אליעזר פאפו (חוקר ספרות)

אליעזר פאפו

ענף מדעי	ספרות
תרומות עיקריות
חקר פולקלור ותרבות יהודי ספרד דוברי לאדינו

אליעזר פאפו (נולד ב-25 באפריל 1969 בסרייבו) הוא מרצה בכיר בחוג לספרות עברית וראש מרכז גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תחומי עיסוקו הם התרבות היהודית הספרדית, הספרות הכללית והרבנית של היהודים הספרדים, הפולקלור ושפת הלאדינו. חתן פרס יצחק בן-צבי לשנת ה'תשע"ד.

שימש כרב בפדרציית הקהילות היהודיות בבוסניה והרצגובינה עד לשנת 2024. חיבר רומנים בלאדינו ובסרבו-קרואטית.

ביוגרפיה

פאפו נולד וגדל בסרייבו, אז בתחומי הפדרציה היוגוסלבית (כיום בוסניה והרצגובינה). למד לתואר ראשון בפקולטה למשפטים באוניברסיטת סרייבו. בצעירותו החל תהליך של חזרה בתשובה, ובעקבותיו נחשף לספרות הלאדינו. בשנת 1991 עלה לישראל והחל ללמוד במדרש ספרדי ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. למד לתואר שני בחטיבה ללשונות היהודים במחלקה ללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת ההסמכה שלו כתב בהנחיית פרופ' דוד מ' בוניס, והיא עסקה במחזותיה של לאורה פאפו. בשנת 2008 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על עבודת דוקטורט שכותרתה "והיתלת לבנך: פרודיות ספרדיות-יהודיות על הגדה של פסח" בהנחיית פרופ' תמר אלכסנדר.

שימש כעמית הוראה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון וכמרצה מן החוץ בה, באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת סטנפורד. בשנת 2009 יצא לפוסט דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, באוניברסיטה החופשית של ברלין ובאוניברסיטה העברית. בשנת 2010 התמנה למרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון, והחל משנת 2016 הוא מרצה בכיר. משנת 2016 משמש כראש מרכז גאון לתרבות הלאדינו באוניברסיטה. משנת 2018 משמש כראש הארגון המקצועי הבינלאומי, החברה לחקר יהדות ספרד ופזורתה. בשנת 2020 מונה פאפו לנציג האקדמיה הישראלית במועצת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, שם משמש גם כחבר ועד מנהל. באותה השנה מונה לחבר חוץ של האקדמיה הספרדית המלכותית במדריד.

זכה בפרס יצחק בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח לשנת ה'תשע"ד על ספרו "והיתלת לבנך".

בין השנים 1997–2024 כיהן כרב פדרציית הקהילות היהודיות בבוסניה והרצגובינה.

מתגורר בירושלים.

מחקריו

• פרודיות ספרדיות יהודיות על הגדה של פסח: במחקר זה מזהה לראשונה סוגה ספרותית נפרדת של פארודיות יהודיות-ספרדיות. ד"ר פאפו סקר ותיעד כ-40 פרודיות, וניתח אותן בהקשר החברתי והתרבותי. הוא הראה שהסיבות שמכל הטקסטים היהודיים הייתה ההגדה של פסח הכר הפורה ביותר לפרודיות, הן משום שהיה לה תרגום נפוץ ללאדינו והן משום שהדמויות שבה מחולקות באופן ברור ל"רעים" ו"טובים". הוא מסווג את הפארודיות לשני סוגים עיקריים: פארודיות העוסקות בפולמוסים (קומוניזם–סוציאליזם; ציונות–אנטי ציונות; גברים–נשים ועוד), ופארודיות בסכסוכים ומלחמות (מלחמת הבלקן הראשונה, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלחמת הבלקן השנייה, מלחמת העצמאות הישראלית, ועוד).
• לכוחה של מילה לחשי ריפוי ספרדיים-יהודיים מסרייבו (יחד עם פרופ' תמר אלכסנדר) – במחקר זה, ערך יחד עם פרופ' תמר אלכסנדר ניתוח ספרותי של לחשי ריפוי מאגיים של נשים יהודיות מסרייבו, המכונים "פריקאנטיס". הם הראו את המבנה הספרותי הקבוע שלהם, ואת ההקבלות שלהם בתרבויות הנוצרית בחצי האי האיברי ובתרבויות העות'מאניות הסובבות אותם. כמו כן, בחנו את תפוצתה של תופעה זו בקרב המגזרים והמגדרים השונים, ואת יחס החברה היהודית הממוסדת וההנהגה הרבנית כלפיה.
• "לשון אתנית בעידן הלאומיות: הספרדית-היהודית הבוסנית בעת החדשה".
• משנתה הלשונית של לאורה פאפו, בוכוריטה, בהקשרה ההיסטורי והחברתי.
• Meliselda" and its symbolism for Sabbatai Şevi, his inner circle and his later followers" (באנגלית) – על השפעתה של הרומנסה "מליסלדה" על שבתאי צבי וחסידיו.

פרסומים

• והיתלת לבנך: פרודיות יהודיות ספרדיות על הגדה של פסח (שני כרכים), בהוצאת מכון בן צבי, ירושלים ה'תשע"ב. ספר זה זיכה אותו בפרס בן צבי לשנת ה'תשע"ד.
• La megila de Saray (מגילת סרייבו): רומן היסטורי בלאדינו על סיפורה של יהדות סרייבו, בלווית כ–150 תמונות. ירושלים 1999. יצא בתרגום לסרבו קרואטית בשם Sarajevska megila ב–2001 בבלגרד.
• Sefardske price (סיפורי ספרד) בסרבו-קרואטית.
• מעורכי "איל-פריזינטי – כתב עת לחקר יהדות ספרד" בהוצאת מרכז גאון והמחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן-גוריון ו"איל קונטאקטו: מידעון מרכז משה דוד גאון".

קישורים חיצוניים

• אליעזר פאפו (1969-), דף שער בספרייה הלאומית
• פרסומיו השונים