שגרירות ישראל בטוקיו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| כתובת | Nibancho 3, Chiyoda-ku |
| עיר | טוקיו |
| תאריך פתיחה | 1953 |
| דיפלומטיה | |
| חלק מ | יחסי יפן–ישראל |
| כפופה ל |
 משרד החוץ |
| שגריר | גלעדן כהן |
| שטח האמנה |
 יפן קוריאה הדרומית (1962-3, 1978-1992) |
| מדינה מיוצגת |
 ישראל |
| https://embassies.gov.il/tokyo | |
|
(למפת טוקיו רגילה)  <div style="position:absolute; left:שגיאה בביטוי: אופרנד < בלתי צפוי%; top:11630.194805195%;"> | |
שגרירות ישראל בטוקיו היא הנציגות הדיפלומטית הגבוהה ביותר של מדינת ישראל ביפן, והנציגות הדיפלומטית הראשונה של ישראל במזרח הרחוק. השגרירות הוקמה בעקבות כינון יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות.
היסטוריה
ב-15 במאי 1952, שבועיים לאחר תום הכיבוש האמריקאי, הכירה יפן במדינת ישראל, הראשונה באסיה לעשות כן, וישראל הייתה למדינה הראשונה מן המזרח התיכון לפתוח נציגות דיפלומטית ביפן, עם פתיחת הצירות הישראלית בטוקיו.[1] בדצמבר 1954 הורחב תחום אחריותו של שגריר יפן בטורקיה גם לישראל, ובשנה שלאחר מכן פתחה יפן צירות בתל אביב. בשנת 1962 ביקרה שרת החוץ, גולדה מאיר, בטוקיו, וביולי 1963 שודרג דרג היחסים בין המדינות לדרג של שגרירות.
בין השנים 1962-1963, ושוב לאחר סגירתה של שגרירות ישראל בסיאול ב-1978 ועד לפתיחתה החוזרת ב-1992, שימשה השגרירות כנציגות ישראל לקוריאה הדרומית.
ב-2015 הוקם באוסקה משרד הסחר הישראלי של מערב יפן (יפ') כארגון כפוף למדור הכלכלי של שגרירות ישראל ביפן שמטרתו העיקרית היא לקדם שיתוף פעולה כלכלי בין ישראל ויפן.
שגרירים
| שם | תאריך מינוי | סיום תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|
| ג'וזף אייבור לינטון | 1952 | 1957 | במעמד ציר |
| דניאל קורט לוין | 1960 | 1963[2] | שגריר לא-תושב לקוריאה הדרומית |
| מרדכי שניאורסון | 1963 | 1966[2] | |
| משה בטור | 1966 | 1972[2] | |
| איתן רון | 1971 | 1974 | |
| שאול רמתי | 1974 | 1977[2] | |
| צבי קידר | 1978 | 1980[2] | |
| אמנון בן יוחנן | 1980 | 1985[2] | |
| יעקב כהן | 1985 | 1988 [3] | |
| נחום אשכול[4][5] | |||
| עמוס גנור | 1993 | 1996 | |
| משה בן-יעקב | 1996 | 2000)[2] | |
| יצחק ליאור | 2000 | 2003[2] | |
| אלי כהן-ארצי | 2004 | 2007[2] | |
| ניסים בן שטרית | 2007 | 2013[2] | |
| רות כהנוב | 2013 | 2017[2] | |
| יפה בן ארי | 2017 | 2021[2] | |
| גלעד כהן | 2021 | מכהן |
קישורים חיצוניים
מדיה וקבצים בנושא שגרירות ישראל בטוקיו בוויקישיתוף המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.
אתר האינטרנט הרשמי של שגרירות ישראל בטוקיו (ביפנית, באנגלית ובעברית)
הערות שוליים
- ^ בן־עמי שילוני, יפן המודרנית, תל אביב: שוקן, 1997, עמ' 272.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ בתהליכי בנייה "תבנית:Cite web"
- ^ Government appoints 36 diplomats, a move held up by Netanyahu for over 6 months, The Times of Israel, June 20, 2021.
- ^ מינויים בשירות החוץ, באתר משרד ראש הממשלה, 6 ביוני 2020
| נציגויות דיפלומטיות של ישראל
| ||
|---|---|---|
| המזרח התיכון | איחוד האמירויות הערביות • בחריין • טורקיה • ירדן • מצרים • (מרוקו) | 
|
| אסיה | אוזבקיסטן • הפיליפינים • הודו (בנגלור • מומבאי) • (הונג קונג) • וייטנאם • טורקמניסטן • יפן • מיאנמר • נפאל • סין • סינגפור • קוריאה הדרומית • קזחסטן • תאילנד | |
| אירופה | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן • איטליה • אירלנד • אלבניה • בולגריה • בלארוס • בלגיה • גאורגיה • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • יוון • לטביה • ליטא • נורווגיה • סלובקיה • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קפריסין • קרואטיה • רומניה • רוסיה • שוודיה • שווייץ | |
| אפריקה | אנגולה • אתיופיה • גאנה • דרום אפריקה • חוף השנהב • ניגריה • סנגל • קמרון • קניה • רואנדה | |
| אמריקה | אורוגוואי • אקוודור • ארגנטינה • ארצות הברית (סן פרנסיסקו) • ברזיל • גואטמלה • הונדורס • הרפובליקה הדומיניקנית • מקסיקו • פנמה • פרו • צ'ילה • קולומביה • קוסטה ריקה • קנדה | |
| אוקיאניה | אוסטרליה • ניו זילנד | |
| נציגויות שנסגרו | איראן • (לבנון) • מאוריטניה | |
| מתקפות נגד נציגויות דיפלומטיות של ישראל | ||