תאודור שטורם
הנס תאודור וולדסן שטורם (בגרמנית: Hans Theodor Woldsen Storm; 14 בספטמבר 1817 – 4 ביולי 1888), הידוע בקיצור כתאודור שטורם, היה סופר גרמני-פריזי. הוא נחשב לאחת הדמויות החשובות ביותר בריאליזם הגרמני.
ביוגרפיה
שטורם נולד בעיירה הקטנה הוזום, בחוף המערבי של שלזוויג, אז דוכסות עצמאית רשמית שנשלטה על ידי מלך דנמרק.[1] הוריו היו עורך הדין יוהאן קזימיר שטורם (1790–1874) ולוסי שטורם לבית וולדסן (1797–1879).
שטורם למד בבית הספר בהוזום ובליבק ולמד משפטים בקיל ובברלין.[1] עוד בהיותו סטודנט למשפטים באוניברסיטת קיל פרסם כרך ראשון של שירה יחד עם האחים טיכו ותאודור מומזן (1843).
שטורם היה מעורב במהפכות 1848 ואהד את המטרות הליברליות של גרמניה המאוחדת תחת מונרכיה חוקתית שבה בני כל המעמדות יכולים להשתתף בתהליך המדיני.[2][3] מ-1843 ועד לביטול הסמכתו על ידי השלטונות הדניים ב-1852, הוא עבד כעורך דין בעיר הולדתו הוזום. ב-1853 עבר שטורם לפוטסדאם והמשיך להייליגנשטט (Heiligenstadt) שבתורינגיה ב-1856. הוא חזר להוזום ב-1865 לאחר ששלזוויג עברה לשלטון פרוסיה והפך לשופט מחוזי ("לנדווגט"). בשנת 1880 עבר שטורם להדמרשן (Hademarschen), שם בילה את שנות חייו האחרונות בכתיבה, ומת מסרטן בגיל 70.[1]
שטורם היה נשוי פעמיים, תחילה לקונסטנזה אסמארך, שמתה ב-1864, ולאחר מכן לדורותאה ינסן.[1]
יצירתו
שטורם היה אחד המחברים החשובים ביותר של הריאליזם הספרותי הגרמני של המאה ה-19. הוא כתב מספר סיפורים, שירים ונובלות. שתי יצירותיו הידועות ביותר הן הנובלות Immensee משנת 1849 ו"הרוכב על הסוס הלבן" ("Der Schimmelreiter"), שפורסמו לראשונה באפריל 1888 ב-Deutsche Rundschau. יצירות אחרות שפורסמו כוללות כרך משיריו (1852), הנובלה Pole Poppenspäler שפורסמה ב-1874 והנובלה Aquis submersus שפורסמה ב-1877.
ניתוח
כמו פרידריך הבל, שטורם גדל במישור הים הצפוני, אך בעוד שבשירתו של הבל אין כמעט התייחסות ישירה לנוף הולדתו, שטורם חוזר שוב ושוב ליופי הצנוע של שדות הבוץ הנרחבים של מולדתו, הים המאיים ושדות המרעה העקרים. הבל יכול היה למצוא בית הרחק מארץ מולדתו, אך שטורם דבק בה. ב-Der Schimmelreiter, האחרונה מבין 50 הנובלות שלו, הנחשבת ליצירת המופת שלו, התפאורה של החוף הכפרי של צפון גרמניה מרכזית בעירור האווירה המטרידה, רוויית האמונות הטפלות, ומכינה את הבמה לשדה הקרב של האדם מול הטבע: הים, והדייקים למניעת ההצפות על ידי הים.
המשוררים האהובים עליו היו יוזף פון אייכנדורף ואדוארד מריקה, והשפעתם ניכרת גם בשירתו המאוחרת של שטורם. במהלך ביקור קיץ בבאדן-באדן בשנת 1864, לשם הוזמן על ידי חברו, הסופר והצייר לודוויג פייטש, הוא ערך היכרות עם הסופר הרוסי איוואן טורגנייב. הם החליפו מכתבים ושלחו זה לזה עותקים של יצירותיהם במשך מספר שנים.
מבקר הספרות ההונגרי ג'רג' לוקאץ', בספרו "נפש וצורה" (1911), העריך את שטורם כ"נציג האחרון של המסורת הספרותית הבורגנית הגרמנית הגדולה", הממוקם בין ירמיאס גוטהלף ותומאס מאן.
מיצירתו
שיר על עיר הולדתו הוזום, "העיר" (העיר האפורה ליד הים האפור, "Die graue Stadt am grauen Meer")
| Die Stadt | העיר |
|---|---|
| Am grauen Strand, am grauen Meer Und seitab liegt die Stadt; Der Nebel drückt die Dächer schwer, Und durch die Stille braust das Meer Eintönig um die Stadt. |
ליד החוף האפור, ליד הים האפור ובסמוך שוכנת העירה הערפל מונח, כבד, סביב הגגות ודרך השקט שואג הים מקיף את העיר באופן מונוטוני. |
| Es rauscht kein Wald, es schlägt im Mai Kein Vogel ohn' Unterlaß; Die Wandergans mit hartem Schrei Nur fliegt in Herbstesnacht vorbei, Am Strande weht das Gras. |
בלי מלמול יער, שום ציפור לא שרה ללא הפסק בחודש מאי; האווזים הנודדים בזעקה סוערת בלילות הסתיו פשוט חולפים, על קו החוף נע הדשא. |
| Doch hängt mein ganzes Herz an dir, Du graue Stadt am Meer; Der Jugend Zauber für und für Ruht lächelnd doch auf dir, auf dir, Du graue Stadt am Meer. |
ובכל זאת כל ליבי נשאר איתך, את, עיירה אפורה ליד הים; קסם הנעורים מאז ולתמיד נח, מחייך אליך, אליך, את, עיירה אפורה ליד הים. |
ניתוח וטקסט מקורי של השיר זמין ב-A Book of German Lyrics, בעריכת פרידריך ברונס, בפרויקט גוטנברג.[4]
לקריאה נוספת
- David Dysart: The Role of Paintings in the Work of Theodor Storm. New York / Frankfurt 1993.
- Norma Curtis Wood: Elements of Realism in the Prose Writings of Theodor Storm. Cambridge 2009.
קישורים חיצוניים
- כתבי תאודור שטורם בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- תאודור שטורם, באתר "Find a Grave" (באנגלית) המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
- תאודור שטורם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)