Call Me If You Get Lost

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Call Me If You Get Lost
קובץ:Call Me If You Get Lost.jpg
אלבום אולפן מאת טיילר, דה קריאייטור
יצא לאור 25 ביוני 2021
סוגה היפ הופ אלטרנטיבי • נאו סול
שפה אנגלית
אורך 52:43
חברת תקליטים קולומביה
הפקה טיילר, דה קריאייטור
כרונולוגיית אלבומים של טיילר, דה קריאייטור
Igor
(2019) 		Call Me If You Get Lost
(2021) 		Chromakopia
(2024)
סינגלים מ-Call Me If You Get Lost
  1. "Lumberjack"
    תאריך יציאה: 16 ביוני 2021
  2. "WusYaName"
    תאריך יציאה: 13 ביולי 2021

Call Me If You Get Lost (בעברית:תתקשר אליי אם תאבוד) הוא אלבום האולפן השישי של הראפר האמריקאי טיילר, דה קריאייטור. האלבום יצא לאור ב-25 ביוני 2021, על ידי חברת התקליטים קולומביה רקורדס. האלבום נתמך על ידי סינגל אחד, "Lumberjack", שיצא ב-16 ביוני 2021. האלבום מכיל הופעות אורח של 42 דאג, YoungBoy Never Broke Again, טיי דולה סיין, ליל ויין, דומו ג'נסיס, ברנט פאיאז, ליל עוזי ורט ופארל ויליאמס, בין היתר.

האלבום זכה לשבחים נרחבים ממבקרי המוזיקה והגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד 200 וזכה בטקס פרסי גראמי ה-64 בקטגוריה אלבום הראפ הטוב ביותר.

רקע

ב-9 ביוני 2021 זוהה שלט חוצות לקידום האלבום, עליו כתוב "Call Me If You Get Lost" ומספר הטלפון "1 (855) 444-8888".[1] כשמתקשרים אליו, מתנגנת הודעה מוקלטת של שיחה בין טיילר לאימו. זמן קצר לאחר מכן, התגלה אתר שמפנה לשלט החוצות ומספר הטלפון, שנראה כהיבט נוסף בקידום האלבום. ב-15 ביוני, טיילר צייץ בטוויטר את מספר הטלפון שנראה על שלטי החוצות שבוע לפני כן.[2]

הרכב

אלכסיס פטרידיס כינה את תנועותיו הסגנוניות של האלבום כ"בלתי צפיות ומרשימות מאוד, תוצר של אמן בעל טעם אקלקטי ונטייה ליצור מוזיקה שמתאימה למגמות הרווחות". פטרידיס הדגיש סינת'פופ, נשמה, רגאיי וג'אז.[3] בהשוואה ל-Igor, רואיסין אוקנור אמר כי "ההפקה כאן חלקה כמו ב-Igor, אם כי, יש פחות קו דרך. Igor היה החלקים ההרסניים של מערכת יחסים שבורה. Call Me If You Lost מנגן מהר ומשוחרר עם נושאיו, ובמקום זאת מסתמך על המוזיקה עצמה שתעביר את המאזינים".[4] קרייג ג'נקינס ראה באלבום צעד אחורה לסגנון "העגמומי, השטן שאכפת לו. והיחס של ימיו הראשונים [של טיילר, דה קריאייטור]", תוך שהוא מתעל "לכל הדרכים שהוא שינה מאז". שנקינס הדגיש את Call Me If You Get Lost כעזיבה של האסתטיקה הקלה והנשמתית יותר של Igor לטובת "מקצבים חצופים וחרוזים גולמיים", בהשוואה למיקסטייפים של "Gangsta Grillz" מסוף שנות האלפיים ותחילת שנות ה-2010.[5]

