שלמה למברגר
| קובץ:שלמה למברגר.jpg | |||||
| לידה | 5 בינואר 1964 (גיל: 61) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| |||||
שלמה (מומי) למברגר (נולד בכ' בטבת תשכ"ה, 5 בינואר 1964) הוא עורך דין ישראלי. מאז 1991 שירת במגוון תפקידים בפרקליטות המדינה, כשהאחרון שבהם היה המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. בתפקיד זה כיהן במשך שמונה שנים, מפברואר 2017 ועד ינואר 2025, בהתאם להגבלת כהונתם של המשנים לפרקליט המדינה.
ביוגרפיה
למברגר נולד בירושלים בשנת 1964 למשפחה דתית לאומית. אביו, יעקב נחמן שימש כאיש הכספים של הכנסת, ואימו, אהובה (לבית הומינר), הייתה מנהלת לשכת שרי התקשורת במשך שנים רבות. למברגר למד בישיבת נתיב מאיר. בשנת 1982 התגייס לצה"ל, התנדב לצנחנים ושובץ בגדוד 890. יצא לקורס קציני חי"ר ושירת כמפקד מחלקת הסיור של הגדוד. השתחרר בתפקיד סגן מפקד פלוגה. במסגרת שירות מילואים שירת בגדוד 7 של חטיבה 55 שם התקדם עד לתפקיד סגן מפקד הגדוד. בתפקיד זה השתתף במבצע חומת מגן ובמלחמת לבנון השנייה. לאחר סיום לימודיו האקדמיים עבד במשרד המשפטים משנת 1991 ועד ינואר 2025.
לימודים והתמחות
למברגר הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ובוגר התוכנית למדיניות חברתית ולמנהל לסגל הבכיר בשירות המדינה של מכון אלכא למנהיגות וממשל. בנוסף, הוא השתתף במשלחת של הסוכנות היהודית לאוסטרליה וניו זילנד למשך כשלושה חודשים.[1]
קריירה מקצועית במשרד המשפטים
את דרכו בפרקליטות המדינה החל בשנת 1991, כפרקליט בתחומי הפלילי והאזרחי בפרקליטות מחוז ירושלים, וכסגנו של פרקליט המחוז משה לדור. במהלך תפקידיו טיפל בעלי חשיבות ציבורית גבוהה, בהם פרשת הקרקעות של הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ברחביה, פרשת האי היווני,[2] ותיקים נוספים שעסקו בשוחד ושחיתות ציבורית.
בשנת 2003 מונה לסגן מנהל המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) במשרד המשפטים. במסגרת תפקידו היה מעורב בטיפול בפרשות רגישות, ובהן העמדתם לדין של ארבעה בלשים וקצין משטרה בגין תקיפתו של העבריין מיכאל מור בפרשת "השוטרים הנוקמים".[3]
בספטמבר 2009 מונה לפרקליט מחוז דרום (פלילי),[4][5] וביולי 2014 נבחר לשמש כפרקליט מחוז תל אביב (פלילי).[6] במאי 2017 מונה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, תפקיד שבו היה אמון על ניהול תחומים מרכזיים במדיניות האכיפה הפלילית בישראל.[7] אחיו, עו"ד יהושע למברגר, כיהן אף הוא באותו תפקיד מספר שנים לפניו, בשנים 2004–2013.
בדצמבר 2019, לקראת סיום כהונתו של פרקליט המדינה שי ניצן, הודיע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי הוא רואה בשלמה למברגר את המועמד הראוי לתפקיד ממלא המקום פרקליט המדינה. מנדלבליט ציין את "ניסיונו העשיר ויכולותיו הגבוהות" של למברגר כהצדקה להמלצה זו.[8][9] שר המשפטים, אמיר אוחנה, לא קיבל את המלצת מנדלבליט והחליט למנות לתפקיד את דן אלדד. למברגר היה בין בכירי הפרקליטות אשר מתחו ביקורת חריפה כנגד אלדד, בטענה שבדיקה שפתח בפרשיית מסמך הרפז משמשת "קרדום לחפור בו לצורך הדיפת הביקורת המוצדקת של היועמ"ש" נגד אלדד.[10] חבר המועצה הלאומית לרפואה משפטית ולפתולוגיה במשרד הבריאות.[11]
בפברואר 2020 פורסם כי למברגר כתב חוות דעת הקובעת כי קיימים היבטים פליליים בפרשת המימד החמישי.[12] במהלך כנס סגור של הפרקליטות, התבטא למברגר כי ההכרזה על פתיחת חקירה גלויה בפרשה הייתה שגויה, וכי הפרסומים בנושא לא נעשו על דעתו.[13] ביולי 2020 החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להפקיע את תפקיד הפרקליט המלווה בחקירת פרשה זו מידי דן אלדד ולהעביר את ניהול התיק לידיו של למברגר, שהמשיך ללוות את החקירה במסגרת תפקידו כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים.[14]
