שורש 111

矢部 (שי בּוּ)
שורש 111, (Unicode: 2F64) → 矛部 石部 ←
סדר הכתיבה של שי בּוּ (矢)
פירוט
משמעות: חץ
פיניין: Shǐbù
מספר קווים: 5
האנגול: 화살

שורש 111 או שי בּוּ (בסינית: 矢部, פיניין: Shǐbù) הוא השורש המאה ואחד-עשר של הכתב הסיני. פירושו "חץ" והוא אחד מתוך 23 (מתוך סך הכל 214 שורשי הקאנגשי) שורשים המורכבים מחמישה קווים.

במילון קאנגשי יש 64 תווים (מתוך 49,030) שניתן למצוא תחת שורש זה.

התפתחות

• 
  השורש בכתב עצמות הניחוש, (甲骨文, גְ'יָאגוּוֶן, פיניין: Jiǎgǔwén) מלפני 3,500 שנה
• 
  השורש בכתב כתובות הברונזה, (גִ'ין וֶן; 金文; פיניין: Jīn wén) מלפני 2,500-3,000 שנה
• 
  השורש בכתב החותם הגדול (דָאגְ'ווָאן; 大篆; פיניין: Dàzhuàn) לפני מעל 2,000 שנה
• 
  השורש בכתב החותם הקטן (שְׂיָאוגְ'ווָאן, 小篆, xiǎozhuàn)

תווים נגזרים

מספר קווים נוספים	תווים
+0	矢
+2	矣
+3	矤知
+4	矦矧矨
+5	矩
+6	矪矫
+7	矬短
+8	矮
+12	矯矰
+14	矱
+15	矲

לקריאה נוספת

• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"
• בתהליכי בנייה "תבנית:Cite book"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שורש 111 בוויקישיתוף   

• מסד נתונים של Unihan - U+77E2