הוצאה וקידום

ב-14 ביוני 2021 פורסם סרטון טיזר בשם "Side Street" ובו טיילר אוחז בכלב בזמן שהסתובב עם אישה.[6] טיילר ביים את הסרטון תחת כינוי האלטר אגו שלו "וולף היילי".[7] בסוף הסרטון הופעת קמע של חבר הקולקטיב אוד פיוצ'ר טאקו בנט.[8][9] ב-16 ביוני, הוציא טיילר את הסינגל המוביל מתוך האלבום, "Lumberjack", בליווי וידאו קליפ אותו ביים גם טיילר.[10][11] בשיר דגימה של "Cups of Blood 2" מאת גרייבדיגאז (אנ').[12]

ב-17 ביוני, אישר טיילר את שם האלבום, יחד עם חשיפת תאריך צאתו.[13] הוא חשף גם את עטיפת האלבום והסחורה באמצעות מותג בגדי הרחוב שלו Golf Wang.[14] העטיפה מתארת תעודת זהות לדמות בשם "טיילר בודלר", בהתייחס לשארל בודלר, משורר צרפתי.[15] ב-22 ביוני, טיילר הוציא טיזר לשיר "WusYaName", מלווה בווידאו קליפ קצר אשר בוים אף הוא על ידי טיילר תחת האלטר אגו שלו "וולף היילי".[16] הרצועה מכילה אלמנטים ממוזיקת R&B משנות ה-90, ודגימה של "Back Seat (Wit No Sheets)" של H-Town (אנ'), ובניגוד ל-"Lumberjack", דומה לאלבומיו האחרונים והנשמתיים יותר.[17][18]

ב-23 ביוני, הוציא טיילר מערכון קומי שביים בעצמו, "Brown Sugar Salmon", כטיזר לאלבום.[19] הסרטון מציג את טיילר, המכונה "סר בודלר", מנסה להזמין ארוחת ערב ברכבת ללא הצלחה.[20][21]

ב-31 במרץ 2023, יצאה הגרסה המורחבת של האלבום, The Estate Sale.

ביקורות

דירוגים מקצועיים
ציונים משוקללים
מקור ציון
AnyDecentMusic?‎ 8.5/10[22]
Metacritic 88/100[23]
ציוני ביקורות
מקור ציון
Clash 8/10[24]
Evening Standard [25]
Exclaim!‎ 9/10[26]
Financial Times [27]
Gigwise 10/10[28]
הגרדיאן [3]
האינדיפנדנט [4]
The Line of Best Fit 8/10[29]
NME [30]
Paste 8.7/10[31]
פיצ'פורק 8.4/10[32]

האלבום זכה להערכה ביקורתית רחבה. באתר Metacritic, המדרג אלבומים בציון מנורמל מתוך 100 של ביקורות מפרסומים מקצועיים, האלבום קיבל ציון ממוצע משוקלל של 88, בהתבסס על 19 ביקורות.[23] ב-AnyDecentMusic?‎ קיבל האלבום 8.1 מתוך 10, בהתבסס על הערכת האתר לגבי הקונצנזוס הביקורתי לגבי האלבום.[22]