פועלו של שלמה למברגר בפרקליטות
בתפקידיו השונים הוביל למברגר להגשת כתבי אישום נגד בכירים במספר ארגוני פשיעה מרכזיים בישראל, בהם שלום דומרני, יניב זגורי וארגון מיארה. הוא היה מעורב בתיקים בולטים כגון פרשה 512, שבמסגרתה הועמדו לדין עבריינים כמאיר אברג'יל, יצחק אברג'יל ומוטי חסין, פרשה 1131, וכן תיקים מתוקשרים כמו פרשת מותו של סלומון טקה.[15]
לאורך שנים היה למברגר מעורב בהליכי קבלת ההחלטות בתיקים הנוגעים לראשי הממשלה, ובהם אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. בתיק 1000 (פרשת המתנות) תמך בעמדה לפיה יש להאשים את נתניהו בעבירת הפרת אמונים ולא בשוחד. עמדתו זו התקבלה על דעת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
בשנת 2013 היה למברגר ממובילי עמדת פרקליטות המדינה שדרשה לעגן בחקיקה את מוסד נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות. מוסד זה הוקם בשנת 2013, והחלה לפעול ב-1 באפריל 2014. הוא היה ממובילי המאבק שהביעו התנגדות להקמת הנציבות במתכונת שהוצעה אז, תוך הדגשת היעדר כללים ומנגנונים סדורים ומאוזנים, שישמרו על עצמאות שיקול הדעת של הפרקליטות, ותוך הצגת החשש מפגיעה בתפקודה המקצועי. למברגר הזהיר מפני השלכות שליליות על תפקודה המקצועי של הפרקליטות במידה ותוקם הנציבות ללא חקיקה הולמת. בסופו של דבר, נחקק חוק בתמיכת הפרקליטות, אשר מעגן את מעמד הנציבות ומגדיר את כללי פעילותה ואת האיזונים הנדרשים בעבודתה. במסגרת זו, הוקם מוסד נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, הפועל מכוח החוק שנחקק על ידי הכנסת באוגוסט 2016 (חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, התשע"ו–2016). נציבות זו ממשיכה חלק מהפעילות של נציבות הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות. בתפקידו כמשנה לפרקליט המדינה, הוביל למברגר את ההתנהלות מול הנציבות בגישה של שיתוף פעולה, תוך שמירה על יחסים מקצועיים מאוזנים בין דרישות הנציבות לבין צורכי הפרקליטות. גישתו התמקדה בהבטחת תפקודה התקין של הפרקליטות לצד חיזוק מנגנוני הביקורת והפיקוח.
תהליכי עומק בפרקליטות בהובלת שלמה למברגר
שלמה למברגר הוביל שורת תהליכי עומק בפרקליטות המדינה, המרכזית שבהן היא רפורמת השיקום בעבריינים (2017), שקבעה כי בהיעדר מסוכנות, יש להעדיף הליך שיקומי מחוץ לכלא. צוות התביעה בראשותו, שהוקם לבחינת דוח דורנר, אימץ מסקנה עיקרית בדוח "צוות התביעה לבחינת יישום דוח דורנר" וקבע שיש לקדם תהליכי שיקום הנאשם במגוון שלבים: עוד לפני הגשת כתב אישום (באמצעות הסדר מותנה), בשלב המעצר, בהפניית התיק לבית משפט קהילתי, בעת גזירת הדין, ואף בשלב השחרור מהמאסר – הכול במטרה לצמצם ענישה מאחורי סורג ובריח לטובת הליך שיקומי מותאם ומפוקח. הדוח מתנה את ההליכים השיקומיים הממשיים מצד התביעה בשיפור וטיוב משמעותי של עבודת כלל הגופים העוסקים במלאכת השיקום. בדוח מופיעות ההמלצות הקונקרטיות בהתאם לשלבים השונים בהליך הפלילי[16].
במסגרת תפקידו כמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, הקדיש למברג משאבים וכוח אדם ייעודי לטיפול בנושאי שיקום עבריינים. הוא יזם הנחיות לאיתור תיקים ונאשמים המתאימים להשתלבות בהליכים שיקומיים מחוץ לכותלי הכלא, וכן פעל להטמעת הרפורמה בנושא זה בקרב הפרקליטים.
טרם מינויו ולאחריו, עסק למברג בהסדרת נוהלי עבודה אחידים ושקופים, בין השאר באמצעות עבודות מטה מקיפות במגוון תחומים. תוצרים אלו כללו פרסום הנחיות לפרקליטים והנגשתן לציבור, תוך שמירה על עקרונות של שקיפות ומקצועיות.
עבירות ההמתה בדין הפלילי בישראל כלולות בחוק העונשין, תשל"ז-1977, סעיף 300 ואילך, ועוסקות במי שגרם להמתה של אדם אחר. החוק קובע מדרגי חומרה שונים בעבירת ההמתה וכנגזרת מכך נקבעים עונשים שונים החל משלוש שנות מאסר ועד מאסר עולם, הן כעונש מרבי והן כעונש חובה.
