אווה מרטון
אווה מרטון (בהונגרית: Marton Éva; נולדה ב-18 ביוני 1943) היא זמרת סופרן דרמטי הונגרייה, הנודעת בגילום טורנדוט וטוסקה של פוצ'יני ותפקידים וגנריאנים.
לימודים וקריירה
מרטון, ילידת בודפשט, למדה פיתוח קול באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. הופעתה המקצועית הראשונה הייתה בתפקיד קייט פינקרטון במאדאם באטרפליי של פוצ'יני בפסטיבל הקיץ ההונגרי באי מרגרטה. הופעתה הראשונה באופרה הממלכתית של הונגריה הייתה בתפקיד מלכת שמחאן ב"תרנגול הזהב" של רימסקי-קורסקוב ב-1968.[1]
בשנת 1972 הזמין כריסטוף פון דוהנאני את אווה מרטון לשיר בתפקיד הרוזנת בנישואי פיגארו באופרה של פרנקפורט. באותה שנה שרה בתפקיד מטילדה ב"וילהלם טל" של רוסיני, בפירנצה בניצוחו של ריקרדו מוטי. כמו כן חזרה לבודפשט לשיר בתפקיד אודאבלה ב"אטילה" של ורדי. ב-1973 הופיעה מרטון לראשונה באופרה של וינה בטוסקה של פוצ'יני. ב-1977 שרה באופרה הממלכתית של המבורג בתפקיד הקיסרית ב"האישה ללא צל" של ריכרד שטראוס ובאופרה של סן פרנסיסקו הופיעה לראשונה בתפקיד הראשי באאידה של ורדי. ב-1978 קיימה מרטון את הופעתה הראשונה בלה סקאלה במילאנו כלאונורה באיל טרובטורה של ורדי. בשנת 1979 שרה לראשונה באופרה הלירית של שיקגו בתפקיד מאדאלנה באנדריאה שנייה של אומברטו ג'ורדאנו.[2]
ב-1981 הופיעה בפסטיבל האופרה של מינכן בתפקיד הראשי ב"הלנה המצריה" של ריכרד שטראוס, בניצוח וולפגנג זאוואליש. את תפקיד ליאונורה בפידליו של בטהובן שרה בשנים 1982 ו-1983, בשני המקרים בניצוח לורין מאזל.[2]
תפקידים וגנריאנים
ב-1976 הופיעה לראשונה במטרופוליטן אופרה בניו יורק בתפקיד "אווה" באמני השירה מנירנברג של וגנר. בפסטיבל ביירוית שרה הן את "אליזבת" והן את "ונוס" בטנהויזר, ב-78–1977. ב-1982 ביצעה מרטון את תפקיד "אליזבת" ב"טנהויזר" במטרופוליטן אופרה. על הופעה זו כתב מבקר הניו יורק טיימס": "כשזמר וגנרי בוגר ובשל מופיע בתמונה, אלה תמיד חדשות טובות, גם אם עלינו להמתין זמן רב בין משלוחים מן החזית. חדשות היום הן, שהגיעה אווה מרטון. האמנית ההונגרייה, שגילמה את אליזבת, בפעם הראשונה עם המטרופוליטן אופרה, בהצגת "טנהויזר" ביום שני הוכיחה, כי יש לה סגולות הקול והמזג להיות הבאה בתור כסופרן הדרמטי החשוב ביותר בעולם האופרה. למעשה, ייתכן שכבר תפסה את מקומה שם. גוון הקול נכון, כושר העמידה המוחלט מרשים והאינסטינקטים הם כאלה של שחקנית מלידה."[3]
בשנים הבאות הרבתה מרטון להגיש את פרשנותה לתפקיד ברונהילדה בטבעת הניבלונג של וגנר. היא הופיעה בהפקה השלמה של מחזור הטבעת בניצוח זובין מהטה באופרה הלירית של שיקגו ב-1996. ב-1998 הופיעה בהפקה חדשה של לוהנגרין באופרה של המבורג בתפקיד אורטרוד.[2]
טורנדוט
הפעם הראשונה שמרטון שרה את התפקיד הראשי באופרה האחרונה של פוצ'יני, טורנדוט, הייתה באופרה של וינה ב-1983. הזדהות הדוקה נוצרה עם הזמן בינה לבין התפקיד. מאז 1983 ביצעה תפקיד זה מעל 100 פעמים, בין השאר במטרופוליטן אופרה, לה סקאלה, הארנה של ורונה, האופרה של סן פרנסיסקו, האופרה הלירית של שיקגו, ברצלונה והגראנד אופרה של יוסטון. כמו כן גילמה את טורנדוט בשש הפקות טלוויזיה ווידאו, ביניהן הפקת האופרה של וינה בבימויו של הרולד פרינס, הפקה של המטרופוליטן אופרה שיצר פרנקו זפירלי והפקה שעיצב דייוויד הוקני ואשר הוסרטה באופרה של סן פרנסיסקו. היא הקליטה את התפקיד פעמיים, בניצוחם של לורין מאזל ואחריו רוברטו אבאדו.[2]
השנים האחרונות
תפקידיה החדשים של מרטון באלף הנוכחי כוללים את איזולדה ב"טריסטן ואיזולדה" של וגנר באופרה של המבורג בשנת 2000 וקונדרי ב"פרסיפאל" של וגנר בברצלונה וליסבון ב-2001. ב-2006 ו-2007 הופיעה בגרסה קונצרטנטית של "פדורה" של אומברטו ג'ורדאנו בפסטיבל האופרה של מישקולץ, ב"אלקטרה" של ריכרד שטראוס באופרה הגרמנית על הריין בדיסלדורף וב"ינופה" של לאוש יאנאצ'ק בהמבורג, בתפקיד קוסטלניקה.[4]מרטון פרשה מבימת האופרה אחרי שביצעה את תפקיד קליטמנסטרה ב"אלקטרה", בספרד בפברואר-מרץ 2008.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ J. Warrack and E. West, The Oxford Dictionary of Opera (1992).
- ^ 1 2 3 4 Marton Éva hivatalos honlapja
- ^ Donal Henahan, MET OPERA: EVA MARTON, הניו יורק טיימס, December 1, 1982.
- ^ Eva Marton - Calendar