שמעון סופר (התעוררות תשובה)
 | |||
| הרב שמעון סופר מערלוי | |||
| לידה | כ"ח באייר ה'תר"י | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | כ"א בסיוון ה'תש"ד (בגיל 94) | ||
| |||
הרב שמעון סופר (כ"ח באייר ה'תר"י, 10 במאי 1850 – כ"א בסיוון ה'תש"ד, 12 ביוני 1944) היה נכדו של החתם סופר, שימש כרב וראש ישיבה, ממנהיגי יהדות הונגריה במאה ה-20. נפטר באושוויץ עם בני קהילתו ומשפחתו.
קורות חיים
נולד לרבי אברהם שמואל בנימין סופר (ה"כתב סופר") ולחוה לאה בעיר פרשבורג. בשנת ה'תר"ל התחתן עם אסתר פריד, בת רבי יצחק מקהילת קליינווארדיין בהונגריה. בקליינוורדין למד תורה בתמיכת חותנו, כמקובל באותם ימים. שנתיים לאחר נישואיו נפטרה אשתו, והוא נותר עם בת יחידה. לאחר מכן נשא את בת דודתו גליקל (בת ר' חיים שמואל בירנבוים חתן רבי עקיבא איגר) ונולד להם בן. בתקופה זו התיישב באוקראינה, באומן ובקייב, שם נודע כאחד מגדולי התורה. עוד שנתיים ישב בעיר קרקוב, ולמד אצל דודו – רב העיר, הרב שמעון סופר, בן החתם סופר. בשנת ה'תרל"ו חזר לעיר פרשבורג, ונשא את אשתו השלישית מלכה אסתר שפיצר, (בתו של דודו ר' בנימין שפיצר חתנו של החתם סופר, שהיה אב"ד וינה). מאישה זו נולדו לו שלושה עשר ילדים. באותה תקופה החל להוציא לאור את כתבי אביו וסבו.
בשנת ה'תרמ"א החל לכהן כרב העיר ערלוי (אֶגֶר) שבהונגריה, שם כיהן כרב במשך שישים וארבע שנים. בנוסף עמד בראש ישיבה גדולה בעיר, שאליה הגיעו תלמידים רבים מכל רחבי הונגריה ומחוצה לה. כאביו וכסבו, המשיך הרב סופר לעמוד בראש המערכה נגד הניסיונות לחידושים ביהדות האורתודוקסית. לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה הגירה רבה מאירופה, והרב השתדל מאוד לשכנע יהודים רבים לא להגר לארצות הברית אלא לעלות לארץ ישראל.
הרב סופר כתב את הספר "שו"ת התעוררות תשובה", שיצא בארבעה חלקים. הספרים יצאו בעלום שמו, ובכל עמוד היה כתוב בראשו "אין לסמוך על הוראה זו כלל (עי' בהקדמה)". בהקדמה הוא מסביר שהוא כתב את דבריו לעיון בלבד ולא שיסמכו עליו למעשה. כמו כן כתב ספר "שיר מעון" על התורה.
הרב סופר האריך ימים. בשנת ה'תש"ד, בזמן שואת יהודי הונגריה, נשלח, והוא בן תשעים וחמש, למחנה הריכוז אושוויץ, עם קהילתו ובני משפחתו, שם נפטר בכ"א בסיוון[1] לפני שיד המרצחים פגעה בו.[2]
על שם ספריו הונצחו רחובות בישראל, בביתר עילית - רחוב התעוררות תשובה, ובשכונת הר יונה ג' שבנוף הגליל - רחוב שיר מעון.
ילדיו
לרב שמעון סופר נולדו חמישה עשר ילדים משלוש נשותיו:
- גיטל אשת רבי זאב פרנקל מבודפשט
- הרב עקיבא סופר מלבוב. בנו של רבי שמעון מאשתו השניה גליקל, לאחר שנישאה בשנית לרבי יצחק שמעלקיש נתגדל בביתו. מתורתו נדפס בספר שערי סופר (ירושלים תשכ"ט).
- שרה אשת רבי משה דייטש רב בסאבאדקא בן רבי אליעזר חיים דייטש רב בבונהאד, נספתה בשואה.
- הרב שמואל חיים סופר – רב העיר זאגרב, נספה בשואה.
- הרב משה סופר, דיין בערלוי, מחבר שו"ת יד סופר – נספה בשואה. בנו הוא הרב יוחנן סופר, מייסד חסידות ערלוי.
- הרב יעקב בנימין סופר מאויהעל – נספה בשואה.
- רבקה אשת רבי אליעזר יואל פאשקוס
- הרב זלמן סופר – התגורר בבני ברק. מתורתו נדפס בספר חידושי מהר"ז.
- סרח אשת משה פולק – נספתה בשואה.
- הרב אברהם סופר מירושלים, המוציא לאור של ספרי המאירי.
- חווה לאה אשת רבי יונתן וייס – נספתה בשואה.
- רחל אשת רבי ישראל רוזנבלט – נספתה בשואה.
- רייזה אשת רבי ישראל שמואל קליין רב בפיזעש-אבאני, נספתה בשואה.
- הילדים רוזא ושלמה – נפטרו בילדותם.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, רבי שמעון חסידא - תולדות ופרקי חיים של רבינו שמעון סופר בעל התעוררות תשובה, ירושלים, ה'תשנ"ט
קישורים חיצוניים
- שו"ת התעוררות תשובה, חלק א'
- שו"ת התעוררות תשובה, חלקים ב'-ד'
- מתורתו של הרב שמעון סופר הי"ד אב"ד ערלוי, ה' ימלוך לעולם ועד, אתר "תורתך לא שכחתי"
משה בן שמעון סופר (1885-1944), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ שמעון סופר: דף עד במאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה באתר יד ושם
- ^ הרב אברהם סופר, הקדמה, בית הבחירה למאירי כתובות, ירושלם, תש"ז, עמ' י, באתר היברובוקס