בעקבות הרפורמה החקיקתית בעבירות ההמתה בדין הפלילי בישראל, במסגרת תיקון לחוק העונשין שכנס לתוקף ב-1 ביולי 2019, הוביל למברגר תהליך מקיף לעיצוב וגיבוש מדיניות הפרקליטות ליישום הרפורמה. כחלק מהתהליך, הוא פעל להאחדת המדיניות והפצתה בקרב כלל יחידות הפרקליטות, תוך מתן מענה למגוון הסוגיות שהתעוררו בעקבות השינויים בחוק. בנוסף, למברגר גיבש את עמדת הפרקליטות בסוגיות השונות הנוגעות לרפורמה, הן מול בתי המשפט בכלל והן מול בית המשפט העליון בפרט, כדי להבטיח יישום אחיד ומקצועי של הוראות החוק החדש.
חיים אישיים
למברגר נשוי לד"ר דורית למברגר, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, ואב לארבעה.[17] בנו נשוי לבתו של שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג.[18][19] למברגר מתגורר בשכונת רסקו בירושלים.
קישורים חיצוניים
- עו"ד שלמה (מומי) למברגר, באתר משרד המשפטים
- מינוי מפתיע - עו"ד שלמה למברגר מונה למשנה לפרקליט המדינה (פלילי), באתר תקדין
- חן מענית, פרקליט שלושת המחוזות מתקרב לראשות הפירמידה בפרקליטות, באתר גלובס, 9 בפברואר 2017
- חן מענית, בכירים בפרקליטות: זה המועמד המוביל להחליף את שי ניצן, באתר גלובס, 2 ביולי 2019
- אילת כהנא, לא ירסן, לא ינער: המועמד המוביל לתפקיד פרקליט המדינה, 22 באוקטובר 2019
הערות שוליים
- ^ שלמה למברגר, ברשימת בוגרי אלכא (אתר הג'וינט).
- ^ גלי גינת, יניר יגנה, שלמה למברגר מועמד לתפקיד פרקליט מחוז תל אביב, באתר וואלה, 11 ביוני 2014
- ^ שמואל דקלו, אורלי פלג-מזרחי ו, 4 בלשים וקצין משטרה בכיר החליטו לסגור חשבון עם עבריין: הטמינו מטעני חבלה מתחת למכוניתו ועל אדן החלון של אחיינו; המפכ"ל: "לא אקים ועדת חקירה", באתר גלובס, 22 בנובמבר 2007
- ^ סיון בראימן, שלמה למברגר מונה לפרקליט הפלילי של מחוז דרום, באתר News1 מחלקה ראשונה, 8 בספטמבר 2009
- ^ מרדכי גילת, חוק וסדר בדרום, באתר ישראל היום, 28 באפריל 2016
- ^ חן מענית, עו"ד שלמה למברגר נבחר לפרקליט מחוז ת"א (פלילי), באתר גלובס, 9 ביולי 2014
- ^ חן מענית, עו"ד שלמה למברגר מונה למשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, באתר גלובס, 8 בפברואר 2017
- ^
השר אוחנה הכריז על המועמדים למ"מ פרקליט המדינה - מנדלבליט רוצה את למברגר, באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2019
- ^ משה גורלי, מי ימנה את פרקליט המדינה, באתר כלכליסט, 3 בדצמבר 2019
- ^ חן מענית, בכירי הפרקליטות נגד דן אלדד ובעד מנדלבליט: "התנהלותך מנוגדת לכל אתוס", באתר גלובס, 24 באפריל 2020
- ^ המועצה לאומית לרפואה משפטית ופתולוגיה, באתר משרד הבריאות.
- ^ אביעד גליקמן, ספי עובדיה, המשנה לפרקליט המדינה: יש היבטים פליליים בתיק "הממד החמישי", באתר חדשות 13, 20 בפברואר 2020
- ^ מומי למברגר: "ההודעה על פתיחת חקירת 'המימד החמישי' - טעות", באתר גלי צה"ל, 1 במרץ 2020
- ^ היועמ"ש אביחי מנדלבליט הפקיע את חקירת פרשת המימד החמישי מידי הפרקליט המלווה, למשנה לפרקליט המדינה, באתר 103FM, 27 ביולי 2020
- ^ חן מענית, השוטר שירה למוות בסלומון טקה יואשם בגרימת מוות ברשלנות, באתר גלובס, 19 בנובמבר 2019
- ^ צוות התביעה לבחינת יישום דוח דורנר
- ^ שלמה למברגר, באתר קהילת צאצאי הרב שמואל הומינר זצ"ל.
- ^ איציק אוחנה, בת השופט ובן הפרקליט נישאו, הרב הראשי קידש, באתר כיכר השבת, 21.06.20
- ^ ראו: בג"ץ 8410/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים ואחרים.