שרונה אהרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שרונה אהרון
קובץ:שרונה אהרון ב.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
עיסוק זמרת
קובץ:שרונה אהרון.jpg
עטיפת תקליט שירים ישראלים בביצוע שרונה אהרון (1958)
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

שרונה אהרון-ברוזה (7 בדצמבר 1927 - 12 ביוני 2005) הייתה זמרת ישראלית. לדברי בנה, היא הייתה הזמרת הישראלית הראשונה שליוותה את עצמה בגיטרה[1].

ביוגרפיה

נולדה בתל אביב לוולסלי (פנחס) אהרון פעיל ציוני יליד בריטניה ורוזה. בצעירותה, בשנות החמישים, שירתה אהרון כקריינית בגלי צה"ל. מאוחר יותר עברה ללמוד בארצות הברית ונחלה הצלחה כשהופיעה שם ביחד עם סטודנטים אחרים במופעי זמר עברי. לאחר מכן חזרה לארץ וביצעה שירים כמו "הורה נעורים", "הסלע האדום" ו"קול אורלוגין". בתחילת שנות ה-60 הקליטה אהרון בישראל תקליט ובו שירים עבריים חדשים, שרובם הולחנו על ידי אפי נצר, שהיה אז מלחין חיפאי צעיר בתחילת הדרך. המילים לרוב השירים נכתבו על ידי התמלילנים החיפאים אברהם בן זאב וא. ברעם. מאלבום זה, שעובד על ידי יוסף הדר, הצליחו במיוחד השירים "הורה נעורים", שהפך לריקוד עם פופולרי, "שולה", "בת הכרמל" ו"אלף עיניים ללילה". שירים אלה נכללו גם באלבומה הבינלאומי של אהרון “Sharona Aron Sings Songs from Israel”, לצד שירים ידועים מסוף שנות ה – 50 כמו "הסלע האדום", "קול אורלוגין", "זמר נודד" ו"בדרך התבור".

בנה הוא הזמר דויד ברוזה.

דיסקוגרפיה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סוכן תרבות בערוץ כאן 11, יוטיוב, 8 באפריל 2022
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.