J'aime la vie
סינגל | ||||||
מדינה | בלגיה | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
יצא לאור | 1986 | |||||
פורמט | תקליט | |||||
שפה | צרפתית | |||||
בי-סייד | On n'oublie pas | |||||
אורך | 03:00 | |||||
חברת תקליטים | Carrere | |||||
כתיבה | מרינו אטריה | |||||
לחן | ז'אן-פול פרמונט • אנגליו קריסק | |||||
הפקה | מרינו אטריה | |||||
| ||||||
שיר באירוויזיון | ||||||
מקום בגמר | 1 | |||||
ניקוד בגמר | 176 |
"J'aime la vie" (בעברית: אני אוהבת את החיים) היה השיר הזוכה בתחרות אירוויזיון 1986, בביצועה של סנדרה קים עבור בלגיה. בלגיה סיימה במקום האחרון באירוויזיון 1985, ובכך השיגה את המהפך הנדיר מהמקום האחרון לראשון תוך שנה אחת. השיר מהווה גם את הניצחון היחיד של בלגיה באירוויזיון, עד היום. ב-1986 נכלל השיר באלבום של קים, הנושא את אותו השם. לאחר יציאתו לאור כסינגל, הוא עמד בראש מצעד הסינגלים של בלגיה במשך שבעה שבועות, והיה הלהיט הנמכר ביותר במדינה ב-1986. הוא הגיע גם ל-20 הראשונים במצעדים באוסטריה, הולנד, פורטוגל ושוודיה.
מילים
מילות השיר הן בצרפתית. פירוש שמו של השיר הוא "אני אוהב את החיים", השיר הוא שיר חיובי, העוסק בהנאה שיש בחיים. מילות השיר מסופרות מנקודת מבטה של קים בת ה-15, המתארת חוויות שונות שהיא אוהבת בחיים אל מול רגשות עמוקים יותר. קים שרה כי הקשבה למוזיקה של ז'אק ברל ומוצרט גורמת לה "להרגיש קטנה ומדוכאת", אך למרות זאת היא ממשיכה לאהוב את החיים ולמצוא את האופטימיות והטוב שבכך.
וידאו קליפ
במהלך שבוע התצוגה המקדימה, קים שרה את השיר על רקע קליפ המציג "דברים שהיא אוהבת". בסרטון היא עושה דברים רבים שנעימים לה, כולל השתתפות בשיעור חינוך גופני, בילוי עם חברים, האזנה לווקמן שלה, קניית גביע גלידה גדול וביצוע ריקוד כוריאוגרפי בסטודיו להתעמלות.
הסרטון שוחזר סצנה אחר סצנה כ-25 שנה מאוחר יותר כפרסומת של חברת הביטוח דלתא לויד. הסרטונים החדשים והישנים הוצגו אז זה לצד זה.[1]
הופעה באירוויזיון 1986
השיר היה הביצוע השלושה עשר של הערב, בברגן, נורווגיה, והופיע לאחר להקת Luv Bug שייצגה את אירלנד עם "You Can Count on Me" והקדים את אינגריד פטרס שייצגה את גרמניה עם "Über Die Brücke Geh'n". השיר זכה עם 176 נקודות, וסיים במקום הראשון מתוך 20 מדינות. השיר זכה בנקודות מכל צוות השופטים.
במילים, קים מתארת את עצמה כ-"חמש עשרה", אם כי מאוחר יותר הוכח שהייתה בת שלוש עשרה בלבד בזמן הופעתה. לכן היא נותרה הזוכה הצעירה ביותר אי פעם באירוויזיון ואחת המבצעות הצעירות אי פעם בתחרות. סביר להניח ששיא זה גם מעולם לא ישבר, שכן חוקי התחרות שונו מאז וקובעים כעת כי גיל 16 הוא הרף המינימלי לביצוע שיר בתחרות. לפי הסופר וההיסטוריון ג'ון קנדי אוקונור בספרו "האירוויזיון – ההיסטוריה הרשמית", שווייץ (שהגיעה למקום השני) עתרה לבטל את הזכייה הבלגית לאחר שגילה של קים נחשף.[2]
קים, שמשפחתה ממוצא איטלקי במקור, הקליטה את השיר גם באיטלקית (תחת שם זהה כמו הגרסה המקורית בצרפתית, "J'aime la vie") ושתי גרסאות באנגלית (הראשונה "Crazy of Life" והשנייה עם אותה הכותרת כמו הגרסה הצרפתית המקורית, "J'aime la vie").
ב-2006, התראיינה קים לראיון מקוון ב-12points.be, בו נשאלה אם היא שרה את "J'aime la vie" "בהנאה" בקונצרטים ובאירועים כעת, ועל כך הגיבה, "לא תמיד". לאחר מכן הוסיפה, "זה שיר של ילדה קטנה, עם מילים של ילדה קטנה, עם אווירה של נערה מתבגרת. כיום, לשיר 'J'aime la vie'... האם אתה אוהב את החיים כל יום? גם אני לא."[3] עם זאת, היא ממשיכה לבצע את השיר, ובשנת 2007 אחת ההופעות שודרה בשידור חי בטלוויזיה הנורווגית.
רשימת השמעה
סינגל (7 אינץ')
- "J'aime la vie" – 3:00
- "Ne m'oublie pas" – 4:39
מיקומי שיא
![]() | |||
---|---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
![]() |
Ö3 אוסטריה טופ 40 | 6 | |
![]() |
אירופה הוט 100 | 16 | |
![]() |
GfK – טופ 100 | 50 | |
![]() |
מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים | 4 | |
מצעד 100 הסינגלים ההולנדיים | 2 | ||
![]() |
מצעד הסינגלים הפורטוגזי | 3 | |
![]() |
אולטראטופ 50 | 1 | |
![]() |
SNEP | 21 | |
![]() |
סוורייטופליסטן | 15 | |
![]() |
המצעד השווייצרי | 29 |
![]() | |||
---|---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא | |
![]() |
אירופה הוט 100 | 94 | |
![]() |
מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים | 51 | |
מצעד 100 הסינגלים ההולנדיים | 55 | ||
![]() |
אולטראטופ 50 | 1 |
נתוני מכירות
מקום | תארים | מכירות |
---|---|---|
בלגיה (BEA)[4] | פלטינה 2× | 300,000 |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ O'Connor, John Kennedy. The Eurovision Song Contest - The Official History. Carlton Books, UK. 2007. מסת"ב 978-1-84442-994-3
- ^ Video interview with 12points.be
- ^ מארק מאס, Is There Any New Talent In Belgium, מוזיקה & מדיה, עמ' 15