אניו מוריקונה
תקופת הפעילות | 1946–2020 (כ־74 שנים) |
---|
אניו מוריקונה (באיטלקית: Ennio Morricone; 10 בנובמבר 1928 – 6 ביולי 2020[1]) היה מלחין ומנצח איטלקי, במהלך הקריירה שלו הלחין מוזיקה ליותר מ-400 פסקולים ויותר ממאה יצירות קלאסיות. זכה בפרס אוסקר לשם כבוד (2006) על מפעל חיים, ובפרס אוסקר לפסקול המקורי הטוב ביותר (2015), מתוך שש מועמדויות. הוא זכה בשלושה פרסי גראמי, שלושה פרסי גלובוס הזהב, שישה פרסים של האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה, שני פרסים של האקדמיה האירופית לקולנוע, פרס אריה הזהב ופרס פולאר למוזיקה. 70 מהסרטים שיצר להם פסקול זכו בפרסים.
היצירות המוכרות שלו כוללות את: "האקסטזה של זהב", "Se telefonando", "איש עם מפוחית", "הנה לך", "Chi Mai", "האבוב של גבריאל" ו-"E Più Ti Penso". הוא השפיע על אמנים רבים כולל הנס צימר, דיינג'ר מאוס, דייר סטרייטס, מיוז, מטליקה, שדות הנפילים ורדיוהד.
ביוגרפיה
נולד ברומא לליברה רידולפי ולמריו מוריקונה, במשפחה בת חמישה ילדים. לאמו הייתה חנות בדים קטנה ואביו עבד כנגן חצוצרה בהרכבים שונים. אביו לימד אותו לקרוא תווים ולנגן במספר כלים. הוא החל בלימודי נגינה בחצוצרה באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה וסיים אותם בהצלחה ב-1946.
עבודתו המוזיקלית
מוריקונה התפרסם בעיקר בשל פסקולים שכתב לסרטים. הוא כתב מוזיקה ליותר מ-500 סרטים וסדרות טלוויזיה, בהם כ-30 מערבונים. מוריקונה זכה בתהילת עולם על המנגינה שהלחין לסרט "הטוב, הרע והמכוער" בבימויו של סרג'ו לאונה (1966). בשנים שלאחר מכן הוא זכור בשל המוזיקה שהלחין לסרט "המיסיון" (שם הסרט תורגם בשעתו לעברית כ"המשימה") משנת 1986 בכיכובם של רוברט דה נירו וליאם ניסן, כשהמנגינה הבולטת ביותר היא "האבוב של גבריאל", שזכה לגרסאות כיסוי ווקאליות ואינסטרומנטליות רבות. "ימים ברקיע" בבימויו של טרנס מאליק, "זאב" בבימויו של מייק ניקולס, "הבלתי משוחדים" בבימויו של בריאן דה פלמה, "סינמה פרדיסו" בבימויו של ג'וזפה טורנאטורה ו"הדבר" בבימויו של ג'ון קרפנטר. הבמאי קוונטין טרנטינו נוהג לשלב מנגינות של מוריקונה בחלק מסרטיו, אם כי המנגינות נלקחו מפסקולים קודמים ולא נכתבו במיוחד לסרטיו. ברם, עבור סרטו השמיני של טרנטינו, "שמונת השנואים" (2015), הלחין מוריקונה את הפסקול.
פרסים
ב-2007 קיבל פרס אוסקר לשם כבוד על תרומתו למוזיקה בקולנוע. הוא היה המלחין השני בהיסטוריה של טקסי האוסקר שקיבל פרס על מפעל חיים. ב-2016 קיבל פרס אוסקר נוסף, על הפסקול שהלחין לסרטו של טרנטינו, "שמונת השנואים" ובכך היה לזוכה המבוגר ביותר שזכה בפרס אוסקר.
חיים אישיים
באוקטובר 1956 נישא למרי טרוויה, אותה פגש ב-1950. לשניים נולדו שלושה בנים ובת. רעייתו כתבה מילים למספר פסקולים שהלחין. בנו אנדראה גם הוא מלחין ומנצח. בנו ג'ובאני הוא קולנוען המתגורר בניו יורק.
