1944 במדע
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 |
1944
במדע |
||
| < · 1942 · 1943 — 1944 — 1945 · 1946 · > | |||
| כל ערכי השנים במדע במאה ה-20 · כל ערכי השנים במדע במאה ה-21 · פורטל מדע בישראל | |||
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1944.
אסטרונומיה
- ג'ררד קאיפר מגלה שלטיטאן, ירח הגדול ביותר של שבתאי, יש אטמוספירה.
- במהלך השנה בוצעו 6 שיגורים של טיל V-2 לטיסה תת-מסלולית ובכך החל חקר החלל באמצעות טילים.
- הנדריק ואן דה הולסט (Hendrik van de Hulst) מנבא קיום של קו פליטה ממימן נייטרלי (קו ה-21 ס"מ), מחשב את תדירותו ומסביר את מקורו.
ביולוגיה
- אוסוולד אייוורי (Oswald Avery) ושותפיו מפרסמים את תוצאות ניסוי איוורי-מקלאוד-מקארתי אשר הראה כי DNA הוא החומר האחראי לטרנספורמציה (התמרה) בחיידקים.
- ארווין שרדינגר מפרסם את ספרו "מה הם חיים?" (?What Is Life) שדן בבסיס הפיזיקלי של טבעם של גנים והווה השראה לחלוצי הביולוגיה המולקולרית
טכנולוגיה
- 13 ביוני – שימוש מבצעי ראשון של טיל שיוט V-1 על ידי חיל האוויר הגרמני
- 8 בספטמבר – שימוש מבצעי ראשון של טיל בליסטי V-2 על ידי הגרמנים.
- 9 בדצמבר – טיסה ראשונה של מטוס Heinkel He 162 בעל מנוע סילון בגרמניה.
- שימוש ראשון של שנורקל בצוללת
כימיה
- גילוי אמריציום, יסוד כימי מס' 95 על ידי קבוצת המחקר של גלן תיאודור סיבורג.
- פתרון של מודל איזינג דו-ממדי על ידי לארס אונסאגר.
- סינתזה של כינין על ידי רוברט וודוורד וויליאם דורינג, ציון דרך בתחום הסינתזה הכימית כיוון שנערכה מתוך חקירה והבנה של מבנים וחוקים ברמה המולקולרית ולא בדרך של ניסוי וטעיה.
מדעי המחשב
- 7 באוגוסט – בניית מחשב הרווארד סימן 1 על ידי IBM. זה היה המחשב השני בעולם המתאים לתכנות.
מתמטיקה
- ג'ון פון נוימן ואוסקר מורגנשטרן, מפרסמים את הספר תורת המשחקים וההתנהגות הכלכלית (Theory of Games and Economic Behavior), ראשיתה של תורת המשחקים כתחום עצמאי
רפואה
- המצאת צנתר חד-פעמי לשימוש בתהליך צנרור קנה על ידי רופא אמריקאי בשם דוד שרידן.
- הנס אספרגר מתאר את תסמונת אספרגר
פרסים
- פרס נובל
- פרס נובל לפיזיקה – איזידור אייזק רבי, ארצות הברית, על שיטת התהודה למדידת התכונות המגנטיות של גרעינים אטומיים
- פרס נובל לכימיה – אוטו האן, גרמניה, על גילוי הביקוע של גרעינים כבדים
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה – הרברט ספנסר גסר, יוסף ארלנגר, ארצות הברית, על האותות החשמליים העצביים.
נולדו
- 6 בינואר – רולף מ. צינקרנגל (Rolf M. Zinkernagel), אימונולוג שווייצרי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1996 על חלקו בגילוי הדרך בה מערכת החיסון מזהה תאים נגועים בווירוסים ומשמידה אותם.
- 12 בפברואר – ג'ים גריי (Jim Gray), מדען מחשב אמריקאי, חתן פרס טיורינג (1998), על תרומתו למחקר בסיסי נתונים וניהול תנועות ועל הובלת תהליכים טכניים ביישום והפעלה של מערכות
- 7 במרץ – מייקל רוֹסבּאש, גנטיקאי וכרונוביולוג יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2017 על חלקו בגילוי המנגנון המולקולרי המשפיע על השעון הביולוגי.
- 20 במרץ – ארווין נהר, ביופיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1991 על חלקו בפיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא, ומאפשרות לימוד תכונותיהם.
- 7 באפריל – מקוטו קובאיאשי, פיזיקאי יפני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1993 על חלקו בגילוי מקור הסימטריה השבורה שחוזה את קיומן של לפחות שלוש משפחות של קווארקים בטבע.
