונרי (1987) • קווין קליין (1988) • דנזל וושינגטון (1989) • ג'ו פשי (1990) • ג'ק פאלאנס (1991) • ג'ין הקמן (1992) • טומי לי ג'ונס (1993) • מרטין לנדאו (1994) • קווין ספייסי (1995) • קובה גודינג ג'וניור (1996) • רובין ויליאמס (1997) • ג'יימס קובורן (1998) • מייקל קיין (1999) • בניסיו דל טורו (2000)
2001–2020 ג'ים ברודבנט (2001) • כריס קופר (2002) • טים רובינס (2003) • מורגן פרימן (2004) • ג'ורג' קלוני (2005) • אלן ארקין (2006) • חאווייר ברדם (2007) • הית' לדג'ר (2008) • כריסטוף ואלץ (2009) • כריסטיאן בייל (2010) • כריסטופר פלאמר (2011) • כריסטוף ואלץ (2012) • ג'ארד לטו (2013) • ג'יי קיי סימונס (2014) • מארק ריילנס (2015) • מהרשלה עלי (2016) • סם רוקוול (2017) • מהרשלה עלי (2018) • בראד פיט (2019) • דניאל קלויה (2020)
2021 ואילך טרוי קוטסור (2021) • קי הוי קואן (2022) • רוברט דאוני ג'וניור (2023)
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=ג%27ו_פשי&oldid=109091"