תאליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תבנית {{אל}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

במיתולוגיה יוונית, תאליהיוונית: Θάλεια) הייתה אחת משלוש החאריטות, יחד עם אחיותיה אגלאה ואופרוסין.[1] על פי המיתולוגיה, הן בנותיהם של זאוס ומנמוסינה.

הסופר הסיודוס מנה תשע מוזות במיתולוגיה היוונית: תאליה, קליאו, אראטו, אוטרפה, מלפומנה, פוליהימניה, קליופה, טרפסיכורה ואוראניה. תאליה, יחד עם המוזות האחרות נחשבו כאחראיות להתפתחות האמנותית של יוון העתיקה. תאליה ידועה בתור המוזה "השמחה והפורחת" והיא אחת משתי המוזות של התיאטרון, המעוררת השראה לקומדיה, לשירה אידילית ומכשפת את עולם הטבע.

תאליה מוצגת לעיתים קרובות כאישה מצחקקת, מרוממת נפש, והיא מתוארת לעיתים קרובות כנושאת כתר עשוי קיסוס ומגפיים לרגליה. פסלים רבים של האלה מציגים אותה אוחזת במטה של רועה. המיצג המוכר ביותר שלה הוא המסכה הקומית שהיא נושאת איתה.

לעיתים קרובות מתוארת תאליה רוקדת במעגל עם אחיותיה. לפי המיתולוגיה, תאליה ואחיותיה התגוררו על הר ההליקון, אך למעשה הן בילו את מרבית זמנן בהר האולימפוס עם האלוהויות האחרות של הפנתיאון היווני, שם תאליה ואחיותיה שרו ורקדו במסיבות ואירועים וכן שרו קינות בהלוויות. תאליה ידועה כמנגנת בביוגל וחצוצרה. תפקידה של תאליה בהר האולימפוס היה חשוב מאוד, שכן היא סיפקה בידור לאלים של אולימפוס.

ביוון העתיקה תאליה תוארה כמקור השראה לשחקנים, סופרים ומשוררים, מאחר שלפי האגדות בילתה לעיתים קרובות בין בני התמותה, והדריכה אותם.

לתאליה היו שבעה ילדים מאפולו, אל המוזיקה והאור. ילדיהם של תאליה ואפולו היו ידועים בתור קוריבנטים (אנ'). לפי האגדות, הם רקדו ושרו במסגרת הפולחנים לסיבל, האם הגדולה.[2]

שמה של תאליה, בדומה לשמות שאר המוזות, ניתן לאסטרואיד 23 תאליה (אנ'), שנתגלה בשנת 1852.

גלריה

מקורות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תאליה בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.

תאליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

  1. ^ Hesiod, Theogony, 907
  2. ^ Corybantes | Mystery Cults, Rituals & Dance, בריטניקה, ‏אפריל 2013 (באנגלית)