ריקארדו בופיל

תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

ריקארדו בופיל לוי (בקטלאנית: Ricard Bofill Leví;‏ 5 בדצמבר 1939 – 14 בינואר 2022) היה אדריכל יהודי, יליד קטלוניה שבספרד. היה ידוע בעיקר בסגנונו הפוסט-מודרני ששאב השפעה צורנית רבה מאדריכלות הרנסאנס, הבארוק והנאו-קלאסיקה.

קורות חיים

בופיל נולד בברצלונה, בירת קטלוניה, לאב אדריכל מקומי ולאם יהודייה ממוצא איטלקי. את לימודי האדריכלות עשה בבית-הספר הטכני לאדריכלות בברצלונה בין השנים 1955–1956, ולאחר מכן השלים את לימודיו בז'נבה, שווייץ עד 1960. חזר לברצלונה ופתח בה משרד עצמאי בשם "Taller de Arquitectura". למילה "Teller" משמעות בין-תחומית שאינה קשורה רק לאדריכלות, אלא גם למקצועות האומנות, למתמטיקה, למוזיקה, לשירה ולפילוסופיה - שם המייצג את גישתו ההוליסטית והרב-תחומית של המשרד. בעוד שעבודותיו הראשונות, כדוגמת בניין Walden 7, נתנו פרשנות מקומית ומקורית לסגנון האדריכלות המודרני, עד מהרה החל בופיל מייצר עבודות בסגנון פוסט-מודרני מובהק, שהוא היה מבין הראשונים לבשר על בואו. סגנון זה הפך עם השנים ל"טביעת אצבעו" של האדריכל כאשר הוא שואב השראה והשפעה צורנית רבה מתוך חיבור אדריכלות הרנסאנס והבארוק, תוך כדי שינוי המשמעויות המוכרות שלהם והוצאתם מהקונטקסט המקורי.

בין תחומי המשרד נכלל גם פרסום כתב עת בשם "L'architecture d'un homme", אשר שם לפניו כמטרה, לחדש את הקשר מימי הרנסאנס, בין האדריכלות לאדם. זאת, כתגובת נגד לקשר המודרני, בין האדריכלות למכונה. בופיל אף הכריז על יצירתו כ"מחאה ברוטלית" נגד האדריכלות המודרנית הפונקציונליסטית.

בין בנייניו הבולטים נמנים התיאטרון הלאומי של קטלוניה, המייצר הקשר מודרני לצללית המקדש היווני, מגדל המשרדים 77 West Wacker Drive בשיקגו, אשר מייצר פרשנות מקורית לאדריכלות הרנסאנס, וכן שכונות שלמות במונפלייה וסטוקהולם, היוצרות פרשנות מודרנית לתכנון עירוני בארוקי.

בופיל נפטר ב-14 בינואר 2022.

קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של בופיל

ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלים ובנושא קטלאנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.