Love Me Two Times
| סינגל בביצוע הדלתות | ||||||
| מתוך האלבום Strange Days | ||||||
| יצא לאור | נובמבר 1967 | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריך הקלטה | אפריל 1967 | |||||
| סוגה | בלוז רוק, בארוק פופ | |||||
| בי-סייד | Moonlight Drive | |||||
| אורך |
3:16 (גרסת אלבום) 2:37 (גרסת סינגל) | |||||
| חברת תקליטים | אלקטרה רקורדס | |||||
| כתיבה | הדלתות | |||||
| הפקה | פול רוטשילד | |||||
| ||||||
"Love Me Two Times" (בעברית: "אהבי אותי פעמיים") הוא שיר של להקת הרוק האמריקאית הדלתות. השיר הופיע לראשונה באלבום האולפן השני של הלהקה Strange Days. הוא נערך לאורך של 2:37 ויצא כסינגל השני (אחרי "People Are Strange") מאותו האלבום, והגיע למקום ה-25 במצעדים בארצות הברית.[1]
"Love Me Two Times" נחשב במידה מסוימת לגבולי לשידור ברדיו, ונאסר לשידור בניו הייבן על היותו "שנוי במחלוקת יתר על המידה", לאכזבת הלהקה.[2]
לחן
השיר נכתב על ידי הגיטריסט רובי קריגר, אך כמו בשירים האחרים ב-Strange Days, בקרדיטים של האלבום כותבי השירים מופיעים בתור הדלתות עצמם[3] וכך גם הסינגל "Love Me Two Times". ארגון זכויות הביצוע ASCAP מציג את הכותבים כחברי הדלתות בנפרד.[4]
"Love Me Two Times" משלב אלמנטים מבלוז[5] ומוזיקת בארוק,[6] וסווג כשיר פופ,[7][8] ובלוז רוק.[9] ריי מנזרק ניגן את הגרסה הסופית של השיר על צ'מבלו, ולא על קלאוויקורד.[10] מנזרק תיאר את הכלי כ"כלי אלגנטי ביותר שאינו מקושר בדרך כלל לרוק אנד רול".[10]
מילים
באוטוביוגרפיה שלו, מנזרק תיאר את השיר כ"קלאסיקת הבלוז/רוק הגדולה של רובי [קריגר] על תשוקה ואובדן, או אורגזמות מרובות, אני לא בטוח איזה".[10] לדברי הסופר ריץ' ויידמן, השיר עוסק במלח או חייל המבלה יום אחד אחרון עם חברתו לפני שהוא יוצא למלחמה (וייטנאם).[11]
ביקורות
בביקורת של AllMusic על Strange Days, המבקר ריצ'י אונטרברגר תיאר את "Love Me Two Times" כ"קצבי בצורה קופצנית",[12] בעוד שהרולינג סטון כינה את השיר "יצירה כבדה, מעוררת ואקלימית".[13] סאל סינקמני ממגזין סלנט הכריז גם הוא כי השיר הוא "נעימת הרוק הנגישה והישירה ביותר של האלבום", ושיבח את "סולו הצ'מבלו הווירטואוזי שלו ואת אחד מריפים הגיטרה הגרוביים ביותר של הלהקה".[14] בילבורד תיאר את הסינגל כ"רוקר פולק חזק שלא יכול לפספס את הנסיקה לראש מצעד הוט 100".[15] קאש בוקס אמר כי השיר היה "בלוז שיקגו סולידי עם פאנץ' משלו" ויש לו "קצב רוק שנבנה באמצעות הדחפים הקוליים של הסולן ג'ים מוריסון, וקטעים אינסטרומנטליים מצוינים".[16]
משתתפים
המשתתפים לקוחים מתוך הספר The Doors – Sounds for Your Soul – Die Musik Der Doors:[17]
הדלתות
מוזיקאים נוספים
נתוני מכירות
| אזור | תואר | מכירות |
|---|---|---|
| ארצות הברית (RIAA)[18] | זהב | 500,000 |
| סיכום | ||
| בכל העולם | — | 500,000 |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ The Doors | Biography, Music & News, Billboard (ב־)
- ^ ג'ון דנסמור, Riders on the Storm: My Life with Jim Morrison and the Doors, רנדום האוס, 2009, עמ' 148, ISBN 978-0307429025
- ^ Strange Days (Album notes). The Doors. New York City: Elektra Records. 1967. Back cover. EKS-74014.
- ^ "ACE Repertory: Love Me Two Times (Work ID:420142152)", ASCAP
- ^ Nathan Brackett, Christian David Hoard, The New Rolling Stone Album Guide, Simon and Schuster, 2004, ISBN 978-0-7432-0169-8. (בEnglish)
- ^ אלן ג'ונסון, "Vampire Weekend, Deerhunter and the Doors: 10 Times Harpsichord Was Actually Really Cool", Paste, 2019
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ Christian Matijas-Mecca, Listen to Psychedelic Rock! Exploring a Musical Genre, ABC-CLIO, 2020-07-08, ISBN 978-1-4408-6198-7. (בEnglish)
- ^ Ed Masley, Sgt. Pepper and beyond: A look back at 20 great albums released in 1967, The Arizona Republic (ב־)
- ^ 1 2 3 ריי מנזרק, Light My Fire, 1999, עמ' 258, ISBN 9780698151017
- ^ Rich Weidman, The Doors FAQ: All That's Left to Know About the Kings of Acid Rock, Rowman & Littlefield, 2011-10-01, ISBN 978-1-61713-114-1. (בEnglish)
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Rolling Stone, Strange Days, Rolling Stone, 1967-11-23 (ב־)
- ^ Sal Cinquemani, Review: The Doors, Strange Days, Slant Magazine, 2007-04-18 (ב־)
- ^ Billboard, "Spotlight Singles", 1967, עמ' 87
- ^ Cash Box, "CashBox Record Reviews", 1967, עמ' 22
- ^ Heinz Gerstenmeyer, The Doors - Sounds for your Soul - Die Musik der Doors, BoD – Books on Demand, 2001-09, ISBN 978-3-8311-2057-4. (בDeutsch)
- ^ Gold & Platinum, RIAA (ב־)