רוזין אוקונור מאינדפנדנט העניק לאלבום חמישה כוכבים מתוך חמישה, ואמר כי הוא מרגיש כמו "האפותאוסה של כל עבודות העבר של טיילר". הוא גם ציין לשבח את המעברים החלקים בין הרצועות.[4] מגזין Clash שיבח את "סירובו להיות כלוא בכל סוג או ז'אנר מוגדר" של טיילר וציין לחיוב את הרצועות "Sweet I Thought You Wanted to Dance" ו-"Wilshire" בתור המצטיינות של האלבום.[24] דייוויד סמית' מ-Evening Standard הזכיר את הצליל ה"גלובלי" המגוון של האלבום ואמר, "המוזיקה של טיילר מרתקת כתמיד".[25] אלכסיס פטרידיס מהגרדיאן כתב כי פרצי ה"סינת'פופ הקליידיסקופי, בלדות הנשמה והג'אז סוחפים אותך", באומרו כי לאלבום "יכול לקחת הרבה זמן לבטל את הבחירה המלאה, אך ברור שהוא לא יירד באיכותו אם תעשה זאת".[3][33] ריאן רוזנברגר מ-The Line of Best Fit אמר, "הזמן יגיד בדיוק איפה האלבום הזה נוחת בדיסקוגרפיה של טיילר, דה קריאייטור, אבל Call Me If You Get Lost הוא עוד אלבום בלתי נשכח של וולף היילי עצמו, רק שהוא עוד יותר מגדיר את מעמדו כאחד האמנים הטובים בדורו".[29] לוק מורגן בריטון מ-NME אמר כי "האיקונקלאסט המתמודד עם תרבות הביטול, עברו השנוי במחלוקת ורעיון הצמיחה האישית בתיעוד קליידוסקופי המאשר את גדולתו".[30] פול א. תומפסון מפיצ'פורק אמר כי האלבום "מעניק לו את החופש לשחק עם הטון, לכתוב באופן אישי או להשתמש בקולו החצוף כמרקם, להתייחס לראפ הקשה ביותר וההוקים הענוגים ביותר".[32] וזלי מקלין מ-Exclaim!‎ אמר כי ""טיילר העביר פרויקט ששוב פורץ את גבולות המוזיקה שלו ובמקביל מהווה שיאו של כל מה שהוא עשה עד כה. זה עוד טיול מרשים עבור אמן שנראה כי שלטונו לא נעצר בקרוב".[26]

סופי לינדוול מ-Gigwise סיכם: "עם אלבום האולפן השישי שלו, טיילר הופך הכל שוב כלפי מטה, וכתוצאה מכך נוצר אחד הערכים הדינמיים והמעניינים ביותר בדיסקוגרפיה שלו".[28] סקירה חיובית של גרייג ג'נקינס מ-Vulture הסתיימה באומרה לקורא: "הסתכל בין התאורים המפורטים הרבים של חללי פנים של רולס-רויס, סירות יפות ונסיעות בינלאומיות, מעבר לחצי תריסר אזכורים של דרכונים", וכך ניתן יהיה למצוא "סיפור אהבה".[5] מאט מיטשל מ-Paste העניק לאלבום ציון של 8.7 מתוך 10, ואמר כי הישג הכתר של האלבום הוא "האופן בו הוא מזכיר בחדות לכל מאזין שהערכים המוקדמים בדיסקוגרפיה של אמן אינם חלק מהעבר שאמור להישכח".[31]

דירוגים

ארגון דירוג מיקום מקור
בילבורד 100 אלבומי הראפ הגדולים בכל הזמנים: רשימת צוות 72 [34]

הצלחה מסחרית

האלבום הגיע היישר אל המקום הראשון במצעד הבילבורד 200, עם 169,000 יחידות שקולות לאלבום, כולל 55,000 מכירות. זהו האלבום השני של טיילר שהגיע למקום הראשון במצעד.[35]

רשימת רצועות

מס' שם משך
1. Sir Baudelaire (בהשתתפות די ג'יי דרמה) 1:28
2. Corso 2:26
3. Lemonhead (בהשתתפות 42 דאג) 2:10
4. WusYaName (בהשתתפות YoungBoy Never Broke Again וטיי דולה סיין) 2:01
5. Lumberjack 2:18
6. Hot Wind Blows (בהשתתפות ליל ויין) 2:35
7. Massa 3:43
8. Runitup (בהשתתפות טיזו טאצ'דאון) 3:49
9. Manifesto (בהשתתפות דומו ג'נסיס) 2:55
10. Sweet / I Thought You Wanted to Dance (בהשתתפות ברנט פאיאז ופאנה הוז) 9:48
11. Momma Talk 1:10
12. Rise! (בהשתתפות דייזי וורלד) 3:23
13. Blessed 0:57
14. Juggernaut (בהשתתפות ליל עוזי ורט ופארל ויליאמס) 2:26
15. Wilshire 8:35
16. Safari 2:57
משך כולל:
 52:43
מהדורת תקליטור
מס' שם משך
16. Fishtail 3:00

