שירת רחל (ספר)

שירת רחל

קובץ:Shirat-rachel-book.webp4.jpg
מידע כללי
מאת	רחל המשוררת (רחל בלובשטיין)
איורים	אבא פניכל
שפת המקור	עברית
סוגה	שירים
הוצאה
מקום הוצאה	ישראל
תאריך הוצאה	1935

שירת רחל הוא ספר שיצא בשנת 1935 בו כונסו כל כתביה של רחל המשוררת (רחל בלובשטיין), עם רישומים מאת אבא פניכל.

הספר כולל את שני קובצי השירה: "ספיח" (1927) ו"מנגד" (1930) שפורסמו עוד בחייה, ואת קובץ השירים האחרון "נבו" שפורסם לאחר מותה (1932).

בנוסף לשירים שכתבה רחל, הספר כלל גם תרגומי שירה ומסות ושירים אשר לא פורסמו בעבר כמו "אשה" או "בתו".

השירים ב"שירת רחל" הודפסו לפי סדר כרונולוגי, וב"הערות" שבסוף הספר צוינו שינויים שהכניסה רחל לתוך שיריה.

כריכתו של הספר עוצבה בהתאם לכריכה שבחרה רחל לקבצים הראשונים – כריכה לבנה ופשוטה, שנשמרה בכל המהדורות בהן יצא הספר.

במלאת שבעים שנה לפטירתה, באפריל 2001, יצאה מהדורה מיוחדת של הספר.

שירים מתוך "ספיח"

הלך נפש האתה הוא הקץ היא אחרה לבוא בגִנה יגֹרתי פן ילך הן יצאנו בסך בתו אין בלבי עליך הצדק את הדין כן, מוטב בלילה בא המבשר צִפּיה בבדידותי הגדולה וגם ההד נדם ספיח פגישה, חצי פגישה עץ אגס הכנעה הד בבית החולים להקיץ בבית החולים הנה הנהו הדוי בלילות לא שנת קח את ידי בדרך אני ובכן – הדרור בלא ניב, בלי נוע אשתו זמר נוגה ששונות זעירים אֹשר שלו לראות שנית שורות שנכתבו כאלה באביב ימותו לערטל פצעי הנפש אביב (השכחתי תריסים להבריח) כמו פלג הרים יש ימים – העולם מסביבך ניב הוי, דרך החיים חדרי החדש ידיך רכות כוחי הולך ודל שפתים נצמדות אל ארצי מרד בנכר רחל יום בשורה כאן על פני אדמה כנרת איני קובלה תמורה חלום בלהות גם אם עשרת מונים האחרת הזאת אני מעודי הפכפכת מיכל את כֻּלִי סִיפרתי עד תֹם נקישת דלתי נפתולים

שירים מתוך "מנגד"

עקרה ספר שירי חיץ ואולי לא היו הדברים... פרחי-אולי אם צו הגורל... אליהו ברית ההד כבשת הרש גן נעול בעיר (וכך מיום אל יום) זמר להקיץ ולדעת העברת ידך פשטתי יד לבקש רחמים לא גואל – וקרוב כל כך יונתן לא פעם, בקיץ גורל ערבית משעולי השדות ושבילים הוי ארצי הורתי באחד גלגולי בקור שבת בלילה אביב (והנהו שוב לפני) שתיקה גננו בבוא אקליפטוס זוכרת, אזכור לא אחת לאור הצהר אני ואתה אשה עיני אעצום תקראי נא בשמי כי לסוף אחים אתה לי כקדם הפתח נפתח כורה מנגד זה צו הגאוה אויר פסגות אל ההרים שי

שירים מתוך "נבו"

אביב (כזה מעודו: מתגלה כמפתיע) רק על עצמי ואם לא רפאה היד בגני נטעתיך לב אמונים לי מכתב את כלי ספרתי עד תֹם על הגורן שכן עצבת אחרת עם שחר עבריה ליד החלון ששוני הזעיר חוני המעגל תנ"כי פתוח כה ציפיתי ליום והגיע במו ידי הנה אקח את מבט עיניך אל תרשיעני משאלה בלילות מקדם זכרונות חליבת לילה נבט צבעים בעיר (אך אבני המרצפת) למה תרצה לעקֹב עדנה ורצון רק אחד עבותות האסור ולו לשבר ולבכות חג תפילה רוח ערב צוננת מתי

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.