תקבולת יאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תקבולת יאנוסאנגלית: Janus parallelism) או תקבולת דו פרצופית היא אמצעי ספרותי, המתרחש כאשר מילה נושאת שתי משמעויות מקבילות (או יותר): האחת על פי מה שנכתב לפניה, והשניה על פי הנכתב לאחריה. התקבולת מופיעה רבות בתנ"ך, בעיקר בספר איוב וספר תהלים[1]. טכניקה זו מכונה כך על שם האל הרומי יאנוס, בעל שני הפרצופים, אחד מביט מלפנים ואחד לאחור.

לדוגמה:

<poem>הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ
עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ
וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ</poem>

המילה "זמיר" משמשת על פי המשפט הראשון כמונח של זמירה (גיזום) של הניצנים עת הגיעה עונת האביב המלבלבת, וכזימרה (שירה) - "קול התור" של הציפורים החוזרות (מנדודיהן באפריקה) עם בוא הקיץ, על פי המשפט השלישי.

דוגמה נוספת:

<poem>אִם הִתְרָחַצְתִּי במו שָׁלֶג
וַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּי
אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִי וְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָי</poem>

בתקבולת זו המילה "בבֹר" משמשת במובן בורית (סבון) על פי השורה הראשונה אשר הנושא בה הוא רחיצה, וכבור על פי השורה האחרונה (שחת).

האמצעי התגלה לראשונה על ידי דוד ילין[2], ופותח אצל כורש גורדון[3].

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ Book: Janus Parallelism in the Book of Job, faculty.washington.edu
  2. ^ ד' ילין, משנֵה־ההוראה בתנ"ך, תרביץ ה' (תרצ"ד), עמ׳ 1-17
  3. ^ C.H. Gordon, New Directions, Bulletin of the American Society of Papyrologists 15 (1978), pp 59-66.
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.