מיקומי שיא

‏
‏‏  מצעדים ודירוגים (2021)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 6
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 2
איטליה מצעד האלבומים האיטלקי 32
אירלנד מצעד האלבומים האירי 3
ארצות הברית בילבורד 200 1
גרמניה GfK – טופ 100 18
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 4
הממלכה המאוחדת מצעד האלבומים הבריטי 4
מצעד אלבומי ה-R&B 4
ולוניה אולטראטופ 40 8
ליטא AGATA 3
נורווגיה VG-lista 4
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 2
ספרד PROMUSICAE 20
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 7
פלנדריה אולטראטופ 50 5
שוודיה סוורייטופליסטן 10
שווייץ המצעד השווייצרי 4

מצעדי סוף שנה

‏
‏‏  מצעדי סוף שנה (2023)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 57[36]
מצעד אלבומי הקטלוג 33[37]
מצעד האלבומים המסחריים 28[37]
מצעד אלבומי הויניל 15[38]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  2. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  3. ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  4. ^ 1 2 3 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  5. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  6. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  9. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  10. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  11. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  12. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  13. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  14. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  15. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  16. ^ Tyler, The Creator shares new song/video “WUSYANAME”, The FADER (ב־English)
  17. ^ Tyler The Creator Road Trips In His Flirtatious ’Wusyaname’ Video, UPROXX, ‏2021-06-22 (ב־)
  18. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  19. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  20. ^ Tyler, the Creator Has a Tough Time Ordering Dinner in Hilarious “BROWN SUGAR SALMON” Video, Complex (ב־English)
  21. ^ Tyler, The Creator Shares Outrageous "Brown Sugar Salmon" Album Teaser, HotNewHipHop (ב־English)
  22. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  23. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  24. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  25. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  26. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  27. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  28. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  29. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  30. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  31. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  32. ^ 1 2 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  33. ^ אתר למנויים בלבד אלכסיס פטרידיס, גרדיאן, המסע הארוך והמפותל של טיילר דה קריאייטור, באתר הארץ, 30 ביוני 2021
  34. ^ Damien Scott,Gail Mitchell,Angel Diaz,Carl Lamarre,Michael Saponara,Heran Mamo,Kyle Denis, Damien Scott, Gail Mitchell, Angel Diaz, Carl Lamarre, Michael Saponara, Heran Mamo, Kyle Denis, The 100 Greatest Rap Albums of All Time: Staff List, Billboard, ‏11 ביולי 2024 (ב־)
  35. ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
  36. ^ Billboard 200 Albums, Billboard, ‏2023 (ב־)
  37. ^ 1 2 Catalog Albums, Billboard, ‏2023 (ב־)
  38. ^ Vinyl Albums, Billboard, ‏2023 (ב־)
פרס ה-BET לאלבום ההיפ-הופ הטוב ביותר
King ‏(2006) • T.I. vs. T.I.P. / Finding Forever ‏(2007) • Tha Carter III ‏(2008) • Paper Trail ‏(2009) • The Blueprint 3 ‏(2010) • My Beautiful Dark Twisted Fantasy ‏(2011) • Watch the Throne ‏(2012) • good kid, m.A.A.d city ‏(2013) • Nothing Was the Same ‏(2014) • 2014 Forest Hills Drive ‏(2015) • Views ‏(2016) • DAMN. ‏(2017) • Everything Is Love ‏(2018) • Astroworld ‏(2019) • Please Excuse Me for Being Antisocial ‏(2020) ‏•‏‏ Call Me If You Get Lost ‏(2021) ‏•‏‏ Mr. Morale & the Big Steppers‏ (2022) ‏•‏‏ Her Loss ‏(2023)
הקודם:
2021: נאז - King's Disease 		פרס גראמי לאלבום הראפ הטוב ביותר
2022: טיילר, דה קריאייטור – Call Me If You Get Lost 		הבא:
2023: קנדריק לאמאר – Mr. Morale & The Big Steppers
אוחזר מתוך "https://ivritpedia.com/index.php?title=Call_Me_If_You_Get_Lost&oldid=776247"