Too Much Johnson

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Too Much Johnson
וירג'יניה ניקולסון, ג'וזף קוטן ורות פורד ב-Too Much Johnson
וירג'יניה ניקולסון, ג'וזף קוטן ורות פורד ב-Too Much Johnson
בימוי אורסון ולס
הופק בידי ג'ון האוסמן, אורסון ולס
תסריט ויליאם גילט, אורסון ולס
שחקנים ראשיים ג'וזף קוטן, מרי וויקס, ארליין פראנסיס
צילום פול דונבר, הארי דונאם
מדינה ארצות הברית
שפת הסרט אנגלית
תקציב 10,000$

Too Much Johnson (מילולית: יותר מדי ג'ונסון) הוא סרט קומדיה משנת 1938 בבימויו של אורסון ולס. אורכו של הסרט כ-40 דקות, והוא היה אמור להיות משולב בהצגת תיאטרון שתתנהל במקביל, אולם הסרט מעולם לא הוצג, ונחשב כאבוד. באוגוסט 2013, באופן מפתיע נתגלה העתק של הסרט במחסן בעיר פורדנונה שבצפון איטליה. הסרט יצא לאקרנים ב-9 באוקטובר 2013, ואף לעלות לרשת האינטרנט.[1]

הסרט, בשילוב עם ההצגה, עוסק בנער פלייבוי ניו-יורקי שמפני חששו מזעם בעלה של אחת ממאהבותיו, גונב את זהותו של חוואי קובני עשיר, המצפה לכלה בהזמנה.

בניגוד למקובל לחשוב, אין זה הסרט הראשון אותו ביים ולס, אלא קדם לו סרט אוונגרדי משנת 1934 בשם "The Hearts of Age".[2]

הסרט צולם ברובו בפארק באטרי ובסנטרל פארק שבניו יורק, וסצנות נוספות צולמו על סיפונה של אונייה השטה על נהר ההדסון, סמוך ליונקרס, ניו יורק. סצנות נוספות צולמו באולפן ברובע הברונקס. עבור החווה הקובנית, יצר ולס דגם מעיסת נייר, ושילב צמחים אקזוטיים על מנת לדמות את הנופים הקובניים.

לאחר סיום הצילומים ועריכת הסרט מתוך למעלה מ-7 ק"מ של סליל צילום, נקלע הסרט לקשיים כלכליים, כולל איום בתביעה משפטית מאולפני סרטי פרמאונט על זכויות הסרט. בסופו של דבר הסרט לא הוקרן, וההצגה עלתה בלעדיו.

הסרט נחשב אבוד, וקטעים ממנו נמצאו בספרד, אבל כבר בשנות ה-70 ההנחה המקובלת הייתה כי הסרט עצמו כבר איננו קיים. בשנת 2008 באופן מפתיע נתגלה ארגז עם הסרט הערוך במחסן בעיר פורדנונה. לאחר שחזור ממושך, בשיתוף פעולה של גורמים בינלאומיים, הוכרז כי הסרט יוקרן ב-9 באוקטובר 2013, בפסטיבל הסרט האילם בעיר פורדנונה, ושבוע מאוחר יותר, ב-16 באוקטובר בארצות הברית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Too Much Johnson בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

הערות שוליים

  1. ^ סרט מוקדם של ולס נמצא מחדש, באתר הניו יורק טיימס, 8 באוגוסט 2013
  2. ^ דף הסרט, באתר senses of cinema