- 1 ביוני – חיים בְּרֵזִיס מתמטיקאי צרפתי-יהודי, העוסק באנליזה פונקציונלית ובמשוואות דיפרנציאליות חלקיות.
- 5 ביוני – ויטפילד דיפי, קריפטוגף אמריקאי, מחלוצי ההצפנה בשיטת מפתח ציבורי, חתן פרס טיורינג לשנת 2015.
- 6 ביוני – פיליפ א. שארפ (Phillip Allen Sharp), כימאי וגנטוקאי אמריקאי, עוסק בביולוגיה מולקולרית, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1993 על חלקו בגילוי תהליך השחבור של mRNA, מהות האינטרונים בגן, והאופן בו רצף DNA מסוים יהיה אחראי לסינתזה של חלבונים שונים.
- 22 ביוני – ז'ראר מורו, מדען צרפתי, חלוץ במחקר תחומי הנדסת החשמל והלייזר, וחתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2018, על חלקו בפיתוח טכנולוגיה לייצר הבזקי אור קצרים וחזקים מאוד (Chirped pulse amplification).
- 13 ביולי – ארנה רוביק, ממציא, פסל ופרופסור לאדריכלות הונגרי, זכה לפרסום עולמי בשל המצאת הקובייה ההונגרית ב-1974.
- 3 באוקטובר – פייר דלין (Pierre Deligne), מתמטיקאי בלגי חתן מדליית פילדס ב-1978.
- 21 באוקטובר – ז'אן-פייר סובאז', כימאי אי-אורגני, מומחה בקומפלקסים, חתן פרס נובל לכימיה בשנת 2016 על חלקו במחקר פורץ דרך בכימיה סופרא מולקולרית ושימוש ננוטכנולוגי במכונה מולקולרית.
- 16 באוקטובר – אליזבת לופטוס, פסיכולוגית קוגניטיבית אמריקנית ממוצא יהודי, התפרסמה כחוקרת הזיכרון האנושי ובפרט מהימנות הזיכרון לטווח ארוך.
- 28 בדצמבר – קארי מוליס, ביוכימאי אמריקני, ממציא ה-PCR, טכניקה מרכזית בביולוגיה מולקולרית שמאפשרת יצירת עותקים רבים של קטעי DNA ספציפיים.n
נפטרו
- 23 בפברואר – ליאו בקלנד (Leo Baekeland), כימאי אמריקני ממוצא בלגי, ממציא הבקליט (נולד ב-1863)
- 6 במרץ – ארנסט כהן (Ernst Cohen), כימאי הולנדי, יהודי, ידוע בעיקר על עבודתו על האלוטרופיה של מתכות, פולימורפיזם של יסודות ותרכובות ואלקטרוכימיה, נרצח בתאי הגזים של אושוויץ (נולד ב-1869)
- 29 במרץ – גרייס צ'יזהולם יאנג (Grace Chisholm Young), מתמטיקאית אנגליה, האישה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור במתמטיקה בגרמניה (גטינגן), עבודותיה הראשונות פורסמו תחת שמו של בעלה (נולדה ב-1868)
- 23 באוקטובר – צ'ארלס גלובר ברקלה, פיזיקאי אנגלי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1917, על גילוי קרינת הרנטגן האופיינית ליסודות (נולד ב-1877)
- 2 בנובמבר – תומאס מידג'לי, ממציא אמריקאי, שתי המצאותיו העיקריות היו הגילוי שתוספת של עופרת לבנזין משפרת את ביצועיו, ושיפור גז הפריאון ויישומו כחומר קירור במתקנים כמו מקררים ומזגנים, השתתף בהונאה, בכך שהעלים ביודעין מהציבור את השפעותיו המזיקות והקטלניות של תוסף העופרת (נולד ב-1889)
- 22 בנובמבר – ארתור אדינגטון, אסטרופיזיקאי בריטי, גילה את הקשר בין מסה לבהירות של כוכבים, פעל לקידום והסבר של תורת היחסות (נולד ב-1882)
- לא ידוע – אוז'ן בלוק (Eugene Bloch), פיזיקאי צרפתי, יהודי, עסק בהסבר האפקט הפוטואלקטרי ובעל תרומה משמעותית בפיתוח הטכניקה הספקטרוגרפית, נשלח למחנה ריכוז על ידי הגסטפו (נולד ב-1878)
קישורים חיצוניים
| שנים במדע - המאה ה-20 | |
|---|---|
|
