"Tom's Diner" הוא שיר שנכתב ובוצע על ידי הזמרת-יוצרת האמריקאית סוזן וגה. השיר יצא לאור בינואר 1984, לראשונה וצורף לגיליון Fast Folk Musical Magazine. לאחר מכן הופיע השיר בתוך אלבום האולפן Solitude Standing, בשנת 1987.[1]
הדיינר של טום המוזכר בשיר הוא "המסעדה של טום", הנמצאת בפינת הרחובות ברודוויי ורחוב 112 במנהטן שבניו יורק, ולימים נודעה בצילום חזיתה בשידורי הסדרה "סיינפלד". וגה סיפרה על כתיבת השיר: קיבלתי את הרעיון לשיר בשנת 1981, אבל כתבתי אותו באביב של 1982. כשלמדתי בקולג' במנהטן נהגתי ללכת למסעדה של טום לקפה, ולאחר שסיימתי את הלימודים הייתי עדיין מגיעה לשם לאכול משהו לפני העבודה".[2]
על השיר
השיר מתחיל בכך שהמספרת עוצרת בדיינר לשתות כוס קפה. המספרת קוראת עיתון וצופה בשתי נשים. האחת נכנסת לדיינר והשנייה נעצרת בחוץ בגשם. צלצול הפעמונים בקתדרלה סמוכה גורם למספרת להעלות זיכרונות על בן זוגה. בסוף השיר עוזבת המספרת את הדיינר כדי להספיק להגיע לרכבת לאחר שהקפה מסתיים.
וגה כתבה את השיר בעקבות תגובתו של חברה הצלם בריאן רוז, שאמר כי בעבודתו כצלם הוא ראה את כל חייו מבעד לחלונית מזכוכית ותמיד הרגיש כי הוא עד לדברים רבים, אך לא היה חלק מהם. ביושבה במסעדה של טום, היא כתבה מילים מנקודת מבטו של בריאן.[3]
בשיר מוזכרת כתבה בעיתון על שחקן שמת בעודו שותה. וגה התכוונה לשחקן ויליאם הולדן שהספד על מותו הופיע בעיתון בעת שכתבה את השיר. צלצולי הפעמונים של הקתדרלה המוזכרים אף הם, התייחסו לקתדרלת סט ג'ון האלוהי הסמוכה לדיינר.
וגה תכננה את השיר כיצירה לפסנתר. באלבומה Solitude Standing שיצא ב-1987 הופיעו שתי גרסאות לשיר. הגרסה הפותחת היא גרסת א-קפלה והשנייה היא גרסה אינסטרומנטלית.
הצמד הבריטי DNA(אנ') הוציא בשנת 1990 גרסת דאנס לשיר המבוססת על קולה של וגה. הגרסה יצאה ללא הסכמת וגה או מפיקיה והם שקלו תחילה לתבוע את היוצרים, אך הם החליטו שלא לתבוע את הצמד ולהוציא את השיר דרך חברת התקליטים שלה.[4]
לקראת צאת אלבום האולפן הארבעה-עשר Déjà Vu, ב-12 ביוני 2015, של מפיק התקליטים ג'ורג'ו מורודר האלבום כלל מהדורה מחודשת של השיר, ובו הופיעה הזמרת האמריקאיתבריטני ספירס באלבומו כרצועה השמינית. מאוחר יותר הוא הוציא לאור אותו כסינגל הרביעי והאחרון של האלבום ב-9 באוקטובר2015.