אניו מוריקונה נפטר ב-6 ביולי 2020.
הנצחה
בשנת 2021 יצא הסרט הדוקו "אניו" בביומו ג'וזפה טורנאטורה (במאי הסרט סינמה פריסו), שעוסק בדמותו והשפעתו של אניו מוריקנה.
פסקולים שכתב לסרטים
מוריקונה מכר יותר מ-70 מיליון תקליטים ברחבי העולם במהלך הקריירה שלו שנפרשה על פני שבעה עשורים. בשנת 1971 קיבל את תקליט הזהב הראשון שלו (דיסקו ד'אורו) עבור מכירת 1,000,000 תקליטים באיטליה ו"טארגה ד'אורו" עבור מכירות עולמיות של 22 מיליון.
- בעבור חופן דולרים (1964)
- סלאלום (1965)
- הטוב, הרע והמכוער (1966)
- ציפורי טרף, ציפורי שיר (1966)
- הקרב על אלג'יר (1966)
- הצלפים (1967)
- היו זמנים במערב (1968)
- תיאורמה (1968)
- קוראים לי אף אחד (1973)
- משה (מיני-סדרה) (1974)
- סאלו או 120 ימי סדום (1975)
- 1900 (1976)
- ימים ברקיע (1978)
- המקצוען (1981)
- היצור (1982)
- כלב לבן (1982)
- היו זמנים באמריקה (1984)
- המיסיון (1986)
- הבלתי משוחדים (1987)
- פרנטיק (1988)
- סינמה פרדיסו (1989)
- קשור אותי! אהוב אותי! (1990)
- המלט (1990)
- באגסי (1991)
- עיר של אושר (1992)
- שיקוי אהבה מס' 9 (1992)
- בקו האש (1993)
- זאב (1994)
- לוליטה (1997)
- עיר אפלה (1998)
- מלנה (2000)
- 72 מטרים (2004)
- לרדת מהפסים (2005)
- ללא גורל (2005)
- ג'אנגו ללא מעצורים (2012)
- שמונת השנואים (2015)
קישורים חיצוניים
- בן שלו, הצלילים המכאיבים, המוזרים, הנצחיים של אניו מוריקונה, באתר הארץ, 23 בפברואר 2007
- טליה אלון, אניו מוריקונה (2020-1928): הרהורים על מוזיקה וקולנוע, באתר "דיומא", 14 ביולי 2020
- יעל שוב, רקוויאם לפסקול: הספד מוזיקלי למלחין האגדי אניו מוריקונה, באתר Time Out תל אביב, 6 ביולי 2020
- אניו מוריקונה, באתר "Find a Grave" (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
הערות שוליים
- ^ מלחין הסרטים וזוכה האוסקר אניו מוריקונה הלך לעולמו בגיל 91, באתר וואלה, 6 ביולי 2020
סרטי סרג'ו לאונה | ||
---|---|---|
סרטים | הענק מרודוס (1961) • בעבור חופן דולרים (1964) • הצלפים (1965) • הטוב, הרע והמכוער (1966) • היו זמנים במערב (1969) • בעבור חופן דינמיט (1971) • היו זמנים באמריקה (1984) | |
שותפים בולטים | אניו מוריקונה • קלינט איסטווד |
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לפסקול הטוב ביותר | |
---|---|
|
- ויקינתונים - השוואת ערכים: חסר: P31
- ערכים עם פרופילי קולנוענים-מוזיקאים
- זוכי פרס באפט"א: אישים
- בקרת זהויות עם 0 פריטים
- אניו מוריקונה
- ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה
- מלחיני קולנוע
- זוכי פרס גראמי
- זוכי אוסקר: פרסי כבוד
- זוכי פרס אריה הזהב - מפעל חיים
- אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: תיאטרון ומופעים
- זוכי אוסקר: הפסקול הטוב
- מלחינים איטלקים במאה ה-20
- מלחינים איטלקים במאה ה-21
- אמני וירג'ין רקורדס
- מקבלי עיטור מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה
- איטלקים שנולדו ב-1928
- איטלקים שנפטרו ב-2020