Dragonfire
 | |
| לייזר Dragonfire ברכס הברידס בסקוטלנד, ינואר 2024 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ארץ ייצור | הממלכה המאוחדת |
Dragonfire הוא אב טיפוס בריטי של טכנולוגיית נשק לייזר. הוא נחשף לראשונה לציבור בשנת 2017 בלונדון ומפותח על ידי UK Dragonfire, שיתוף פעולה המורכב מ-MBDA UK (אנ'), לאונרדו UK, QinetiQ (אנ') ו־Defence Science and Technology Laboratory (אנ'). הוא ישמש להגנה מפני טילים באנרגיה מכוונת לייזר בכוחות המזוינים של בריטניה.[1]
פיתוח
הנשק הוצג לראשונה בפומבי בכנס DSEI 2017 בלונדון. פיתוח אב הטיפוס היה אמור להתבצע על ידי שותפות בין משרד ההגנה הבריטי (MoD) והתעשייה הפרטית. מערכת DragonFire פותחה עם תקציב בשווי 100 מיליון ליש"ט.[2][3]
הניסויים היו אמורים להתחיל בשנת 2018, ולאחר מכן נדחו לשנת 2019, אולם מגפת הקורונה ובעיות טכניות גרמו לעיכובים. בסופו של דבר הוא נוסה בשנת 2022 בטווחים באיים החיצוניים (אנ') של סקוטלנד.[4] לפי MBDA, ניסויים ראשוניים אלה בהספק נמוך הוכיחו את יכולתה של Dragonfire לעקוב אחר מטרות אוויר וים בדיוק גבוה. לאחר מכן בוצעו ניסויים בעוצמה גבוהה בנובמבר 2022, כאשר הלייזר נגע במטרות באמצעות העוצמה הגבוהה שלו בתרחישים מבצעיים.[5][6] DragonFire נצמד ליעד מוטס בתרגיל בסקוטלנד בינואר 2024. משרד ההגנה (הממלכה המאוחדת) קבע: "הטווח של DragonFire מסווג, אבל הוא יכול להתחבר לכל מטרה נראית לעין. הדיוק הנדרש שווה ערך לפגיעה במטבע 1 ליש"ט ממרחק של קילומטר."[7][8]
מאפיינים
מערכת Dragonfire משתמשת בטכנולוגיה ראשונית בפיתוח בריטי של שילוב בין אלומות כדי לספק קרן לייזר עם צפיפות מוגברת והגדלת הטווח האפקטיבי באמצעות שימוש בעשרות משטחי זכוכית. הנוסחה המדויקת מסווגת.[4] הלייזר ומערכות המיקוד הנלוות לו, כולל מצלמה אלקטרו-אופטית ולייזר שני בעוצמה נמוכה יותר להדמיה ומעקב, מורכבים על עמוד.[4] על פי הדיווחים, הלייזר הוא בעוצמה של 50 קילוואט ונועד להגן על מטרות יבשתיות וימיות מפני איומים כמו טילים ומרגמות.[9] ניתן לעמוד בדרישות האנרגיה של המערכת על ידי מערכת אחסון אנרגיה בגלגל תנופה (אנ'), מערכת חדשנית משותפת של בריטניה וארצות הברית שנמצאת כעת בפיתוח.[10]
בריטניה צופה כי תרכיב נשק לייזר באנרגיה גבוהה, כמו Dragonfire, על סיפונן של ספינות מלחמה עתידיות של הצי המלכותי הבריטי, בכלי רכב משוריינים של הצבא הבריטי ובמטוסי קרב של חיל האוויר המלכותי.[11] תחילה המערכת תוצב על סיפון פריגטה מסוג 23 ורכב משוריין.[12]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ פז"מ, MAKO, נשק קטלני חדש: מערכת שממיסה טילים ומטוסים בשניות, באתר גלובס, 24 במרץ 2017
- ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite news"